הרב יעקב מאיר זוננפלד
| לידה |
י"א בניסן, תש"י ירושלים | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | ישראל | ||||||
| מקום פעילות | רכסים | ||||||
| תחומי עיסוק | רב, ראש ישיבה, דרשן | ||||||
| רבותיו | רבי יוסף שלמה כהנמן, רבי שמואל רוזובסקי, רבי אליהו לופיאן, חותנו רבי רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי, רבי יוסף שלום אלישיב | ||||||
| אב | רבי שלמה זלמן זוננפלד | ||||||
| מספר צאצאים | 9 | ||||||
| חותן | רבי רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי | ||||||
| |||||||
הרב יעקב מאיר זוננפלד (נולד בי"א בניסן תש"י) הוא רבה של רכסים וראש ישיבת כנסת חזקיהו לצעירים.
ביוגרפיה
נולד בירושלים בי"א בניסן תש"י לצביה ורבי שלמה זלמן זוננפלד, מחבר ספר הביוגרפיה "האיש על החומה" על רבי יוסף חיים זוננפלד[1] וחבר המועצה הדתית בירושלים[2]. נקרא על שם אבי-סבו רבי יעקב מאיר זוננפלד[4].
למד בישיבת פוניבז'[5], שם היה תלמידם של רבי יוסף שלמה כהנמן[6] ורבי שמואל רוזובסקי[7][8].
נשא את חיה, בתם של רבי רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי רבה כפר חסידים[9] ורכסים[10], ושושנה בתו של רבי מרדכי שמואל קרול רבה הקודם של כפר חסידים. לאחר נישואיו, למד בישיבת בריסק בירושלים[7].
ייסד ועומד בראשות ישיבה קטנה "כנסת חזקיהו לצעירים", המסונפת לישיבת כנסת חזקיהו[11][12].
לאחר פטירת חותנו בכ' בטבת תשמ"א, הוא לקח פסק זמן של שנה ומחצה מתפקידיו בישיבה, השתלם בהלכה למעשה, ועשה שימוש חכמים אצל רבי יוסף שלום אלישיב[13]. מאז הוא ממלא את מקומו של חותנו כרבה של רכסים[14] וכרב היישוב כפר חסידים[15]. לצידו מכהן הרב משה תנעמי כרבה הספרדי של העיר[16].
מכהן גם כמורה הוראה מטעם בתי ההוראה של רבי נסים קרליץ[17].
הרב זוננפלד הוא מרבני "ועידת הרבנים לביצור חומות הדת"[18], פועל רבות כנגד פגעי הטכנולוגיה והשימוש באינטרנט [19], מרבה לדבר בדרשותיו על נושאים אלו, ואף אירגן מספר כנסים כדי לעורר על כך. בנוסף הוא חבר בית הדין לעניני שעטנז[20]. וכן עומד בנשיאות כולל חכמת שלמה ברכסים, שבראשות חתנו הרב אהרן איתן[21].
הקים את ועד ראשי הישיבות לצעירים, במסגרתו הוא מכנס מדי שנה מאות ראשי ישיבות משגיחים ור"מים המכהנים בישיבות קטנות לשמיעת דברי הדרכה מפי גדולי הדור.
בשנת תשפ"ה חלה ונחלש מאוד. באייר תשפ"ה התגלתה אצלו בצקת ריאות והוא פונה מביתו לבית החולים רמב"ם בחיפה כדי לעבור ניתוח לב. תפילות רבים מרכזיות התקיימו עבורו בכל בתי הכנסיות ברכסים[22]. כמו כן, העיתון יתד נאמן פירסם קריאה מיוחדת להתפלל לרפואתו[23].
משפחתו
הרב זוננפלד נשוי לחיה, ולהם 9 ילדים.
גיסיו: רבי דוד יצחק מן, ראש ישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים, הרב שלמה כץ, ראש ישיבת חברון בירושלים, הרב מיכאל ולדמן והרב יעקב שמואלי מכהנים כר"מים בישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים.
