מג'דל שמס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף גבעת הצעקות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מג'דל שמס
היישוב מג'דל שמס מכוסה שלג בחורף 2006
שם בערבית مجدل شمس
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה דולאן אבו סלאח
גובה ממוצע[1] ‎1,230 מטר
תאריך ייסוד 1595
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 11,533 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 163
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.8% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 751 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 177
תחום שיפוט[2] 15,360 דונם
    - דירוג ארצי 92
33°15′55″N 35°46′13″E / 33.2651678813235°N 35.7701565611255°E / 33.2651678813235; 35.7701565611255
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי 199
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4265
    - דירוג ארצי 78
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 99.9%אחרים: 0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.0%
גילאי 5 - 9 7.6%
גילאי 10 - 14 8.6%
גילאי 15 - 19 8.8%
גילאי 20 - 29 16.3%
גילאי 30 - 44 20.0%
גילאי 45 - 59 19.9%
גילאי 60 - 64 3.9%
גילאי 65 ומעלה 7.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 4
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 2
תלמידים 2,295
 –  יסודי 1,145
 –  על-יסודי 1,150
מספר כיתות 90
ממוצע תלמידים לכיתה 23.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל מג'דל שמס נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.majdal.co.il/
תמונה היסטורית של הכפר
הכפר בשנת 2009
גבעת הצעקות ליד מג'דל שמס. החבית הצבועה באדום מסמנת את המקום שממנו אסור לסורים להתקרב לגדר החדשה
פסל סולטאן אל-אטרש במג'דל שמס

מַגְ'דַל שַׁמְס (ערבית: مجدل شمس) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. יישוב ערבי-דרוזי השוכן צפונית לרמת הגולן, במורדות הר חרמון, כמה מאות מטרים מערבית לגבול הסורי. בשנת 1982 הוכרז היישוב, המוכר עד היום בכינוי כפר, כמועצה מקומית. דרומית לכפר שוכנת "שמורת גבעות מג'דל שמס", המורכבת מגבעות חוואר שעליהן צמחייה אופיינית. היישוב נכבש על ידי ישראל במלחמת ששת הימים, ועד היום לא מוכר כחלק מישראל על פי הדין הבינלאומי וארגוני זכויות האדם. הכפר, לפני המלחמה היה חלק ממחוז קונייטרה הסורי.

מקור השם

מקור שמו של הכפר מג'דל שמס הוא בארמית (ההגייה השתנתה בהשפעת הערבית), ומשמעותו "מגדל השמש"[4], זאת מאחר שבשל גובהו של היישוב (בין 1120 - 1230 מטרים מעל פני הים) מאירות אותו קרני השמש, עם הזריחה, קודם לשאר היישובים בסביבה. היישוב הוא היישוב הגבוה ביותר במדינת ישראל.

יש הסוברים[5], כי שם זה בא לשמר את שמה של "בית שמש" המקראית, הנזכרת בספר שופטים כאחת הערים בנחלת שבט נפתלי.

היסטוריה

היישוב נוסד בשנת 1595 על ידי שליט האזור, האציל הדרוזי פחר א-דין אל-מעני השני, על אדמות שהיו בבעלות תושבי הכפר המוסלמי הסמוך, ג'ובתה א-זית, (כיום בנוי על חורבותיו היישוב נווה אטי"ב), מתוך מטרה לעבות את היישוב הדרוזי באזור.

חלק מהכפר נבנה על חורבותיו של יישוב יהודי קדום, ונתגלו בו שרידים מהמאות השנייה והשלישית לספירה, ביניהם גם מערת קבורה, המכונה בפי המקומיים; "מקברת אל יהוד" – קברי היהודים.

עד 1967 היה היישוב חלק מסוריה. הוא נכבש במלחמת ששת הימים, חלק גדול מתושביו נהיו לפליטים, ומאז הישוב תחת הכיבוש הישראלי. מ־1967 ועד 1981 נשלט הכפר על ידי משטר צבאי, ומאז על ידי שלטון אזרחי. בראשית שנות ה־70 כיהן יהודה אלבשן כמושל הכפר.

במהלך מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 הופצץ היישוב פעמים רבות ו-10 מתושביו נהרגו.

מידע כללי

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים במג'דל שמס 11,533 תושבים (מקום 163 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.8%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 83.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 4,969 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[6] כיום רובם המוחלט של התושבים הם דרוזים, המהווים מחצית מהאוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן[7]. קודם למלחמת ששת הימים התגוררו במג'דל שמס גם תושבים נוצרים ועלווים.

פרנסתם העיקרית של התושבים היא מחקלאות, בעיקר גידול תפוחים ודובדבנים, במטעים הממוקמים במורדות הכפר, בעיקר בבקעת יעפורי. בחורף מהווה השכרת ציוד גלישה לתיירים הבאים לחרמון הסמוך, כמקור פרנסה נוסף למקומיים.

לאחרונה החלה מגמה של פיתוח תיירות והשכרת צימרים, ובמקום אף נבנה מלון הבוטיק "נרקיס", ובעין אל תינא - עמק התאנים - הסמוך ל"גבעת הצעקות" שבמבואות הכפר, ממוקמת מסעדה המגישה אוכל דרוזי מסורתי אותנטי, מלבד מסעדות ואטרקציות נוספות המיועדות לתיירים.

עלילת הסרט "הכלה הסורית" משנת 2004, העוסק במציאות הדרוזית ברמת הגולן, מתרחשת ביישוב זה.

