עימות הדרוזים-סונים בסוריה (2025)

עימות הדרוזים-סונים בסוריה (2025)
	מערכה: החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל; מלחמת חרבות ברזל, מלחמת האזרחים בסוריה
	מלחמה: המשבר במזרח התיכון (2023–הווה)
סוג העימות	מלחמת אזרחים
קרב לפני	טבח העלווים בסוריה (2025)
מקום	מחוזות ריף דמשק וא-סווידא, סוריה
תוצאה	ניצחון הממשל פירוק חטיבת מגן ג'ראמנה; נפילת פרוורי דמשק הדרוזיים לצבא סוריה; הסכם הפסקת אש; הסכמות בנושא הגיוס העדתי למשטרה בין הדרוזים לממשל; פריסת כוחות שיטור ממשלתיים במחוז א-סווידא; טבח בדרוזים בפאתי דמשק;
הצדדים הלוחמים
המועצה הצבאית של א-סווידא; ישראל; חטיבת מגן ג'ראמנה; בתמיכת; כורדיסטן הסורית; כוחות מגן החוף	סוריה; טורקיה; שבטים בדואים מקומיים; בתמיכת; הרפובליקה העממית של סין; פקיסטן
מפקדים
ואג'די אל-חאג' עלי ✘; תומר בר; דוד ברנע; גיא לוי	חוסאם אל-טהאן
כוחות
קבוצות חמושות; גברים של כבוד (אנ'); חטיבת מגן ג'ראמנה; חיל האוויר הישראלי; המוסד; עוצבת האש	צבא סוריה; חיל האוויר הטורקי
אבדות
המועצה הצבאית של א-סווידא:; 73 הרוגים;	סוריה:; 30 הרוגים; ; עשרות שבויים; ; 40 פצועים;
	כוחות המשטר ביצעו טבח בדרוזים, בו נרצחו לפחות 44 דרוזים נוספים

עימות הדרוזים-סונים היה עימות בין כוחות בהובלת אחמד א-שרע נלחמו נגד חדר המבצעים הדרוזי שנתמך על ידי ישראל, שהתקיים בין 24 באפריל ל-2 במאי 2025, כחלק ממלחמת האזרחים בסוריה והמשבר במזרח התיכון.

העימות נמשך חמישה ימים, ובמסגרתו כבשו כוחות המשטר את פרוורי דמשק הדרומיים, שהיו עד אז דרוזיים, פירקו את חטיבת המגן של ג'ראמנה וטבחו בדרוזים היושבים באזור.

רקע

העימותים התרחשו כשלושה חודשים לאחר נפילת משטר אסד בדצמבר 2024. בעקבות שינוי זה בהנהגה, נשיא סוריה אחמד א-שרע פעל לבסס סמכות ביטחון וממשל ברחבי המדינה. הממשל החדש, בראשות היאת תחריר א-שאם, קבוצה בעלת קשרים היסטוריים לאל-קאעדה אך אשר לאחר מכן מיינתה את עמדותיה, התחייב להגן על המיעוטים האתניים והדתיים בסוריה.^[2]

הדרוזים, המהווים כשלושה אחוזים מאוכלוסיית סוריה, שמרו במידה רבה על נייטרליות במהלך מלחמת האזרחים במדינה שהחלה בשנת 2011. קהילות דרוזיות קיימות בלבנון, ובישראל ברמת הגולן ובגליל.^[2]

בפברואר 2025, במהלך מבצע חץ הבשן במסגרתו כבש צבא הגנה לישראל שטחים בבבשן, מקורות מקומיים במחוז קוניטרה דיווחו לרשת החדשות הסעודית אל-ערביה כי צה"ל הציע "הצעות מפתות" של הזדמנויות תעסוקה לתושבי דרום סוריה. על פי דיווחים אלה, צה"ל הציע הסדרים שיאפשרו לדרוזים סורים לעבוד בישראל במהלך שעות היום ולחזור לבתיהם בסוריה בכל ערב, בדומה למודלים של העסקה שיושמו בעבר עבור עובדים פלסטינים מעזה לפני טבח השבעה באוקטובר ב-2023.^[3]