חתנו, הרב אהרן איתן, ראש כולל חכמת שלמה ברכסים, מחבר הספרים כללא דרביתא, כללא בתרא ועמק סוכות[24].
מתלמידיו
- הרב אהרן חיים נשרי - מגיד מישרים בבני ברק.
- הרב שלום בער סורוצקין - ראש מוסדות עטרת שלמה[25].
קישורים חיצוניים
- בינו שנות דור ודור, מוסף שבת קדש, בשלח תשס"ח, עמ' 27, באתר אוצר החכמה.
- ה'רב' ו'ראש הישיבה' - הגאון רבי יעקב מאיר זוננפלד שליט"א בשיחה על דמותו הגדולה של חותנו, מוסף שבת קדש, וארא תשע"א, עמ' 11-12, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ↑ רבי שלמה זלמן זוננפלד, האיש על החומה, ירושלים תשס"ו, באתר אוצר החכמה.
- ↑ בנימין קלוגר, מחנה יהודה ושכנותיה, עמ' 437, הוצאת המודיע, ירושלים תש"פ, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ נתן אנשין, סיפורים ירושלמים, חלק ג', עמ' 147, ירושלים תשנ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ בנו הגדול של רבי יוסף חיים זונפלד, שנפטר כשנתיים קודם לכן, בי"ב בתמוז תש"ח, בזמן ההפוגה הראשונה במלחמת השחרור[3].
- ↑ הרב משה לוי, משל האבות, עמ' צח, בני ברק תשס"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ מוסף שבת קדש, בשלח תשס"ח, עמ' 27, באתר אוצר החכמה.
- ^ 7.0 7.1 הרב מנחם חיים רוזובסקי, ראש הישיבה, עמ' 61000, ירושלים, אדר א' תשע"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ מוסף שבת קדש, וארא תשע"א, עמ' 12, באתר אוצר החכמה.
- ↑ כפר חסידים חוגג את הכתרת רבו ונישואיו, הצופה, 13 בדצמבר 1945.
- ↑ הרב מישקובסקי נבחר לרבה של עיירת העולים רכסים, הצופה, 21 במרץ 1963.
- ↑ קובץ ישיבת כנסת חזקיהו לצעירים, שמועה טובה, עמ' 5, רכסים תשע"ט, באתר אוצר החכמה.
- ↑ באורים כבדו ה', עמ' פו, רכסים תשע"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ מוסף שבת קדש, דברים תשע"ב, עמ' 36, באתר אוצר החכמה.
- ↑ מוסף שבת קדש, וארא תשע"א, עמ' 11, באתר אוצר החכמה.
- ↑ הרב שמואל רובין, עדותן של רבנים, עמ' רנג, ברוקלין תשמ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ מנחם כץ, תיעוד: כך נראה רבה הספרדי של רכסים לפני ואחרי התקיפה, באתר כיכר השבת, כ"ה באלול תשס"ט.
- ↑ הלכתא מבי דינא - עניני חג הסוכות, עמ' קעו, בני ברק תשס"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ יחיאל סבר, סברי מרנן - חינוך, עמ' תרמה, ירושלים תשע"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ הרב צביאלי בן צור, אזעקת אמת, עמ' 115, ירושלים תשע"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ מוסף שבת קדש, אחרי מות קדושים תשע"ג, עמ' 20, באתר אוצר החכמה.
- ↑ הרב אהרן איתן, עמק סוכות, עמ' 13, רכסים תשפ"א, באתר אוצר החכמה.
- ↑ לוח ביזנייעס, אייר תשפ"ה.
- ↑ יתד נאמן, ח' באייר תשפ"ה.
- ↑ כללא דרביתא, רכסים תשע"ד, באתר אוצר החכמה; כללא בתרא, רכסים תשע"ד, באתר אוצר החכמה; עמק סוכות, רכסים תשפ"א, באתר אוצר החכמה.
- ↑ הרב שלום בער סורוצקין, הגדה של פסח - גדולי טעלז, עמ' 6, ירושלים תשנ"ה, באתר אוצר החכמה.