מועצה אזורית ערבות הירדן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מועצה אזורית ערבות הירדן
Bik'at HaYarden Regional Council COA.svg
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 21
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 23
ראש המועצה דוד אלחייני
תאריך ייסוד 1979
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 6,697 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 217
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎5.4% בשנה
(למפת דרום השומרון רגילה)
South Shomron.svg
 
מועצה אזורית ערבות הירדן/בניין המועצה
מועצה אזורית ערבות הירדן
בניין המועצה
32°05′56″N 35°29′38″E / 32.09891°N 35.493881°E / 32.09891; 35.493881
[הקטנת המפה]Israel Map - Bik'at HaYarden Regional Council Zoomin.svg
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
6 מתוך 10
    - דירוג ארצי 95
מדד ג'יני
לשנת 2019[3]
0.3717
    - דירוג ארצי 206
לאום ודת[3]
יהודים: 97.5%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 2.5%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[3]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 13.9%
גילאי 5 - 9 14.8%
גילאי 10 - 14 12.0%
גילאי 15 - 19 8.2%
גילאי 20 - 29 9.1%
גילאי 30 - 44 22.0%
גילאי 45 - 59 8.9%
גילאי 60 - 64 2.9%
גילאי 65 ומעלה 8.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[3]
סה"כ בתי ספר 4
–  יסודיים 2
–  על-יסודיים 2
תלמידים 1,159
 –  יסודי 908
 –  על-יסודי 251
מספר כיתות 51
ממוצע תלמידים לכיתה 24.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל מועצה אזורית ערבות הירדן נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
jordanvalley.org.il
אנדרטת הבקעה בתכנונו של הפסל יגאל תומרקין, הממוקמת סמוך למושב פצאל

מועצה אזורית ערבות הירדן היא מועצה אזורית במחוז יהודה ושומרון, בקעת הירדן. בעוד זהו שמה במסמכים רשמיים של הממשלה, היא נקראת מועצה אזורית בקעת הירדן במסמכים של המועצה האזורית עצמה. בתחומי המועצה 21 יישובים, ממוצע המרחקים בין יישובי המועצה הוא 18.9 ק"מ.

כל יישוביה הם התנחלויות המצויות ממזרח לקו הירוק. שטח המועצה משתרע על 860 אלף דונם, ממורדות הרי השומרון ועד לנהר הירדן.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית ערבות הירדן 6,697 תושבים (מקום 217 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎5.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 85.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,657 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[4]

בשטח המועצה האזורית ערבות הירדן אין עיר מחוז. היישוב הישראלי הגדול ביותר באזור הוא מעלה אפרים, שאינו חלק מהמועצה האזורית אלא מוגדר כמועצה מקומית עצמאית שהוקמה בצו של צה"ל. המועצה האזורית גובלת בשטח העיר הפלסטינית יריחו וסביבותיה.

ראשי המועצה

יישובי המועצה

מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה
1 קיבוץ גלגל 1970
2 קיבוץ נערן 1971
3 מושב ארגמן 1968
4 מושב בקעות 1972
5 מושב גיתית 1972
6 מושב חמרה 1971
7 מושב ייט"ב 1970
8 מושב יפית 1980
9 מושב מחולה 1967
10 מושב מכורה 1973
11 מושב משואה 1969
12 מושב נעמי 1982
13 מושב נתיב הגדוד 1975
14 מושב פצאל 1970
15 מושב רועי 1976
16 מושב שדמות מחולה 1984
17 מושב תומר 1976
18 יישוב קהילתי חמדת 1979
19 יישוב קהילתי מבואות יריחו 1999
20 יישוב קהילתי משכיות 2002
21 יישוב קהילתי רותם 2001

גאוגרפיה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – בקעת הירדן

בתחום המועצה עובר אחד מכבישי האורך החשובים במדינת ישראל: כביש 90, המהווה ציר ראשי המקשר בין דרום הארץ לצפונה.

גבולות שטח השיפוט של המועצה הם:

רקע היסטורי וחברתי

בתי המושב יפית

השטח עליו הוקמה לאחר מכן המועצה, נכבש על ידי ישראל מממלכת ירדן בשנת 1967 במהלך מלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה הוחל בהקמת יישובים ישראליים בבקעה. ראשון היישובים היה מחולה, שהוקם בשנת 1967, ולאחריה הוקמו כיישובים אזרחיים פצאל, חמרה, ארגמן ובקעות. כן הוקמו היאחזויות נח"ל שאוזרחו לאחר מכן. תחילה קיבלו היישובים שירותים ממועצה אזורית בקעת בית שאן[9][10].

המועצה האזורית הוקמה בתחילת 1980 בצו של המושל הצבאי של צה"ל באזור יהודה ושומרון[11].

ממצאים ארכאולוגיים מעידים על התיישבות יהודית באזור הן בתקופת בית שני והן בתקופות מוקדמות יותר. לדוגמה, בעיר יריחו נמצאו שרידי בית כנסת עתיק.

מבחינה כלכלית חברתית סובלים יישובי המועצה האזורית ערבות הירדן מבעיות האופייניות לאזורי פריפריה המרוחקים מהמרכז: מיעוט תעסוקה לעובדים בעלי השכלה אקדמית, הגירה שלילית של צעירים, תשתיות לא מספקות בתחומי החינוך, התרבות, התחבורה הציבורית.

עד להסכם השלום עם ממלכת ירדן בשנת 1995, סבל האזור גם מבעיות ביטחוניות של אזור קו העימות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0