המשטר הסורי החדש שואף לאחד את כלל שטחי סוריה שלפני מלחמת אזרחים תחת שלטון מרכזי אחד, וכחלק מכך שאף עד המבצע לכבוש את פרוורי דמשק הדרוזיים, שהוחזקו על ידי מיליציות דרוזיות מקומיות. כחלק משאיפה זו יצא כבר המשטר לקרבות הראשונים בג'ראמנה (אנ') בסוף פברואר 2025, במטרה לכבוש את העיירות, אך ללא הצלחה. בעקבות קרבות אלו איימו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון הישראלי ישראל כ"ץ כי אם הממשלה הסורית תתקוף את הדרוזים בג'ראמנה ישראל תתערב לטובתם צבאית, והרמטכ"ל הנחה את כוחות צה"ל להתכונן להגנה על ג'ראמנה.

ב-24 בפברואר 2025, הכריזו מספר מיליציות דרוזיות מהר הדרוזים על הקמת חדר מבצעים משותף בראשות המועצה הצבאית של א-סווידא, במטרה להקים מדינה דרוזית בדרום סוריה, בדומה לחבל האוטונומי הכורדי בצפון סוריה. בנוסף, מנהיג חדר המבצעים אמר שהוא מוכן לשיתוף פעולה עם ישראל במידה שהיא תסכים.^[4]

זירת פרוורי דמשק

בפרוורי דמשק הדרומיים נלחמו כוחות המשטר הסורי נגד מיליציות דרוזיות כגון גברים של כבוד (אנ') וחטיבת מגן ג'ראמנה. הכוחות הדרוזיים במקום לא זכו להגנה מצד ישראל בגלל מרחקם ממנה, ובשוך הקרבות נכנעו ועיירותיהם נכבשו. תגבורת שניסה ארגון הגג המועצה הצבאית של א-סווידא להעביר לכוחות הדרוזיים לא הצליחה להגיע, בעקבות מארב של כוחות בדואים.

הייתה זו זירת הלחימה המשמעותית יותר של מערכה זו, ותוצאותיה היו לטובת כוחות המשטר הסורי החדש.

ג'ראמנה

בליל 28 בפברואר, כוחות החלו מיליציות דרוזיות להילחם נגד משטר סוריה החדש בעיירה ג'ראמנה הדרוזית, שבפרוורי דמשק. באותו יום נשלחו גדולים נשלחו לעיירה והחלו בה קרבות בין הדרוזים למשטר, במסגרתם הרגו הדרוזים שישה חיילים סורים ולקחו בשבי עשרות.^[5] ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ הורו לצה"ל להתכונן להגן על העיירה.

בתגובה לאירועים, ובעקבות הקלטה קולית מפוברקת בה נשמע לכאורה אחד ממנהיגי הדרוזים כשהוא מסית נגד מוחמד, יזם שירות הביטחון הכללי הסורי (אנ') של א-שרע מבצע צבאי נגד הדרוזים במקום. במסגרת הקרבות, שנפתחו בג'ראמנה החל מ-28 בפברואר, תגברו כוחות הביטחון עמדות בנקודות הכניסה לעיר ופרסו כוח אדם משמעותי סביבה כדי לרדוף אחר לוחמי המיליציות הדרוזיות. כוחות הביטחון הסתערו על ג'ראמנה במשך כמה ימים, אך הפשיטות נכשלו, ובמארבים שביצעו הדרוזים נגד כוחות המשטר נהרגו 14 חיילים, ומנגד שבעה דרוזים.^[6]

למחרת, ב-1 במרץ, נרשמו עימותים בין כוחות ממשלת המעבר הסורית לבין המיליציות הדרוזיות בג'רמאנה, חברי חטיבת מגן ג'ראמנה. במהלך קרב שפרץ בכיכר אל-סוף בין שני אנשי שירות הביטחון הכללי לחמושים המקומיים, נפצע אחד מהמקומיים קשה ונזקק לאשפוז, בעוד שהרשויות עצרו את שני אנשי הביטחון.^[7] הפצוע פונה לבית החולים אל-מוג'טהד לקבלת טיפול רפואי. על פי מרכז המעקב הסורי לזכויות אדם, הרופא המטפל יצר קשר עם כוחות הביטחון בבקשה להתערבותם עקב הפחדה מצד שני אנשים שליוו את הפצוע. עם הגעתם של אנשי הביטחון למתקן הרפואי, התפתח ויכוח מילולי בינם לבין מלוויו של המטופל. המצב הסלים כאשר אחד ממלוויו של הפצוע השמיע לכאורה גידופים על אללה. עובדה זו גרמה לחברי כוחות הביטחון שנכחו בבית החולים לתקוף פיזית ולאחר מכן לעצור את המלווים. רשויות סוריה אישרו כי בקרבות בג'ראמנה באותו היום נהרג חייל אחד שלהם ונפצעו כ-9 נוספים.^[7]

