הבחירות לראשות העבודה (2017)
| |||||||||||
| הבחירות לראשות העבודה | |||||||||||
| 4 ו-10 ביולי 2017 | |||||||||||
| שיעור ההצבעה | 59% | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
.jpg)
|
| ||||||||||
| מועמד | אבי גבאי | עמיר פרץ | |||||||||
| מספר הקולות | 16,080 | 14,734 | |||||||||
| אחוזים | 52.2% | 47.8% | |||||||||
| הזוכה: אבי גבאי | |||||||||||
הבחירות לראשות מפלגת העבודה נערכו ביולי 2017 בין מתפקדי המפלגה. סיבוב ההצבעה הראשון נערך ב-4 ביולי. מאחר שאיש מבין המתמודדים לא זכה בלפחות 40% מהקולות כפי שמחייבת חוקת המפלגה, נערך סיבוב הצבעה שני בו התמודדו שני המתמודדים שזכו במירב הקולות בסיבוב בראשון, אבי גבאי ועמיר פרץ. סיבוב ההצבעה השני נערך שבוע מאוחר יותר, ובו ניצח אבי גבאי עם 52.2% מהקולות.
רקע
הבחירות המקדימות הקודמות לראשות מפלגת העבודה נערכו בנובמבר 2013. יצחק (בוזי') הרצוג זכה ב-58% מהקולות, גבר על יושבת הראש המכהנת של המפלגה, שלי יחימוביץ', והחליף אותה בתפקיד ראש האופוזיציה. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 סיכם הרצוג עם מנהיגת מפלגת התנועה, ציפי לבני, על ריצה משותפת בבחירות ברשימת המחנה הציוני, וכן על רוטציה ביניהם בתפקיד ראש הממשלה. בבחירות שנערכו במרץ 2015 זכתה רשימת המחנה הציוני ב-24 מושבים, והייתה למפלגה השנייה בגודלה בכנסת אחרי הליכוד עם 30 מושבים. גוש הימין זכה לרוב בבחירות ובנימין נתניהו הרכיב ממשלת ימין צרה, שנשענה על תמיכת 61 חברי הכנסת (ללא מפלגת ישראל ביתנו שהצטרפה לקואליציה כשנה מאוחר יותר).
חוקת מפלגת העבודה מחייבת לקיים בחירות לראשות המפלגה תוך 14 חודשים מהבחירות לכנסת, אם המפלגה איננה מרכיבה את הממשלה. ועידת מפלגת העבודה הייתה אמורה להתכנס במאי 2016 בכדי לקבוע את מועד הבחירות, אך הרצוג דחה את מועד כינוס ועידת המפלגה, ובמקביל ניהל מגעים חשאיים עם בנימין נתניהו לגבי צירופו של המחנה הציוני לממשלה.[1] במאי 2016 אישר הרצוג את קיומם של המגעים ומספר חברי כנסת מטעם המחנה הציוני הביעו את התנגדותם לכניסה לממשלה.[2] כאשר התברר שמפלגת ישראל ביתנו מנהלת משא ומתן קואליציוני עם הליכוד במקביל למגעים עם הרצוג, כינס הרצוג מסיבת עיתונאים בה הצהיר כי לא ינהל משא ומתן קואליציוני במקביל למשא ומתן עם ישראל ביתנו.[3] לבסוף הצטרפה ישראל ביתנו לקואליציה בעוד המחנה הציוני נותר באופוזיציה עד לפיזורה של הכנסת ה-20. במקביל נאלץ הרצוג להתמודד עם חשד לכך שקיבל לכאורה תרומות לא חוקיות במהלך הפריימריז בשנת 2013.[4]
ועידת מפלגת העבודה כונסה לבסוף ביולי 2016 בבית החייל בתל אביב. בוועידה הציע הרצוג לדחות את קיומן של הבחירות לראשות המפלגה בשנה והצעה זו זכתה לרוב של כ-70% בקרב צירי המפלגה, בתמיכתו של יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ולמרות התנגדותם של חברי הכנסת שלי יחימוביץ', איתן כבל ועמר בר-לב.[5] במרץ 2017 קבעה מזכירות לשכת מפלגת העבודה כי הבחירות ייערכו ב-3 ביולי 2017.[6] באפריל 2017 הוחלט לדחות את הבחירות ביום בשל הופעתה של בריטני ספירס בפארק הירקון. במפלגה חששו כי ההופעה תגרום לפקקי תנועה בגוש דן ותקשה על מצביעים להגיע לקלפיות, בעיקר לקלפי המרכזית בגני התערוכה.[7]
מועמדים
תשעה מועמדים הגישו את מועמדותם לראשות המפלגה, מתוכם שבעה נטלו חלק בסיבוב ההצבעה הראשון:
- אבנר בן-זקן - פרופסור והיסטוריון של המדע ומקים חברת סטארט-אפ
- עמר בר-לב - חבר כנסת מאז 2013. לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל.
