המערכה על הבשן

המערכה על הבשן
	טנק בדרעא, במהלך קרב דרעא הראשון (אנ')
	מלחמה: מלחמת האזרחים בסוריה
תאריכים	14 בנובמבר 2011 – 31 ביולי 2018 (6 שנים)
קרב אחרי	מרד הבשן (אנ')
מקום	הבשן
תוצאה	כיבוש מחודש של הבשן על ידי שלטון אסד; גירוש רוב המורדים למובלעת אידליב;
הצדדים הלוחמים
שלטון אסד	האופוזיציה הסורית (אנ'); דאעש
כוחות
הצבא הסורי הערבי; איראן; רוסיה; [[קובץ:תבנית:סמל/צבא השחרור הפלסטיני\|קישור=צבא השחרור הפלסטיני\|22px]] צבא השחרור הפלסטיני; חזבאללה; כוחות הכיבוש של צבא אללה בעיראק ובלבנט (אנ'); בתמיכת:; עיראק; לבנון	הצבא הסורי החופשי; היאת תחריר א-שאם (מ-2017); ג'בהת א-נוסרה (עד 2017); אחראר א-שאם; צבא האסלאם; דאעש; צבא ח'אלד בן אל-וליד; ; מחוז החורן;

המערכה על הבשן הייתה הזירה הצבאית במלחמת האזרחים הסורית על השליטה בבשן שבדרום סוריה, בין הכוחות המזוינים הסוריים של שלטון אסד לאופוזיציה הסורית (אנ') ובה מיליצית החזית הדרומית (אנ'), שהסתיימה בכיבוש מחודש של החבל על ידי שלטונו של אסד.

קודם לתחילת הלחימה בזירה זו התקיים גל הפגנות נגד משטרו הרודני של בשאר אל-אסד כחלק מהאביב הערבי. גל ההפגנות התחיל בעיר דרעא, בירת הבשן, ובהתאם נכון לומר שמלחמת האזרחים הסורית החלה באזור זה. ההפגנות החלו ב-18 במרץ 2011 ונמשכו כחמישה חודשים עד תחילת הלחימה בזירה זו, ב-14 בנובמבר 2011, כהמשך להפגנות.

במהלך המלחמה נתמך אסד על ידי משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, ומיליציות פרו-איראניות שבראשן חזבאללה. כמו כן זכה לגיבוי רוסיה וסין, ובשלב מסוים רוסיה אף התערבה צבאית לטובתו. מורדי האופוזיציה נתמכו בידי מדינות סוניות כמו ערב הסעודית וקטר, וקיבלו גיבוי ממדינות המערב. מלחמת האזרחים הביאה להופעת ארגוני טרור אסלאמי כמו ג'בהת א-נוסרה והמדינה האסלאמית (דאעש), שהכריז על ח'ליפות אסלאמית בשטחים נרחבים בסוריה ובעיראק ב-2014, וכבש שטחים גם בזירה זו. הפילוגים בין ארגוני הג'יהאד למורדים המתונים, כמו הצבא הסורי החופשי, הובילו לקרעים בתוך האופוזיציה.

הלחימה נפסקה לאחר שש שנים, ביולי 2018, לאחר שכוחות משטר אסד יצאו במבצע בזלת (אנ') וכבשו מחדש את כל הבשן פרט לרוב רמת הגולן, שנותרה בידי ישראל. כוחות המורדים נכנעו, וחלקם שולבו בכוחות המזוינים של סוריה, כאשר רובם גורשו למובלעת אידליב בצפון המדינה. במובלעת הם הצטרפו לממשלת ההצלה הסורית (אנ') ולצבאה פיקוד המבצעים הצבאיים (אנ'), משם יצאו בסופו של דבר ב-2024 למתקפת המורדים שהפילה את משטר אסד. המורדים שנשארו בבשן, הנהיגו בתחילת שנות ה-2020 את מרד הבשן (אנ'), ניסיון מרד נוסף שנכשל נגד אסד, ובזמן מתקפת המורדים שהפילה את השלטון הם הקימו את חדר המבצעים הדרומי, שניהל את החזית הדרומית של ההפיכה (אנ').

רקע

ערך מורחב – מלחמת האזרחים בסוריה#רקע

שלטון הבעת'

ערך מורחב – סוריה בתקופת שלטון הבעת'

מאז שנת 1962 התנהלה סוריה תחת חוקי חירום, אשר מנטרלים בפועל את רוב ההגנות החוקתיות של האזרחים. למרות השינוי השלטוני שהתרחש ב-1966 ו-1970, ובהתאם לחוקת סוריה, מפלגת הבעת' השלטת נשארה המפלגה היחידה, והאזרחים מאשרים את שלטון הנשיא במשאל עם שבו משתתף מועמד יחיד. חאפז אל-אסד היה נשיא סוריה במשך 30 שנים עד מותו בשנת 2000, אז עבר השלטון בירושה לבנו בשאר אל-אסד.