עד למחרת, ה-2 במרץ, שככו הקרבות במידה רבה בניצחון לכוחות המשטר, כאשר כוחות הביטחון הסוריים נפרסו ברחבי ג'רמאנה והיא למעשה נכבשה.^[8] באותו יום נכנעה חטיבת מגן ג'ראמנה.

אשרפיאת סחנאיה וסחנאיה

ביום השני לקרבות, ה-29 באפריל 2025, זלגו הקרבות גם לעיירות אשרפיאת סחנאיה (אנ') וסחנאיה (אנ') הסמוכות לג'ראמנה, כאשר כוחות הדרוזים תקפו מחסומים צבאיים של המשטר הסורי באמצעות נשק קל ו-RPG.^[9]

חוסאם וורוואר, ראש העיר של סחנאיה, הוצא להורג יחד עם בנו ב-1 במאי, ובתגובה הוציא חדר המבצעים הדרוזי קריאה לגיוס לשורותיו והכריז מלחמה על סוריה.^[10] הרוצחים לא זוהו, אולם המרכז הסורי לזכויות אדם טען כי מדובר בקבוצות המזוהות עם המשטר הסורי.^[11]

בהמשך הקרבות נכבשו גם עיירות אלה על ידי המשטר הסורי, ובכך נפלו פרוורי דמשק הדרוזיים לידי הממשל החדש.

תגבורת

ב-30 באפריל, שיירה דרוזית שנסעה ממחוז א-סווידא כדי לתגבר את הדרוזים בסחנאיה נתקלה במארב של שבטים בדואיים שהיו קשורים למשרדי הפנים וההגנה. בקרבות נהרגו 43 אנשים.^[12]

הטבח בתושבים הדרוזים

ערך מורחב – טבח הדרוזים בסוריה (2025)

בזמן כיבוש פרוורי דמשק הדרוזיים ולאחריהם, ביצעו כוחות סוריה, הכפופים לממשלת המעבר הסורית בראשותו של אחמד א-שרע, טבח נגד הדרוזים בעיירות שכבשו. במסגרת הטבח רצחו כוחות הממשל לפחות 51 דרוזים ופצעו לפחות 35.

זירת מחוז א-סווידא

במחוז א-סווידא לא נלחם המשטר הסורי ישירות נגד המיליציות הדרוזיות, אלא במקומו נלחמו שבטים בדואים ממישור החורן, בין רמת הגולן הישראלית להר הדרוזים. באזור זה, מימשה ישראל את איומה לסייע לדרוזים במקרה של התקפה של הממשל הסורי על ג'ראמנה, והעבירה לדרוזים סיוע צבאי והומניטרי, ואף פינתה חמישה פצועים למרכז הרפואי זיו בצפת. זירה זו הייתה לזירה משנית במערכה זו, ובסיכומה לא נרשמו שינויים משמעותיים בשטח.

מהלך הקרבות

פרט לתקיפתם על שיירת התגבורת הדרוזית ב-30 באפריל, בערב אותו יום תקפו כוחות של השבטים הבדואיים את הכפרים רסאס (אנ'), אירא (אנ') וא-סורה אל-כבירה (פו') שבמחוז. התקפות אלה כללו הפגזות מרגמה על אתרים אזרחיים וירי כבד על א-סורה אל-כבירה ממקלעים כבדים.^[13] הבדואים הפגיזו גם את קנאקר (אנ') ונלחמו נגד מיליציות דרוזיות מקומיות. בהמשך זוהו התוקפים כמשויכים למשרד ההגנה הסורי.^[14]