- אבי גבאי - לשעבר מנ"כל בזק ושר להגנת הסביבה מטעם מפלגת כולנו
- יצחק (בוז'י) הרצוג - חבר כנסת מאז 2003, יו"ר העבודה ויו"ר האופוזיציה מאז 2013. לשעבר מזכיר הממשלה, שר הבינוי והשיכון, שר התיירות ,שר התפוצות ושר הרווחה.
- אראל מרגלית - חבר כנסת מאז 2013. מייסד קרן הון סיכון JVP, פעיל קהילתי ויזם חברתי.
- עמיר פרץ - חבר כנסת מאז 1988, לשעבר ראש המועצה המקומית שדרות, יו"ר ההסתדרות, יו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון ושר להגנת הסביבה.
- הוד קרובי - איש עסקים.
שני מועמדים פרשו מהמירוץ לפני הסיבוב הראשון:
- דינה דיין - פעילה חברתית חרדית, הודיעה על תמיכתה בהרצוג יום לפני הסיבוב הראשון.[8]
- עמירם לוין - לשעבר אלוף פיקוד צפון, סגן ראש המוסד ויו"ר החברה הלאומית לדרכים בישראל, הודיע על תמיכתו בגבאי כשבועיים לפני הסיבוב הראשון.[9]
בתקופה שקדמה לבחירות הוזכרו שמם של מועמדים פוטנציאליים נוספים. עורך הדין אלדד יניב והאלוף במילואים יום טוב סמיה הביעו את כוונתן להתמודד אך לבסוף לא הגישו את מועמדותם.[6] בנוסף לכך סברו במפלגת העבודה כי ראש עיריית תל תל אביב-יפו, רון חולדאי, ירוץ בבחירות, אך גם הוא לא הגיש את מועמדותו.[10]
קמפיין
עימותים
בחסות מפלגת העבודה אורגנו שני עימותים בהם השתתפו כל המועמדים. העימות הראשון התקיים במודיעין ב-10 ביוני בהנחיית דפנה ליאל והשני התקיים בכרמיאל ב-20 ביוני בהנחייתה של מזל מועלם. בנוסף לכך נערכו עימותים נוספים ביוזמתם של אמצעי התקשורת. ב-4 ביוני נערך עימות בחסות וואלה! בו השתתפו בר-לב, גבאי, הרצוג, לוין, מרגלית ופרץ. במהלך העימות תקף מרגלית את גבאי על כך שבעבר הצביע לליכוד. גבאי הכחיש אך לאחר מכן טען שזכר בטעות שהצביע למפלגת קדימה בהנהגתו של אריאל שרון והודה שאכן הצביע לליכוד בזמן שאריאל שרון היה בראשותו.[11] ב-12 ביוני, במסגרת ועידת הארץ לשלום במלון דייוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, נערך עימות בו השתתפו ברלב, גבאי, הרצוג, לוין מרגלית ופרץ.[12] עימות טלוויזיוני נערך שלושה ימים לפני הבחירות במסגרת התוכנית פגוש את העיתונות בערוץ 2 בהנחיית רינה מצליח, בו השתתפו בר-לב, גבאי, הרצוג, מרגלית ופרץ. עימות בחסות המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה נערך יומיים לפני הבחירות באוניברסיטת תל אביב ובו השתתפו כל המעומדים למעט עמירם לוין שפרש מהמירוץ.
