הסכם ישראל–לבנון 2024

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

הסכם ישראל–לבנון 2024
הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון
הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון
מטרה
חותמים

ישראלישראל בנימין נתניהו

לבנוןלבנון נג'יב מיקאתי
מתווכים ארצות הבריתארצות הברית עמוס הוכשטיין
תאריך כניסה לתוקף 27 בנובמבר 2024

הסכם ישראל–לבנון 2024 הוא הסכם הפסקת אש בין ישראל ללבנון שנועד לעצור את הלחימה בחזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל שהחלה ב-8 באוקטובר 2023. ההסכם אושר בקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי ב-26 בנובמבר 2024, ונכנס לתוקף ב-27 בנובמבר בשעה 04:00.[1]

רקע

ב-7 באוקטובר 2023 יצאו מספר ארגוני טרור מרצועת עזה, בהובלת גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס, לטבח שבעה באוקטובר שכללה טבח המוני ופשעים נגד האנושות. נרצחו בה 1,145[2] ישראלים ואזרחים זרים. בתגובה פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל. כבר למחרת הצטרף ארגון הטרור חזבאללה למערכה והחל בירי תלול-מסלול על ישראל מלבנון, על מנת לרתק כוחות גדולים של צה"ל לצפון, ולהפעיל לחץ על ישראל לסיום המערכה על ידי עקירת עשרות אלפי תושבי קו העימות מבתיהם.

במשך חודשים התרכזה ישראל בלחימה בעזה נגד חמאס, ובמהלך ספטמבר 2024 העבירה את עיקר המאמצים צפונה. בספטמבר 2024 פתח צה"ל במבצע חיצי הצפון, שכלל שורת סיכולים ממוקדים שבהם נהרגו רוב בכירי חזבאללה – בהם ראש הארגון חסן נסראללה, שחוסל במבצע סדר חדש, ומפקדי הזרוע הצבאית אבראהים עקיל ועלי כרכי. לצד הסיכולים הממוקדים הותקפו על ידי חיל האוויר הישראלי אלפי מטרות של חזבאללה בלבנון, ביניהן מאות משגרי רקטות, מחסני תחמושת, מפקדות תת-קרקעיות ונשק אסטרטגי. בתקיפות הושמדו אלפי רקטות ונהרגו מאות מחבלי חזבאללה, והארגון ספג מכה קשה. בנוסף, מתחילת המלחמה ביצע צה"ל עשרות פשיטות קומנדו חשאיות בכפרים שליד הגבול על מנת לאסוף מודיעין, לסכל תשתיות טרור ולהכין את הקרקע לתמרון צבאי.

בלילה שבין 30 בספטמבר ל-1 באוקטובר 2024 פתח צה"ל בהובלת פיקוד הצפון בתמרון קרקעי בלבנון במטרה להחזיר את התושבים לצפון בבטחה. התמרון נמשך כ-8 שבועות ובמסגרתו כוחות צה"ל השמידו אלפי תשתיות טרור, כולל מאות תשתיות תת-קרקעיות מתחת לכפרים בדרום לבנון, מתחמי שהייה גדולים וקטנים, מחסני אמל"ח ומשגרי רקטות, והחרימו עשרות אלפי פריטי לחימה ששימשו את חזבאללה, בהם אלפי טילי נ"ט ורקטות ארטילריות. כוחות צה"ל הרגו כ-3,823[3] מחבלי חזבאללה בתמרון היבשתי והחריבו כפרים שלמים ששימשו את חזבאללה לצורכי טרור ותקיפת יישובי קו העימות.

לקראת שלהי נובמבר 2024 החל להתגבש מתווה הפסקת אש בין ישראל ללבנון בתיווכו של עמוס הוכשטיין ובהסכמתה של איראן.[4]

ההסכם

ב-26 בנובמבר 2024 הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על הבאת ההסכם בפני הקבינט ואישורו. ההסכם לא הוצג לממשלת ישראל השלושים ושבע ולכנסת.[5]

הסכם הפסקת האש כולל מספר סעיפים:[6][7][8]