בא-סורה נשרף והושמד קברו של עיסאם זהר א-דין (אנ') והמוזיאון העוסק בחייו. זהר א-דין היה דרוזי שפיקד על משמר הרפובליקה בתקופת שלטון אסד.^[15]^[16]

במהלך 2 במאי הותקפו במרגמות הכפרים חראן (אנ') ולוביין (אנ'), ולאחר מכן נעשה ניסיון התקפה על שניהם. כוחות דרוזיים מקומיים הדפו את ההתקפות. ממשלת סוריה טענה לאחר מכן כי התוקפים אינם מקושרים אליה.^[17]

לאחר מכן לקראת הלילה דווח על מטוסים רוסים, טורקים וישראלים שטסו במרחב האווירי הסורי.

מעורבות ישראלית

מעורבות צבאית

ב-30 באפריל תקף חיל האוויר הישראלי כוחות של המשטר הסורי בסחנאיה (אנ') שהתכוננו לפגוע בדרוזים בעיר.^[18] ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ יצאו בהצהרה משותפת, בה אמרו שהתקיפה בסחנאיה הייתה "פעולת אזהרה", ואיימו על אל-ג'ולאני שאם הממשל הסורי לא יעצור את התקפותיו על הדרוזים צה"ל יתערב באופן מלא בלחימה.^[19] בהמשך, בתקיפה אווירית נוספת, חיסל חיל האוויר באמצעות כטב"ם הרמס 450 איש שירות הביטחון הכללי הסורי (אנ') ופצע אחרים.^[20]

בשעות המוקדמות של 2 במאי תקף חיל האוויר את ארמון הנשיאות, מקום מושבו של נשיא סוריה, בדמשק. נתניהו וכ"ץ אישרו אישרו את אחריות ישראל לתקיפה, ואמרו כי הם מיישמים את איומיהם במקרה שצבא סוריה יפעל דרומית לדמשק או שתתרחש פגיעה בדרוזים בסוריה.^[21] תקיפה זו גונתה על ידי מדינות ערב והאומות המאוחדות.^[22]

בהמשכו של ה-2 במאי הודיעה מערכת הביטחון הישראלית שהיא מתכוננת לתקיפת מטרות צבאיות בסוריה.^[23] ואכן, באותו לילה פתח חיל האוויר הישראלי בגל התקיפות הנרחב ביותר נגד סוריה מאז תחילת שנת 2025. בגל זה נכנסו מטוסי הקרב לשטח האווירי של סוריה דרך לבנון, והשמידו תותחים נגד מטוסים, תשתית טילי קרקע אוויר, חלק מנמל התעופה הבינלאומי בדמשק,^[24] מחסן אמל"ח וחלק מלטקיה. במקביל, בחסות התקיפה, נחת מסוק ישראלי עם סיוע צבאי והומניטרי בהר החורן ואחרי מספר דקות עזב כשעליו חמישה פצועים דרוזיים, שהועברו למרכז הרפואי זיו בצפת.^[25]

בזמן התקיפה נצפו מטוסי קרב של חיל האוויר הטורקי בצפון סוריה, במחוזות אידליב וחלב. על פי התקשורת הטורקית, כלי הטיס הרחיקו עוף עד למחוזות חומס וחמה, איימו על מטוסי הקרב הישראלים לצאת מהשטח האווירי של סוריה, ואף התשמשו בלוחמה אלקטרונית כלפיהם.^[26]^[27]לאחר התקיפות איימה ישראל על טורקיה דרך ארצות הברית שאם הדרוזים ייפגעו היא תפיל מטוסים טורקים.

הדרוזים בישראל

החל מהיום השלישי לקרבות דרוזים מישראל התחילו לעבור לבשן על מנת להתחמש ולהילחם נגד סוריה. בנוסף, העדה הדרוזית בישראל פתחה במחאות בדרישה שצה"ל יתערב לטובת אחיהם בסוריה.^[28]

ב-1 במאי, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה, במהלך הטקס המרכזי לזכר הנופלים הדרוזים במערכות ישראל בעספיא, פנה שייח' מוואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, להתערבות ישראלית במטרה להגן על הדרוזים בפרוורי דמשק.