עם עלייתו לשלטון, הבטיח אל-בשאר אסד לבצע רפורמות, אך לא עשה שום דבר משמעותי בכיוון זה. בנוסף, הידק בשאר אסד את חוקי הצנזורה על האינטרנט. כל הגורמים הללו, כמו גם העובדה שמדובר בשלטון מיעוט עלווי המהווה כ-10% בלבד מהאוכלוסייה, בעיות כלכליות, ושחיתות, תרמו כולם יחד לתסיסה, בנוסף לגל המחאות בארצות ערב שהיה הזרז המרכזי לפרוץ הפגנות אלו.

פרוץ המהומות

ערכים מורחבים – המהפכה הסורית

בתחילת מרץ 2011 הרגו אנשי הביטחון הסורי שלושה ילדים אשר ציירו גרפיטי כנגד השלטון בעיר הענייה דרעא, בירת הבשן. כשהוריהם של הילדים הגיעו לדרוש בשלומם נאמר להם "תשכחו מהילדים. לכו הביתה, תעשו חדשים. ואם יש לכם בעיות, נשלח אליכם חיילים שיעשו לכם ילדים".^[1] בעקבות המקרה והמתח החריף בכל מקרה בין כוחות הביטחון ותושבי העיר, התקיימו בה ב-18 וב-19 במרץ ההפגנות הגדולות ביותר בסוריה מאז ניסיון ההפיכה של האחים המוסלמים. על פי ההשערות, גרעין התסיסה צמח מעשרות אלפי פלאחים מובטלים שעזבו את שדותיהם וכפריהם בחבל ונדדו לדרעא בעקבות שנות הבצורת. השלטון הסורי הגיב באלימות, וב-21 במרץ כוחות רבים של צבא סוריה נשלחו לעיר ולסביבותיה, אך ההפגנות נמשכו,^[2] ומספר הקורבנות הגיע במהרה למאות.^[3] כמו כן, המהומות שהחלו בדרעא גלשו במהרה לערים אחרות בחורן שבבשן, ובמהרה יצאו מגבולות חבל הארץ והתרחבו לכלל ערי סוריה.^[1]

אסד ניסה להתמודד עם המשבר ופיזר את ממשלתו ב-27 במרץ.^[4] שלושה ימים לאחר מכן נאם אסד בפני הפרלמנט הסורי. הוא טען ל"מזימה ישראלית-אמריקאית" שגרמה להפגנות. אך לאחר התגברות ההפגנות והגעתן גם לערים הגדולות, כוחות הביטחון החלו לירות אש חיה לעבר המפגינים והרגו רבים מהם. ההפגנות המשיכו להתגבר, וכמה מאות חברי פרלמנט וחברי מפלגת הבעת' מהאזורים שבהם התלקחו המהומות הקשות ביותר התפטרו כמחאה על האלימות הממשלתית.

ב-1 במאי 2011 הצטלם חייל מהצבא הסורי לסרטון וידאו, שבו הודיע כי ערק לשורות המפגינים יחד עם חמישה מחבריו, לאחר שפקדו עליו לירות במפגינים. הייתה זו סנונית שבישרה על גל עריקות נרחב שכלל אלפי חיילים וכן קצינים רמי דרג.^[5] השלטון הגיב למחרת באולטימטום למורדים ולמתקוממים, לפיו עליהם להיכנע ולמסור את נשקם עד 15 במאי, אך ללא הועיל.

בבשן, נעצר חמזה עלי אל-ח'טיב, ילד סורי בן 13, על ידי כוחות צבא במהלך הפגנה בדרעא, ובהמשך הוחזרה גופתו למשפחתו ועליה סימני התעללות ניכרים. סרטון וידאו המתעד את גופתו פורסם ברשת אל-ג'זירה, והוביל להתלהטות נוספת של הרוחות, ולזליגת המהומות לאזורים נוספים ברחבי סוריה. אירוע נוסף בבשן התרחש ב-15 במאי 2011, "יום הנכבה", בו הגיעו כמה מאות פלסטינים תושבי סוריה לגבעת הצעקות ברמת הגולן, סמוך לגבול עם ישראל, ופרצו את גדר הגבול עם ישראל. ישנן הערכות שהם הובאו לשם על ידי השלטון הסורי בניסיון לטשטש את ההרג ולהפנות את הזעם נגד ישראל.^[6] אירוע דומה קרה חודש לאחר מכן, ביום הנכסה.