  1. חזבאללה וכל תנועה חמושה אחרת בלבנון, לא יבצעו כל פעולה התקפית נגד ישראל.
  2. ישראל לא תבצע כל פעולה התקפית נגד מטרות בלבנון, ביבשה, באוויר ובים.
  3. ישראל ולבנון מכירות בחשיבות החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701.
  4. צבא לבנון וכוחות הביטחון הלבנוניים יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לפעול בדרום לבנון.
  5. מכירה, אספקה וייצור של נשק בלבנון יהיו בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.
  6. יפורקו כל המתקנים הבלתי מורשים המעורבים בייצור נשק ואביזריו, בכל שטח לבנון.
  7. יפורקו תשתיות ועמדות צבאיות בדרום לבנון. נשק בלתי מורשה שאינו תואם התחייבויות אלו יוחרם.
  8. תוקם ועדה המקובלת על ישראל ולבנון, אשר תפקח ותסייע בהבטחת אכיפת ההסכם. באכיפה יהיו מעורבות בין השאר ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה.
  9. ישראל ולבנון ידווחו על כל הפרה אפשרית של ההתחייבויות לוועדה הנ"ל וליוניפי"ל.
  10. כוחות הצבא הלבנוניים ייפרסו לאורך כל הגבולות ונקודות המעבר במדינה.
  11. ישראל תסיג את כוחותיה בצורה מדורגת לתוך שטח ישראל בתקופה של עד 60 ימים ממועד כניסת ההסכם לתוקף.
  12. במהלך פרק זמן זה פעילי חזבאללה ייסוגו אל צפונית לנהר הליטאני, והכוחות החמושים שיורשו לשהות בשטח זה הם צבא לבנון וכוח יוניפי"ל.
  13. לא יוקם אזור חיץ שיהווה חוצץ בין כפרי דרום לבנון ליישובי קו העימות.
  14. ארצות הברית תקדם משא ומתן עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר. רוב המחלוקת היא על אזורים שבהם לבנון דורשת תיקונים לטובתה.[5]

בתקשורת הישראלית נטען שבנוסף להסכם התחייבה ארצות הברית ב"מסמך צד", שאינו חלק מההסכם עם לבנון, שישראל תשמור על חופש פעולה צבאי לתקוף בדרום לבנון במקרה של הפרת ההסכם מצד חזבאללה או גורם אחר.[6]

ליושב ראש הצבאי של מנגנון הפיקוח מונה מייג'ור גנרל ג'ספר ג'פרס מפיקוד מרכז של ארצות הברית וכיושב הראש האזרחי מכהן עמוס הוכשטיין.

הפרות של ההסכם

מיד לאחר חתימת ההסכם הפסקת האש הופרה. לטענת צה"ל היא הופרה על ידי חזבאללה, וצה"ל הגיב להפרות כפי שסוכם בהסכם, ולטענת חזבאללה הוא הגיב להפרות הפסקת האש של צה"ל:

  • על פי דובר צה"ל, חזבאללה הפרו את ההסכם כבר ב-27 בנובמבר, מספר שעות לאחר כניסת הסכם הפסקת האש לתוקף, כאשר מספר אנשים החשודים כפעילי חזבאללה נכנסו לשטח האסור בכניסה קרוב לכפר כילא הסמוך למטולה. כוחות צה"ל הרחיקו אותם בירי אזהרה.[9] באחת מהתקריות כוחות צה"ל עצרו ארבעה מחבלים.[10]
  • ב-28 בנובמבר מטוס קרב ישראלי הפציץ מתקן לייצור רקטות לטווחים בינוניים של חזבאללה במרחב אלביסריה שבאזור צידון, לאחר שלפי דובר צה"ל "זוהתה פעילות טרור במקום" שהיוותה הפרה של הסכם הפסקת האש.[11] ב-30 בנובמבר דובר צה"ל פרט מספר הפרות של ההסכם על ידי מחבלי חזבאללה באזורים שונים בדרום לבנון, שגררו תגובות של צה"ל.[12]
  • ב-1 בדצמבר 2024 טענה צרפת שישראל הפרה את ההסכם 52 פעמים ללא שעדכנה את המנגנון שנקבע, אך הודתה כי חזבאללה מנסה לחזור ולהעביר אמצעי לחימה לדרום לבנון. פעולות אלו הביאו למותם של שלושה אזרחים לבנונים.[13] גם ארצות הברית הזהירה את ישראל כי היא מפירה את תנאי ההסכם.[14]
  • ב-2 בדצמבר נורו שתי רקטות מלבנון לעבר הר דב. חזבאללה קיבל אחריות על הירי, שבוצע לדבריו כ"תגובה הגנתית ראשונה להפרות הישראליות, בתור אזהרה".[15] בתגובה לירי צה"ל תקף מחבלים, 20 משגרים ותשתיות של חזבאללה ברחבי לבנון.[16]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ איתמר אייכנר, דניאל אדלסון, ניו יורק, אחרי כמעט 14 חודשי לחימה בצפון: הפסקת האש נכנסה לתוקף, באתר ynet, 27 בנובמבר 2024
  2. ^ מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל- 25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, ‏25 באוקטובר 2023
  3. ^ לפי ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי "הרוגים בלבנון" (שקף 4) נכון ל-28 בנובמבר 2024 נהרגו 3,823 פעילי חזבאללה בלבנון. לפי דיווח מסוף נובמבר המספר עומד על כ-4,000: רויטרס, ‏מקור מחיזבאללה לרויטרס: כ-4,000 פעילים נהרגו, באתר מעריב אונליין, 27 בנובמבר 2024, רויטרס, "אלפים נהרגו, היכולות שרדו. חיזבאללה זקוק לזמן": כך הוא מתכנן להשתקם, באתר ynet, 27 בנובמבר 2024.
  4. ^ ynet, "הגיע הזמן לסיים": המסר מחמינאי שהוביל לוויתור של חיזבאללה, והמפגש "המבטיח" עם מאסק, באתר ynet, 28 בנובמבר 2024
  5. ^ 5.0 5.1 בן כספית, ‏הסכם הפסקת האש: נתניהו נכנע לסעיף מדהים שלפיד בזמנו דחה, באתר מעריב אונליין, 29 בנובמבר 2024
  6. ^ 6.0 6.1 איתמר אייכנר, הנסיגה מדרום לבנון, חופש הפעולה נגד חיזבאללה - ומסמך הצד: פרטי ההסכם עם לבנון, באתר ynet, 25 בנובמבר 2024
  7. ^ לירן וינשטיין, ‏הקבינט אישר: הפסקת האש ממחר ב-10:00 בבוקר, באתר "סרוגים", 26 בנובמבר 2024
  8. ^ איתמר אייכנר, דניאל אדלסון, ניו יורק, הקבינט אישר, הפסקת האש - מ-4:00 בבוקר: אלו 13 הסעיפים - וזה מכתב הערבויות האמריקני, באתר ynet, 26 בנובמבר 2024
  9. ^ עוזי ברוך, הפרה ראשונה של הפסקת האש: צה"ל ירה לעבר מחבלי חיזבאללה שהתקרבו לכפר הצופה על מטולה, באתר ערוץ 7, 27 בנובמבר 2024
  10. ^ שמחה רז, ארבעה מחבלים שהתקרבו לכוחות צה"ל בדרום לבנון נעצרו, באתר עכשיו 14
  11. ^ בשל זיהוי חשוד: צה"ל תקף מתקן רקטות של חיזבאללה, באתר "סרוגים", 28 בנובמבר 2024
  12. ^ צביקה סגל, בעקבות שורת הפרות: צה"ל תקף בלבנון - גם בעומק המדינה | תיעוד, באתר בחדרי חרדים, 30 בנובמבר 2024
  13. ^ איתמר אייכנר, צרפת הזהירה מקריסת הפסקת האש: "היו 52 הפרות של ישראל - שלא עברו דרך המנגנון", באתר ynet, 1 בדצמבר 2024
  14. ^ איתמר אייכנר, גם ארה"ב הזהירה את ישראל: "מפירה את הפסקת האש בלבנון", באתר ynet, 2 בדצמבר 2024
  15. ^ יואב זיתון, איתמר אייכנר, חיזבאללה שיגר להר דב לראשונה מהפסקת האש. ישראל דוחה את ההאשמות בהפרה, באתר ynet, 2 בדצמבר 2024
  16. ^ יואב זיתון, בתגובה לירי להר דב: צה"ל תקף מחבלים ו-20 משגרים של חיזבאללה ברחבי לבנון, באתר ynet, 2 בדצמבר 2024
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

40105953הסכם ישראל–לבנון 2024