הסכם סיום

בפגישה שערכו גורמים במשטר סוריה עם גורמים מתונים בקרב ההנהגה הדרוזית מהר החורן ב-29 באפריל, הושגו הסכמות בנושא הקרבות בג'ראמנה בין הממשל לדרוזים ובנושא הגיוס העדתי למשטרה,^[א] הקרוב לליבם של הדרוזים.^[29]

בערב ה-30 באפריל, היום השלישי לקרבות, דווח בתקשורת הסורית שמושלי מחוזות ריף דמשק, א-סווידא וקוניטרה הגיעו להסכם מקדים שמטרתו סיום מצב הלחימה בפרוורי דמשק הדרוזיים.^[30]

ב-1 במאי התקיימה פגישה בא-סווידא בין דמויות דתיות דרוזיות חשובות, בהן שלושת המנהיגים הרוחניים של העדה, אישים חשובים ונציגי הדרוזים. לאחר הפגישה, יצאו משתתפיה בהצהרה משותפת נגד חלוקת סוריה (אנ') ולמעשה נגד שאיפותיה הבדלניות של המועצה הצבאית של א-סווידא. בהצהרתם קראו המשתתפים למשטר להחיל את סמכותו במחוז א-סווידא ולכבוש את כביש א-סווידא–דמשק.^[31] לעומתם יצא חכמת אל-היג'רי, מנהיג העדה הדרוזית בסוריה, שלא נכח בפגישה, והאשים את המשטר באומרו שהוא מבצע זוועות נגד אנשיו בעזרת "מיליציות תכפיריות המזוהות עם השלטון". לטענתו של אל-היג'רי, קיימת התנגדות רחבה בקרב הסורים להתנהלות המשטר ועל הקהילה הבין-לאומית להתערב בנעשה במדינה. בהצהרתו, התלונן אל-היג'רי על היעדר רפורמות פוליטיות אמיתיות בעקבות מחאות הדרוזים בא-סווידא, וטען כי חלפו חמישה חודשים מאז נפילת משטר אל-אסד אך לא חלה כל התקדמות לקראת כינון חוקה חדשה או מדינה המבטיחה צדק וחופש. הוא הצהיר כי ממשלת סוריה אינה מייצגת עוד את האזרחים, ותיאר אותה כרוצחת, חוטפת ומסיתה בין עדות.^[32]^[33]

זמן קצר לאחר מכן הושגו הסכמות בין מנהיגי הדרוזים המתונים לממשל הסורי בנושא הפעלת משרד הפנים (אנ') במחוז הדרוזי, בנוסף להסכמות בנושא עצירת הלחימה בג'ראמנה.^[34] בין פרטי ההסכם הנוגעים לג'ראמנה: מסירת הנשק הכבד בעיר למשטר, תגבור כוחות הביטחון בה, איסור הדרגתי על החזקת נשק ללא אישור המשטר, ופריסה של יחידות משרד ההגנה בפאתיה.^[35]

בעקבות ההסכם, הגישו 1,500 דרוזים בקשות להצטרף לשירות הביטחון הכללי הסורי (אנ'), כאשר תוך יום אחד אושרו כ-700 מתוך הבקשות. מטרת המתגייסים החדשים לשירות היא להיפרס ברחבי מחוז א-סווידא ובכך להעביר את השלטון עליו לממשל המרכזי.

ב-3 במאי פרסמה הנהגת הדרוזים בסוריה את פרטי ההסכם עם הממשל, והוא כדלקמן:^[36]

הפעלת משרד הפנים, שירות הביטחון הכללי (המשטרה של סוריה) ומערכת המשפט המרכזית במחוז א-סווידא באופן מיידי.
הסרת המצור על מחוז א-סווידא והמצור על הפרוורים הדרוזיים של דמשק.
אבטחת כביש א-סווידא–דמשק על ידי הממשל המרכזי, באופן מיידי.
הפסקת אש מוחלטת בין הדרוזים לממשל.
כל הצהרה אחרת, החורגת מפרטי ההסכם, תיחשב כפעולה חד צדדית.

בהמשך פורסם כי למרות ההצהרות וחשיבות נושא הגיוס העדתי למשטרה^[א] בעיני ציבור הדרוזים, מפקד המשטרה במחוז א-סווידא ימונה על ידי הממשל המרכזי ולא על ידי הדרוזים.^[37]