הרב שלום נתן רענן
 | |
| לידה |
21 באוגוסט 1900 כ"ו באב תר"ס |
|---|---|
| פטירה |
25 במרץ 1972 (בגיל 71) י' בניסן תשל"ב |
| תאריך עלייה | ז' בניסן תרפ"ד (11 באפריל 1924) |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| השתייכות | ציונות דתית |
| רבותיו | הראי"ה קוק, הרב דוד כהן (הנזיר) |
| תלמידיו | הרב יעקב אריאל, הרב יעקב שפירא, הרב יהושע מגנס |
הרב שלום נתן רענן (רב נוֹסוֹן - בפי תלמידיו; כ"ו באב תר"ס, 21 באוגוסט 1900 – י' בניסן תשל"ב, 25 במרץ 1972) היה ר"מ בישיבת מרכז הרב ומנהלה. חתנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
קורות חייו
נולד לרב יעקב אלעזר וצ'סנא רענן-הירשוביץ. למד בישיבת פוניבז' בליטא אצל הרב יוסף שלמה כהנמן, ואחריה גם בישיבת סלבודקה.
בז' בניסן תרפ"ד (11 באפריל 1924) עלה לארץ ישראל משאולאי שבליטא. בתחילה לא הייתה לו קורת גג והוא ישן על ספסל בבית הכנסת "ישועות יעקב" במאה שערים. מאוחר יותר התגורר בביתו של הרב דוד כהן (הנזיר) וקבע את לימודו אצל הרב קוק בישיבת מרכז הרב. בקיץ תרפ"ח (1928) נישא לרבנית בתיה-מרים, בתו של הרב קוק (נפטרה בכ"ג בחשון ה'תשל"ב)[1].
בהוראת הרב קוק היה ממלא מקומו באמירת שיחה בסעודה שלישית בישיבה כאשר הרב קוק לא היה בירושלים. לאחר פטירתו של הרב קוק בתרצ"ה הוטל ניהול הישיבה על שכמו והוא שימש גם כר"מ בישיבה ומסר שיעור שבועי בדרך הלימוד הישיבתית.[2] הוא התגורר ב"בית הרב", שבו שכנה גם הישיבה. אחותו טובה (לימים אשתו של הרב זוסמן ריגר) התגוררה אף היא ב"בית הרב" כששימשה את אימו של הרב קוק. שיעוריו היו קצרים מהמקובל ונאמרו בתמציתיות. גם כאשר היה חולה הגיע לישיבה למסור את השיעור.
היה חברו הקרוב של גיסו הרב צבי יהודה הכהן קוק. היה יו"ר ועדת השופטים של פרס ירושלים לספרות תורנית על שם הרב קוק[3]. בשנת תשכ"ח 1968 הוענק לו תואר "יקיר ירושלים"[4].
הרב רענן נפטר בליל שבת הגדול בשנת תשל"ב (1972)[5]. מכון הרצי"ה הוציא לזכרו את ספר הזיכרון "בשמן רענן".
משפחתו
בנו, אברהם יצחק, טבע בחוף בת-ים בכ"ג באב תשי"ט, בהיותו בן עשרים[6]. לזכרו יצא הספר "לחי ראי"[7] וכן החוברת "חזון הצמחונות והשלום" (בעריכת הרב הנזיר).
בתו, ציפורה, נישאה לרב מרדכי פרום, שהיה ר"מ בישיבת מרכז הרב, ונפטר בה'תשל"ב (1972).
בנו הרב אליהו שלמה רענן היה חבר מערכת הלכה ברורה ובירור הלכה. הוא היה תושב חברון ונרצח בביתו בתשנ"ח, 1998[8].
אחותו, הרבנית פנינה, הייתה נשואה לרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, שהיה ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל.
אחותו, הרבנית טובה, הייתה נשואה לרב זוסמן ריגר, אב בית הדין הרבני בחיפה, שגם הוא לימד, לתקופה מסוימת, במרכז הרב.
אחיו, שמואל ליב, עבד במכון הארי פישל ונפטר בגיל צעיר[9].
| יעקב אלעזר הירשוביץ | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פנינה שפירא | הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא | הרב שלום נתן רענן | הרב זוסמן ריגר | טובה ריגר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא | הרב מרדכי פרום | ציפורה פרום | הרב אליהו שלמה רענן | רחל אליצור | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב קלמן בר | דפנה בר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עץ משפחת קוק |
|---|
|
מתלמידיו
- הרב יעקב אריאל - רבה של העיר רמת גן.
- הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא - ראש ישיבת מרכז הרב (אחיינו).