גיוס כספים
בהתאם לחוקי מימון הבחירות, סכום התרומות המרבי שהיה כל מועמד רשאי לקבל וסכום ההוצאות המרבי שהיה רשאי להוציא בבחירות המקדימות הראשונות הוא 1,170,272 ש"ח ו-292,568 ש"ח בסיבוב השני. להלן פירוט של ההכנסות וההוצאות של המועמדים כפי שדווחו למשרד מבקר המדינה:[13]
| שם המועמד | הכנסות סיבוב ראשון | הוצאות סיבוב ראשון | הכנסות סיבוב שני | הוצאות סיבוב שני | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| אבנר בן זקן | 110,198 | 110,155 | - | - | |
| עמר בר-לב | 570,749 | 658,870 | - | - | |
| אבי גבאי | 1,125,766 | 1,513,422 | 313,600 | 462,747 | הוציא מכיסו יותר ממיליון ₪ |
| דינה דיין | 32,870 | 110,611 | - | - | פרשה מהמירוץ לפני הסיבוב הראשון |
| יצחק (בוז'י) הרצוג | 1,208,723 | 1,571,104 | - | - | הוציא מכיסו יותר מ-415,000 ₪ |
| עמירם לוין | לא דווח | לא דווח | - | - | פרש מהמירוץ לפני הסיבוב הראשון |
| אראל מרגלית | 1,160,066 | 1,200,798 | - | - | הוציא מכיסו כ-800,000 ₪ |
| עמיר פרץ | 1,111,643 | 1,173,686 | 245,554 | 211,256 | |
| הוד קרובי | 10,500 | 10,500 | - | - |
בשל חריגה מתקרת ההוצאות המותרת בחוק, קנס מבקר המדינה את אבי גבאי ב-90 אלף ש"ח, את בוז'י הרצוג ב-60 אלף ש"ח ואת אראל מרגלית ב-30 אלף ש"ח. דינה דיין הגישה את הדו"ח באיחור, לא פעלה מחשבון בנק שיוחד למערכת הבחירות, ולא הציגה אסמכתאות שיש בהן לבסס את הדיווח הכספי ונקנסה ב-750 ש"ח. עמירם לוין לא הגיש דו"ח כספי ונקנס ב-20 אלף ש"ח.[13]
תוצאות
הסיבוב הראשון
הסיבוב ראשון התקיים ביום שלישי, 4 ביולי 2017. 80 אתרי הצבעה עמדו לרשות המתפקדים מ-11:00 בבוקר ועד 21:00 בערב. כ-31 אלף מתפקדים, שהם כ-59% מבעלי זכות הצבעה מימשו את זכותם באמצעות מערכת הצבעה ממוחשבת. התוצאות פורסמו כחצי שעה לאחר סגירת הקלפיות.
אלו הן תוצאות הסיבוב הראשון[14]:
| שם המועמד | מספר קולות | % |
|---|---|---|
| עמיר פרץ | 10,141 | 32.7% |
| אבי גבאי | 8,395 | 27% |
| יצחק (בוז'י) הרצוג | 5,204 | 16.7% |
| אראל מרגלית | 4,697 | 16.1% |
| עמר בר-לב | 2,147 | 6.9% |
| אבנר בן זקן | 56 | 0.18% |
| הוד קרובי | 8 | 0.03% |
מאחר שאיש מבין המתמודדים לא זכה בלפחות 40% מהקולות עברה ההכרעה לסיבוב השני בו התמודדו השניים שזכו במירב הקולות, עמיר פרץ ואבי גבאי.
