היום השלישי לבריאה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

היום השלישי של בריאת העולם הוא היום השלישי לקיום היקום, ובו ברא הקב"ה את הים, היבשה והצמחים.

היום השלישי בתורה

וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, וַיְהִי כֵן: וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים, וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב: וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ, וַיְהִי כֵן: וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי.

בראשית פרק א פסוקים ט-יג

בתום היום השני לבריאה היה העולם משטח של מים ללא יבשה. העפר שכבר נברא קודם לכן, ביום הראשון, היה מכוסה מתחת האוקיינוס[1] או היה מעורב עם המים ויצר בו ביצה[2].

בריאת היבשה והים

ה' ציווה על המים להתקבץ למקומות ייעודיים ולהיבדל מן העפר (השוכן תחתם או מעורב בהם), כאשר בסופו של תהליך ישארו אזורים המכוסים במים (האוקיינוס) ואזורים של יבשה חרבה שניתן לחיות בה (שבעת היבשות ואלפי האיים).

ליבשה קרא ה' בשם ארץ[3] ולמקום בו נקוו המים קרא ה' בשם ימים[4].

בריאת הצומח

לאחר כינון היבשה כשטח נפרד, ציווה עליה ה' להתכסות[5] בעשבים, דשאים, מיני ירק, שיחים, עצי סרק[6] ועצי פרי, שניתן לשתול מהם באדמה זרע, שורש או ענף ולהצמיח עץ חדש.

האדמה נצטוותה בשתי הוראות:

  1. להוציא "עץ פרי" - "שיהא טעם העץ כטעם הפרי"[7], אולם האדמה שינתה והוציאה "עץ עושה פרי" אשר העץ עצמו אין בו טעם[דרוש מקור].
  2. להוציא "עץ... עושה פרי למינהו", כלומר שכל מין יהיה מיוחד לעצמו ויצמיח פירות הדומים לו. למרות שציווי זה נאמר רק ביחס לאילנות, עשתה כן האדמה גם ביחס לעשבים, בעקבות קל וחומר[דרוש מקור][דרושה הבהרה].

יום זה התייחד במה שהמילים "כי טוב" נכפלו בו, בשונה משאר הימים שבהם נאמרו רק פעם אחת. ביום שני לא נאמרו מילים אלו כלל, והושלמו ביום זה.

הערות שוליים

  1. ^ רש"י[דרושה הבהרה]
  2. ^ רמב"ן, שם.
  3. ^ גם הים והאויר נכללים בשם 'ארץ', משום שהיבשה היתה הסיבה העיקרית שבגינה נבראו גם שאר חלקי העולם (רמב"ן[דרושה הבהרה])
  4. ^ אף על פי שכל הימים מחוברים ביניהם, עדיין קיימים הבדלים בין הימות השונות, ולכן נקראו 'ימים' בלשון רבים[דרוש מקור].
  5. ^ לשון רש"י "תתמלא ותתכסה לבוש עשבים"
  6. ^ רמב"ן, א יא. אולם לפי דעות אחרות המובאות שם לא נבראו אז כלל עצי סרק, ורק בעקבות חטא עץ הדעת הפכו חלק מעצי הפרי לעצי סרק
  7. ^ רש"י, א יא.