המים העליונים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תרשים של מים העליונים מתוך מעשה טוביה יסניץ ה'ת"פ

המים העליונים (בלשון התורה: המים אשר מעל לרקיע) הם מים שנמצאים מעל לרקיע, והובדלו על ידי ה' מ"המים התחתונים" ביום השני מששת ימי בראשית.

להבדיל, גם בבבל הקדומה האמינו שמעל הרקיע קיים מאגר מים שממנו יורד הגשם.[1]

במקרא

ציור: ה' כביכול מבדיל בין המים שבשמיים למים שעל פני האדמה; ג'יימס טיסו

בסיפור הבריאה המקראי מתואר כי הרקיע נברא כדי להבדיל בין המים העליונים למים התחתונים:

וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם: וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן.

תיאור הפרדת המים הוא המשך לתיאור המקראי שלפיו ביום הראשון של הבריאה היה העולם מכוסה כולו במים ורק 'רוח אלוקים' ריחפה מעליהם. ביום השני הופרדו חלק מהמים על ידי הרקיע שנברא בתוכם, וביום השלישי נאספו המים שנשארו למטה אל הים.

המים העליונים נזכרים גם בספר תהילים "הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם",[2] וכן לפי חלק מהפרשנים בפסוק "הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ‍לִיּוֹתָיו".[3]

בחז"ל

לשיטה אחת בחז"ל המים העליונים נסמכים על הרקיע כפשוטו של מקרא,[4] גם אנשי דור הפלגה מתוארים בחז"ל כמי שהאמינו שהמים העליונים ייפלו בהיעדר רקיע,[5] לפי שיטה זו מתפרשת המילה שמיים – שא מים, על שם שהם נושאים את המים העליונים. לשיטה אחרת בחז"ל יש מרחק בין המים העליונים לבין הרקיע והם תלויים ועומדים מעל הרקיע ב'גזירת מלך'.[6]

מחלוקת נוספת ישנה בחז"ל, האם מקור הגשם הוא מהמים העליונים, או ממי האוקיינוס.[7]

המים העליונים מתוארים בחז"ל כזכרים והתחתונים כנקבות.[8]

בפרשנות המקרא

בקרב פרשני המקרא מספר גישות להבנת מהותם של "המים העליונים":

  • בשם רס"ג כתבו כי הוא מפרש את המקרא כפשוטו, לדבריו ישנו גוף כדורי בחלל אוויר העולם שמעליו נמצאים המים העליונים, אך בני האדם אינם מרגישים בהם.[9]
  • הרמב"ם כתב שהמים העליונים שונים במהותם מהמים התחתונים ואינם מים רגילים, וההבדלה בין מים למים לא הייתה רק במקומם אלא בטבעם.[10] האברבנאל ביאר שלדבריו החלק התחתון של האוויר הוא הרקיע וחלק האוויר שמעליו הוא המים העליונים ששם נולד הגשם. המים התחתונים הם מים בפועל והמים העליונים הם מים "בכח". פירוש זה מבוסס על שיטת אריסטו בספרו אותות השמים (אנ') שחילק את האוויר לשלושה חלקים.[11]
  • הרב יצחק בן יוסף הישראלי כתב שהמים העליונים הם כינוי ל"עצם השמים וכל צבאם", והמים התחתונים הם "גופים השפלים ההווים והנפסדים".[12]
  • הרב יצחק אברבנאל כתב שהמים העליונים הם השמים העליונים, והתורה העלימה את הש' בכדי להעלים את מהות המים העליונים.[13]
  • הרב אליעזר אשכנזי כתב שהרקיע הוא הארץ, המים התחתונים הם מי התהום, (וכמו שנאמר "לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם"[14]) והמים העליונים הם מי הימים והנהרות הנראים לעין. לדבריו פירוש הכתוב "וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם"[15] הוא שהבורא החליף את שמו של הרקיע העליון ל"שמים" כדי להבדיל את שמו מהרקיעה התחתונה שהיא הארץ.[16]
  • הרלב"ג כתב שהמים העליונים הם כינוי ל"גשם בלתי שומר תמונתו"[17] שנמצא בין הגלגלים (אנ').[18]
  • הרמב"ן כתב ש"העניין הוא מסתרי התורה... והפירוש אסור ליודעיו וכל שכן אלינו".[19]

בקבלה

בספרי הקבלה היהודית קיימת הקבלה בין המים העליונים והתחתונים למושגים הקבליים "מיין דוכרין" ו"מיין נוקבין" (מארמית: מים זכרים ומים נקבות), הרקיע מקביל לספירת יסוד שמבדילה ביניהם.[20] בכל זיווג, הנקבה שלמטה מעלה מיין נוקבין ומעוררת את הזכר להמשיך מיין דוכרין.[21]

בפרשנות מדעית

עם התפתחות מדע האסטרונומיה וחקר הכוכבים, התגלה כי כוכבים רבים כדוגמת כוכבי הלכת – צדק, שבתאי, וכן נפטון ואורנוס - עשויים, בין היתר, משכבת קרח בעובי של אלפי(!) ק''מ. הקטבים הקפואים של מאדים מהווים מרחבי קרח עצומים. טבעותיו של שבתאי מכילים כמויות אדירות של קרח. כמו גם ענן ה'אורט' המכיל מליארדי כוכבי שביט העשויים מקרח. פרשני המקרא שנכתבו לאחר תגליות אלו, רואים בזה[22] [23]פרוש מופשט יותר ל'מים העליונים', ובכך מקבלים הבנה לדברי המדרש[24] שמתאר את בריאת המים התחתונים בהמסתם באש, את המים העליונים כגלידים, ושהמים העליונים מרובים מהמים התחתונים.

ראו גם

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. גד בן-עמי צרפתי, הקוסמוגראפיה התלמודית, תרביץ חוברת ב' כרך לה' עמוד 142
  2. ספר תהילים, פרק קמ"ח, פסוק ד'
  3. ספר תהילים, פרק ק"ד, פסוק ג' לפי פירוש ראשון ברד"ק
  4. שיטת רב שמואל בר נחמן בבראשית רבה ד ב, וראו גור אריה על בראשית א ח ואור החיים שם
  5. מדרש תנחומא (בובר) על פרשת נח סימן כד'
  6. בראשית רבה ד ג
  7. תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט עמוד ב
  8. תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ב'
  9. טוביה הרופא, ‏מעשה טוביה פרק שישי, באתר HebrewBooks
  10. מורה הנבוכים, חלק שני פרק ל'
  11. יצחק אברבנאל, ‏פירוש על בראשית א' ו', טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  12. יסוד עולם מאמר שני פרק א', באתר HebrewBooks
  13. יצחק אברבנאל, ‏פירוש על בראשית א' ב', טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  14. ספר תהילים, פרק קל"ו, פסוק ו'
  15. ספר בראשית, פרק א', פסוק ח'
  16. אליעזר אשכנזי, ‏מעשי ה' מעשה בראשית פרק ד', באתר HebrewBooks
  17. ייתכן שכוונתו לאתר
  18. רלב"ג על בראשית א' ו', טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  19. רמב"ן על בראשית א' ו', טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  20. תיקוני זוהר תיקון שלושים
  21. חיים ויטאל, ‏מבוא שערים שער ב' חלק ג' פרק ט', באתר HebrewBooks
  22. הרב דניאל בלס, היכן הם המים אשר מעל השמים?, הידברות
  23. הרב זמיר כהן, האם יש מים מעל הרקיע, הידברות
  24. בראשית רבה, פרק פרשה ד' אותיות ב-ג
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0