לדלג לתוכן

הרב אברהם משה זיסקינד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
הרב אברהם משה זיסקינד
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה יוהנסבורג
מקום מגורים קרית יערים - טלזסטון
חיבוריו אמרות אברהם
השתייכות חרדי, ליטאי
רבותיו הרב אברהם גורביץ, הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב אשר אריאלי
ראש ישיבת כתר תורה
לשעבר ר"מ בישיבות בית שמואל ונתיב הדעת

הרב אברהם משה זיסקינד הוא ראש ישיבת כתר תורה בקריית יערים (טלז-סטון), מחבר סדרת הספרים אמרות אברהם, בעבר כיהן כר"מ בישיבות בית שמואל ונתיב הדעת.

ביוגרפיה

נולד ביוהנסבורג שבדרום אפריקה לרב יצחק וקיילא זיסקינד. אביו הרב יצחק משמש לפרקים כרב בישיבת אור שמח[1].

בבחרותו למד בישיבת גייטסהד בראשות הרב אברהם גורביץ, ולאחר מכן בישיבת פוניבז' אצל הרב אלעזר מנחם שך. נישא בשנת ה'תשמ"ו לרחל מרים לבית קפלן. לאחר נישואיו למד כאברך בישיבת מיר בירושלים, שם היה מקורב לרבי נתן צבי פינקל. לאחר מכן שימש כר"מ בישיבת בית שמואל.

באותן שנים כיהן בן דודו הרב נפתלי קפלן כמשגיח בישיבת בית שמואל, ובשנת ה'תשס"ט הקים את ישיבת נתיב הדעת. בהוראתו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן סייע לו הרב זיסקינד בהקמת הישיבה, ושימש בה כר"מ.

הרב זיסקינד ייסד בישיבת נתיב הדעת מסגרת של ישיבת 'המשך הזמן' בימים הראשונים של בין הזמנים ניסן בהיכל ישיבת חברון גאולה[2].

במשך מספר שנים מסר שיעורים כלליים בישיבת ברכת התורה שבעיר העתיקה, וכן בישיבת הקיבוץ תל ציון. מעת לעת הוא מוזמן גם למסעות חיזוק בעיר מולדתו יוהנסבורג.

בשנת ה'תשפ"ג הקים את ישיבת כתר תורה, יחד עם הרב יחזקאל אברמוב, בעידודו של הרב משה הלל הירש[3]. לצורך כך העתיק את מקום מגוריו משכונת הר נוף שבירושלים לקריית יערים.

ספריו

  • אמרות אברהם על סדרי נשים נזיקין[4]. הספרים מחולקים לשניים: 'עומקא דשמעתתא' - על עומק הסוגיות הנלמדות בעולם הישיבות, ו'ראשי פרקים' - המתאפיינים בסגנון קצר יותר.
  • אמרות אברהם על כל סדר זרעים. במסגרת זו כתב גם את הספר 'זרעא קיימא' על מסכת שביעית[5], ואת הספר 'זרעא קיימא' על כלאיים[6].
  • אמרות אברהם מצוות ומועדים ב' חלקים[7], על ענינים מקיפים בהלכה.
  • אמרות אברהם "מחשבת מוסר" ד' חלקים[8], על עניני אגדה.
  • אמרות אברהם על עניני התפילה[9].

בשל בקיאותו בסדר זרעים, כותב הרב זיסקינד בכתבי עת רבים בנושאים אלו, כדוגמת קבצי בית המדרש להלכה בהתיישבות, "קנין משניות" של ארגון דרשו ועוד. ספרו 'זרעא קיימא' על שביעית נחשב לאחד מהספרים היסודיים בעניני שמיטה, ורבי חיים קניבסקי המליץ עליו לפונים אליו[10]. בנוסף, ספריו על פאה וביכורים מהווים מקור לחידושיו של רבי חיים שמואלביץ בענינים אלו[11].

החל משנת ה'תשפ"ד הוא כותב מדור קבוע במאסף השבועי 'אהלי זרעים', וכן במאסף 'אהלי מועד'.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הרב יחיאל צוקר - על כוחה של קבלה טובה, באתר דרשו
  2. מאז עזיבתו של הרב זיסקינד, המסגרת מנוהלת על ידי ר"מ אחר בישיבה, הרב מנחם כהן.
  3. משה ויסברג, ימי השיא של הרישום, באתר כל רגע
  4. זיסקינד, אברהם משה בן יצחק, אמרות אברהם - ב"ק פ"א, ב"ק פ"א, באתר אוצר החכמה
  5. זיסקינד, אברהם משה בן יצחק, אמרות אברהם - זרעא קיימא - שביעית, זרעא קיימא, באתר אוצר החכמה
  6. זיסקינד, אברהם משה בן יצחק, אמרות אברהם - כלאים, כלאים, באתר אוצר החכמה
  7. זיסקינד, אברהם משה בן יצחק, אמרות אברהם - מצוות ומועדים א, מצוות ומועדים א, באתר אוצר החכמה
  8. זיסקינד, אברהם משה בן יצחק, אמרות אברהם - מחשבת מוסר - פרקי אבות, מחשבת מוסר, באתר אוצר החכמה
  9. זיסקינד, אברהם משה בן יצחק, אמרות אברהם - מחשבת מוסר - ביאורים בברכת שמונה עשרה, מחשבת מוסר, באתר אוצר החכמה
  10. =-, עולם הספר, במה 173, שבט תשפ"ב, עמ' 14, באתר אוצר החכמה
  11. מתורת רבותינו ימים מקדם - ישיבת מיר, גליון 518 עמוד 4