בינתיים, החלו החיילים העריקים בחומס הרחוקה להתארגן להקמת הצבא הסורי החופשי. אסד הטיל מצור על העיר, שהפך למצור על חומס (אנ'),^[1] שפתח את מלחמת האזרחים בסוריה. המלחמה התגברה וזלגה לאזורים נוספים בסוריה, וב-14 בנובמבר 2011 החלו קרבות המלחמה גם בבשן.

אירועים צבאיים

המהומות

ערכים מורחבים – המצור על דרעא (אנ')

תחילת העימותים

ערכים מורחבים – העימותים במחוז דרעא (אנ'), העימותים במחוז קוניטרה (אנ')

ב-14 בנובמבר 2011, כהמשך להפגנות הענק בבשן, פתחה אופוזיציה הסורית (אנ') את הקרבות במחוז דרעא (אנ') שבבשן. צבאה של האופוזיציה, הצבא הסורי החופשי, נלחם על השליטה בחבל נגד הדיוויזיה החמישית של הצבא הסורי הערבי, ששלטה באזור. מטעם שני הצבאות פעלו באזור כוחות בסדר גודל של חטיבה, כאשר צבא האופוזיציה הפעיל בחבל 2,500 לוחמים, וצבא אסד הפעיל 3,000 לוחמים.

הקרבות נפתחו במארב שביצעו כוחות האופוזיציה לכוחות המשטר, בסמוך לגבול ירדן. במסגרת הקרבות שנמשכו לאחר מכן, השתלטה האופוזיציה לאיטה על חלקים מהעיר דרעא ועלמספר עיירות וכפרים במחוז, הרכיבה עמדות ירי על גגות ובצירי תחבורה מרכזיים וארבה לשיירות צבאיות.

המשטר השיב בניסיונות חטיפה, הפצצות ארטילריות ושימוש בכוח. מתקפת נגד מסודרת של הממשל החלה בחודש פברואר 2012, עת פתח הצבא הסורי בהתקפה על האזורים שנכבשו. תמונות שצולמו על ידי תושבי דרעא מעידות כי הצבא השתמש בטנקים בהתקפתו.

העימותים הרשמיים הופסקו בהפסקת אש שהושגה על ידי האומות המאוחדות ב-14 באפריל 2012, כשרובה של העיר דרעא עודנו תחת שלטון אסד. עימותים מקומיים המשיכו לקרות, כאשר כוחות האופוזיציה המשיכו לשלוט בחלקים הדרומיים של העיר ובמספר עיירות וכפרים סביבה.

לעימותים הייתה מכרעת להתפתחות מלחמת האזרחים בסוריה: הצלחת צבא האופוזיציה בבשן שימשה דוגמא למתנגדי אסד מאזורים אחרים בסוריה, וחשפה את מגבלות כוחו של המשטר עוד בשלביה הראשוניים של המלחמה.

תוצאותיהם של הקרבות היו ניצחון למורדים, שהצליחו להשתלט על שטחים נרחבים במחוז, כולל שטחים נרחבים מהעיר דרעא עצמה ומספר עיירות וכפרים במחוז. מבחינת מספר ההרוגים, נהרגו בקרבות בכל המחוז כ-470 לוחמי אופוזיציה ו-526 לוחמי צבא אסד. לפחות 470 אזרחים ובהם מפגינים נהרגו בקרבות.

השליטה בדרעא, 15 במרץ 2012
השליטה בדרעא, 15 באוגוסט 2012
השליטה בדרעא, 15 במרץ 2013
השליטה בדרעא, 15 באוקטובר 2013

העימותים במחוז קוניטרה (אנ').

