חמדת (יישוב)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חמדת
Chemdat Overview.jpg
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית ערבות הירדן
גובה ממוצע[1] ‎146 מטר
תאריך ייסוד 1979
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 361 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎5.2% בשנה
32°15′10″N 35°31′41″E / 32.2527084773049°N 35.5279984899663°E / 32.2527084773049; 35.5279984899663
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
5 מתוך 10
מבט מן האוויר. (ויקיאוויר)

חֶמְדָּת היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בצפון בקעת הירדן, על ציר אלון, השייך למועצה אזורית בקעת הירדן. היישוב נקרא על שם אחד מגיבוריו של ש"י עגנון[3].

היסטוריה

היישוב הוקם לראשונה בשנת 1979 כהיאחזות נח"ל בשם "נח"ל יבוק", על פי החלטת ועדת השרים להתיישבות מיוני 1979. לאחר כשנה הוסב שם המקום ל"חמדת". המקום הוחזק במשך מספר שנים על ידי גרעינים של המחנות העולים, השומר הצעיר ותנועת הצופים, אך שררו בו תנאים קשים ובמשך מספר שנים התגוררו החיילים באוהלים[4], בגלל שהסוכנות לא האמינה שניתן לאזרח את המקום והממשלה נתנה באותה עת עדיפות להתנחלויות בגב ההר[5]. לאחר 4 שנים, בשנת 1983, הובאו להיאחזות קרוואנים חדשים. בספטמבר 1987 אוזרח המקום כטרום קיבוץ של התק"ם, אך בעקבות הקשיים, עזבו המתיישבים את היישוב תוך זמן קצר, והוא שב להיות היאחזות נח"ל ביולי 1989[4]. במשך שנים שימש המקום כבסיס היאחזות לגרעיני נח"ל. בשנת 1997, בעזרת ארגון אמנה, הוקמה במקום מכינה קדם צבאית בשם "חמדת יהודה". תחילה הצטרפה ליישוב משפחה אחת בלבד, אולם אט-אט הצטרפו נוספות.

יישוב חמדת ממוקם קרוב למחנה פלס, בו עוברים חיילי חטיבת כפיר את הטירונות.

חמדת ממוקמת בחלקו הצפוני העליון של רכס כפיפת שיכבות הקירטון שבשיפוליו המזרחיים של רכס הרי השומרון. מול חמדת, בעבר הירדן המזרחי נשפך נחל יבוק אל הירדן, דבר אשר העניק לה את שמה הראשון "מול יבוק". מחמדת מזרחה יוצאים שני נחלים: תלכיד ופיראן. בדצמבר 2015 התגוררו בחמדת 40 משפחות, 250 תושבים לערך. חמדת נמצאת בשנים האחרונות בגל גדול של קליטה ובניה ביישוב.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1492
  4. ^ 4.0 4.1 יאיר דאר, לנו המגל הוא החרב 2, 1992, עמ' 115-117
  5. ^ שמעון וייס, שלש האחזויות נח"ל של התנועה הקיבוצית המאוחדת, דבר, 24 במאי 1981