הסיבוב השני
לאחר הסיבוב הראשון בוזי' הרצוג ואראל מרגלית הביעו את תמיכתם בעמיר פרץ. בנוסף תמכו בפרץ חברי הכנסת חיליק בר, איתן ברושי, מנואל טרכטנברג, מרב מיכאלי, איילת נחמיאס ורבין, רויטל סויד, נחמן שי ואיציק שמולי. בנוסף תמכו בפרץ יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, יו"ר קק"ל דני עטר, וכן יו"ר המפלגה לשעבר עמרם מצנע והשרים לשעבר משה שחל ויולי תמיר. בגבאי הביעו את תמיכתם חברי הכנסת זוהיר בהלול, מיכל בירן, שלי יחימוביץ', יוסי יונה, איתן כבל, מיקי רוזנטל וסתיו שפיר. בנוסף תמכו בגבאי ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, מזכ"ל תנועת המושבים מאיר צור, השר לשעבר אופיר פינס-פז וראש השב"כ לשעבר עמי אילון.[15]
הסיבוב השני נערך ביום שני, 10 ביולי 2017. שיעור ההצבעה היה דומה לזה של הסיבוב הראשון. התוצאות הסופיות הוכרזו כחצי שעה לאחר סגירת הקלפיות[15]:
| שם המועמד | מספר קולות | % |
|---|---|---|
| אבי גבאי | 16,080 | 52.2% |
| עמיר פרץ | 14,734 | 47.8% |
היות שגבאי, שלא היה חבר כנסת בזמן הבחירות, לא יכול היה לכהן כראש אופוזציה, המשיך הרצוג, לבקשתו של גבאי, להחזיק בתפקיד.[16]
הערות שוליים
- ^ אריק בנדר, מפלגת העבודה תכריע: פריימריז עכשיו או ביולי 2017, באתר מעריב, 31 ביולי, 2016
- ^ מורן אזולאי, הרצוג מאשר לראשונה מו"מ מול נתניהו; יחימוביץ תוקפת: "הצעה שהיה צריך לדחות אותה בבוז מזמן", באתר ynet, 12 במאי, 2016
- ^ אפרת קרסנר, הרצוג: "לא ננהל משא ומתן במקביל לליברמן", באתר כיפה, 18 במאי, 2016
- ^ גור מגידו, יצחק הרצוג נחקר באזהרה בפרשת התרומות בפריימריז, באתר גלובס, 17 באפריל, 2017
- ^ טל שלו, https://news.walla.co.il/item/2984099, וואלה!, 31 ביולי, 2016
- ^ 6.0 6.1 אריק בנדר, מזכירות 'העבודה' החליטה: הבחירות ליו"ר המפלגה יתקיימו ב-3 ביולי, באתר מעריב, 5 במרץ, 2017
- ^ אריק בנדר, בגלל ההופעה של בריטני ספירס: נדחו הבחירות במפלגת העבודה, באתר מעריב, 5 באפריל, 2017
- ^ רויטל עמירן ומשה כהן, דינה דיין מתייצבת מאחורי הרצוג: "יכול ליצור את החיבורים למהפך", באתר מעריב, 3 ביולי, 2017
- ^ מורן אזולאי, המרוץ לראשות העבודה: עמירם לוין חובר לאבי גבאי, באתר ynet, 23 ביוני, 2017
- ^ אריק בנדר, מתח בעבודה: האם רון חולדאי יצטרף למירוץ?, באתר מעריב, 23 באפריל, 20017
- ^ מיכל רשף, "בלבול": לאחר התיעוד המביך - גבאי מודה שהצביע לליכוד, באתר וואלה!, 4 ביוני, 2017
- ^ יותם ברגר, נעה שפיגל, גפני: אני נוטה לשמאל, אבל לא אשב איתם בגלל הרפורמים, באתר הארץ, 12 ביוני, 2017
- ^ 13.0 13.1 פרסום דוח על תוצאות ביקורת החשבונות של המתמודדים בפריימריז לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה, באתר מבקר המדינה
- ^ מורן אזולאי, אטילה שומפלבי וירון דרוקמן, פרץ וגבאי עלו לסיבוב השני בבחירות במפלגת העבודה, באתר ynet, 4 ביולי, 2019
- ^ 15.0 15.1 טל שלו, יקי אדמקר, יניר יגנה ואבי אשכנזי, דרך חדשה: גבאי ניצח את פרץ בפריימריז של מפלגת העבודה, באתר וואלה!, 10 ביולי, 2017
- ^ מורן אזולאי, גבאי החליף את הרצוג: "מעודד מתגובות האנשים יותר מאשר מהסקרים", באתר ynet, 12 ביולי, 2017