קרבות עיקריים

המתקפה הראשונה בבשן (אנ'): הושקה על ידי האופוזיציה במטרה להשתלט על אזורי הגבול במחוז.
המתקפה השנייה בבשן (אנ'): המורדים השתלטו על שטחים נוספים הנמצאים בשליטת צבא סוריה.
קרב שייח' מסכין הראשון (אנ'): המורדים כובשים חלק שייח' מסכין (אנ') מידי הצבא הערבי הסורי.
המתקפה השלישית בבשן (אנ'): המורדים כבשו את כל שייח' מסכין.
מבצע השהידים של קוניטרה (אנ'): צבא סוריה כובש חזרה את דיר עדס (אנ') והאזורים הסובבים אותו.
קרב בוסרה (אנ'): המורדים כבשו את בוסרה .
קרב מעבר נאסיב (אנ'): המורדים כבשו את מעבר הגבול נאסיב (אנ') והשתלטו על הגבול הסורי-ירדן.
המתקפה הרביעית בבשן (אנ'): המורדים כובשים את חטיבה 52, אל-רחם, אל-מלחה אל-גרביה, מחסום אל-קום וסקאקה.
קרב דרעא הראשון (אנ'): צבא סוריה עמד בפני מתקפת מורדים ברחבי העיר דרעא.
קרב שייח' מסכין השני (אנ'): כוחות הממשלה הסורית כבשו מחדש שייח' מסכין משליטת המורדים.
עימות המורדים-דעאש בבשן הראשון (אנ'): המורדים כבשו שטחים בשליטת דאעש .
קרב דרעא השני (אנ'): מתקפה משותפת של תחריר א-שאם, ג'יש אל-אסלאם, אחראר א-שאם והחזית הדרומית (אנ') כבשה את רוב מחוז אל-מנישיה בעיר דרעא.
עימות המורדים-דעאש בבשן השני (אנ'): דאעש כבש שטחים בשליטת המורדים.
קרב דרעא השלישי (אנ'): צבא סוריה כבש לפחות 50% ממחנה הפליטים דרעא.
מבצע בזלת (אנ'): צבא סוריה כבש את רוב מחוז דרעא.

לאחר ההכרעה

מרד הבשן (אנ') (הקרבות במרץ 2020 (אנ'), הקרבות ב-2021 (אנ')): מרד שניהלו שרידי המורדים בדרעא דוכא ברובו, רק אלימות ברמה נמוכה נמשכת. עימותים בקנה מידה גדול התרחשו בשנים 2020 ו-2021.
החזית הדרומית (אנ') במתקפת המורדים הסורים: קבוצות האופוזיציה הסורית (אנ') כובשות את מחוזות דרעא ואת מחוז א-סווידא בדרום סוריה, שתי פרובינציות דרומיות לאורך גבול המדינה עם ירדן.

רשימת קרבות עיקריים


קרב	זמן	ממשלה	התנגדות	אזרחים	סך הכל
העימותים במחוז דרעא (אנ')	14 בנובמבר 2011 - 3 בינואר 2013	526 נהרגו	~ 950 נהרגו	470 נהרגו	~ 1,946 נהרגו
המתקפה הראשונה (אנ')	3 במרץ - 10 באפריל 2013	10+ נהרגו	40+ נהרגו	29+ נהרגו	79+ נהרגו
המתקפה השנייה (אנ')	3 - 6 באוקטובר 2014	53+ נהרגו	63+ נהרגו	26+ נהרגו	142+ נהרגו
קרב שייח' מסכין הראשון (אנ')	1 בנובמבר - 15 בדצמבר 2014	58 נהרגו	200 נהרגו	לא ידוע	258+ נהרגו
המתקפה השלישית (אנ')	24-31 בינואר 2015	17+ נהרגו	77-97 נהרגו	לא ידוע	94-114+ נהרגו
המתקפה הרביעית (אנ')	9 - 18 ביוני 2015	28-83 נהרגו	36-125 נהרגו	לא ידוע	64-208+ נהרגו
קרב דרעא הראשון (אנ')	25 ביוני - 10 ביולי 2015	28-34+ נהרגו	200+ נהרגו	11 נהרגו	239-245+ נהרגו
קרב שייח' מסכין השני (אנ')	27 בדצמבר 2015 - 25 בינואר 2016	98 נהרגו	210 נהרגו	לא ידוע	308+ נהרגו
עימות המורדים-דעאש הראשון (אנ')	21 במרץ - 8 באפריל 2016	אף אחד (לא השתתף בהתקפה)	93 נהרגו (כולל מורדים ו-ISIS)	25 נהרגו	118 נהרגו
קרב דרעא השני (אנ')	12 בפברואר - 6 ביוני 2017	~ 300 נהרגו	278+ נהרגו	12+ נהרגו	590+ נהרגו
עימות המורדים-דעאש השני (אנ')	20 - 27 בפברואר 2017	אף אחד (לא השתתף בהתקפה)	210+ נהרגו (כולל מורדים ו-ISIS)	9 נהרגו	219+ נהרגו
קרב דרעא השלישי (אנ')	7 - 23 ביוני 2017	27-40 נהרגו	19+ נהרגו	88+ נהרגו	134-147+ נהרגו
מבצע בזלת (אנ')	18 ביוני - 31 ביולי 2018	309 נהרגו	515 נהרגו	236 נהרגו	1,060 נהרגו
סך הנפגעים	14 בנובמבר 2011 - 31 ביולי 2018	1,454-1,528+ נהרגו	2,891-3,000 + נהרגו (+439 ISIL וכוחות לא ידועים נהרגו)	906 נהרגו+	5,251-5,434 נהרגו+