אספקת החשמל לכפר מתבצעת באמצעות צובר, כאשר חברת החשמל מוכרת את החשמל למועצה המקומית בתעריף נמוך מהמקובל, והמועצה אחראית על תחזוקת מערכת החשמל הפנימית בתוך העיירה. מאפיין זה מוביל לקשיים באספקת חשמל בתוך העיירה, עקב קשיים בתחזוקת המערכת.

בשל גובהו של היישוב, מתרחשים בו מדי חורף בממוצע מספר אירועי שלג.

גבעת הצעקות

במלחמת 1967 נכבש היישוב על ידי ישראל, וקו הגבול נקבע כמה מאות מטרים מזרחית ליישוב. הריבונות הישראלית הובילה לניתוק תושבי הכפר מארצם סוריה (בין היתר מהכפר הסמוך חדר), עמה קיימו קשרי משפחה ענפים, קשרי מסחר ותרבות.

בני משפחות מהכפר המתגוררים משני עברי הגבול, מצאו שיטה של תקשורת על גבעה ב"עין אל תינא" שבמבואות הכפר, באמצעות צעקות לקרוביהם שבעברו הסורי של הגבול[8], לעיתים בסיוע מגאפונים, מה שהיקנה למקום את הכינוי "גבעת הצעקות"[9] (تلة الصّيحات). לעיתים גם מכונה "ואדי הדמעות" (وادي الدّموع). תושבי היישוב יכולים לגשת עד קרוב מאד לקו הגבול, אך משפחותיהם תושבי סוריה יכולים להגיע רק עד נקודה במרחק של כ־200 מטרים מקו הגבול. לאחרונה התמעטו פגישות כאלה לאור המצב הבלתי יציב בגבול ולאור התפתחות אמצעי התקשורת החזותיים כמו סקייפ.

הגבעה התפרסמה באמצעי התקשורת בישראל ובעולם, בעיקר בעקבות ההפגנות בסוריה (2011) ואירועי יום הנכבה ויום הנכסה של אותה שנה. ביום הנכבה, פרצו כ-130 פליטים פלסטיניים המתגוררים במחנות פליטים בסוריה מאז 1948, את גדר הגבול ונכנסו אל תוך היישוב. במהלך העימותים האלימים בינם לבין כוחות צה"ל, יידו המפגינים אבנים ופצעו 7 חיילים ישראלים. בתגובה השיבו החיילים באמצעים לפיזור הפגנות ובאש חיה, ממנה נהרגו 4 פלסטינים ונפצעו 6. לבסוף פוזרו המפגינים והוחזרו לסוריה. חודש לאחר מכן, במהלך אירועי "יום הנכסה" הפגינו מאות פלסטינים סורים מול "גבעת הצעקות" וניסו שוב לפרוץ את גדר הגבול, מנגד תושבי מג'דל שמס החלו בידויי אבנים לעבר חיילים ושוטרים[10]. גם במקרה זה הגיבו כוחות צה"ל באמצעים לפיזור הפגנות ובאש חיה, ועל פי גורמים סוריים נהרגו כ-13 מפגינים כתוצאה מהירי ומעלייה על שדות מוקשים[11].

כלקח מאירוע זה ולאור ההתפתחויות בסוריה נבנתה גדר גבול גבוהה וחזקה לאורך כל גבול רמת הגולן הישראלית עם זו הסורית.

מעורבות תושבי הכפר בריגול

חלק מתושבי היישוב, בדומה לשאר תושבי היישובים הדרוזים ברמת הגולן, רואים עצמם כאזרחים סוריים. לצד המחאה האזרחית, נאמנות זו הובילה גם למספר פרשיות ריגול ועבירות ביטחוניות בהם היו מעורבים כמה עשרות מתושבי הכפר. הפרשייה המרכזית נחשפה ב־1973, אז נעצרו מעל 50 מתושבי הכפר שהשתייכו למספר תאים ברשת ריגול שהפעיל שכיב אבו ג'בל, קצין מודיעין סורי תושב הכפר[12].

ב־2010 הובילה פשיטה משטרתית על בית הוריו של חשוד בריגול תושב הכפר להתפרעות המונית, לנזק לרכבי משטרה ולכיתור כח משטרתי קטן שחולץ בהתערבות מנהיגים מקומיים מהכפר[13][14].

במספר מקרים נוספים במהלך השנים הואשמו כמה מתושבי היישוב בריגול למען סוריה[15].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מג'דל שמס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ "هوية الجولان من خلال أسماء قراه وبلداته" (בערבית). The Directorate-General of Antiquities and Museums. 24 בנובמבר 2008. נבדק ב-18 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ ספר שופטים, פרק א', פסוק ל"ג; יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, מוסד הרב קוק, תשנ"ח 1998, עמ' 160.
  6. ^ פרופיל מג'דל שמס באתר הלמ"ס
  7. ^ אורי שטדלר, הדרוזים, ספריית מט"ח
  8. ^ "Golan Druze celebrate across barbed wire". BBC News. 18 באפריל 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ ירכתי ארץ ישראל - אתר "מסע אחר".
  10. ^ nrg מעריב - "ידויי אבנים במג'דל שמס לעבר החיילים", 5/6/2011 http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/247/759.html
  11. ^ הטלוויזיה הסורית: 13 מתו ומאות נפצעו בהפגנות לציון יום הנכסה בגבול ישראל סוריה, אתר ynet http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4078547,00.html
  12. ^ שי פוגלמן, היינו העיניים של סוריה, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
  13. ^ חשיפת פרשת ריגול עבור המודיעין הסורי ,אתר שירות הביטחון הכללי
  14. ^ אלי סניור, המהומות במג'דל שמס: בשל פרשת ריגול, באתר ynet, 12 ביולי 2010
  15. ^ תושב הגולן מואשם בריגול לסוריה, מערכת Israel Defense, 30/07/2012