- הרב חיים שטיינר - זקן רבני ישיבת מרכז הרב ונשיא ישיבת עטרת נחמיה
- הרב ישעיהו משורר - חבר בית הדין הרבני הגדול.
- הרב ישראל הס - רב הקמפוס באוניברסיטת בר-אילן ור"מ במכון מאיר.
- הרב יהושע מגנס - ר"מ בישיבת מרכז הרב, לשעבר ראש האולפנית בתל אביב.
- הרב יהושע רוזן - ר"מ בישיבת מרכז הרב ובמוסדות נוספים.
לקריאה נוספת
- בשמן רענן - ספר זיכרון לרבי שלום נתן רענן, בהוצאת מכון הרצי"ה
- נשמה של שבת - ספר זיכרון לבנו, רבי אליהו שלמה רענן, בעריכת הרב מנדי אריאלי.
- הרב משה צבי נריה, 'מדות דרבי נתן: לדמותו של חתנא-דבי-נשיאה הרב שלום-נתן רענן ז"ל', ליקוטי הראי"ה - כרך א, תשנ"א, עמ' 495–514
- הרב משה צבי נריה, 'חתנא-דבי-נשיאה, הרב שלום-נתן רענן ז"ל', ליקוטי הראי"ה, כרך ג, ירושלים תשע"ה, עמ' 272–276.
קישורים חיצוניים
- הרב שלום נתן רענן זצ"ל, באתר ישיבת "מרכז הרב"
- הרב יוחנן פריד, הרב שלום נתן רענן קוק (הירשוביץ) זצ"ל, "מגד ירחים", עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו, גיליון 4, ניסן תש"ס, עמ' 2
הערות שוליים
- ↑ מתה הרבנית מרים רענן-קוק, מעריב, 12 בנובמבר 1971, עמ' 5
- ↑ הרב יעקב אריאל, הסכמה לספר "האר עינינו בתורתך" מאת אמיתי קמינצקי
- ↑ לדוגמה: הרב אלטר מאיר, הרב גרשון אריאלי, הצופה, 20 בפברואר 1959, עמ' 5
- ↑ העיטור "יקיר ירושלים" יוענק היום ל-20 אישים, על המשמר, 14 בפברואר 1968, עמ' 3; יקירי ירושלים לשנת תשכ"ח 1968 באתר עיריית ירושלים
- ↑ מת הרב נתן קוק, דבר, 26 במרץ 1972, עמ' 4
- ↑ אברהם יצחק רענן-קוק ז"ל, הצופה, 30 באוגוסט 1959, עמ' 4; אברהם יצחק קוק הובא למנוחות בירושלים, חרות, 31 באוגוסט 1959, עמ' 4
- ↑ זכרון להולכים, ר' אברהם־יצחק רענן־קוק ז"ל (שנה לפטירתו), הצופה, 16 באוגוסט 1960;
ר' אברהם-יצחק רענן-קוק ז"ל: שנתיים לפטירתו, שם, 21 באוגוסט 1961, עמ' 3 - ↑ דף לזכר הרב אליהו שלמה רענן, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ↑ שמואל ליב הירשוביץ ז"ל, הצופה, 26 במאי 1941;
מצבתו בהר הזיתים
| הרב אברהם יצחק הכהן קוק | ||
|---|---|---|
| כתביו | אגרות הראי"ה • אורות • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • עולת ראיה • עין איה • מאמרי הראי"ה • שמועות ראי"ה • חדריו
דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • כתבים נוספים |
 |
| ממשנתו | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • יסוד כסא השם בעולם • המספד בירושלים | |
| משיריו | שיר האמונה • ישמח לבי • לחשי ההוויה • כנפי רוח | |
| תלמידיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק (בנו) • הרב יעקב משה חרל"פ • הרב הנזיר • הרב שלום נתן רענן (חתנו) • הרב יצחק אריאלי • הרב אריה לוין •
הרב שאול ישראלי • האדמו"ר החלוץ • הרב משה צבי נריה • הרב יצחק הוטנר • תלמידים נוספים | |
| מוסדותיו | הרבנות הראשית לישראל • ישיבת מרכז הרב • מכון הלכה ברורה ובירור הלכה • תנועת דגל ירושלים | |
| כהונות ברבנות | זיימל • בויסק • יפו • מחזיקי הדת (לונדון) • ירושלים • ארץ ישראל | |
| הנצחתו | בית הרב קוק • כפר הרא"ה • מוסד הרב קוק • פרס הרב קוק לספרות תורנית • פרס ירושלים לספרות תורנית • קבוצת אברהם | |
| ציונות דתית • תורת ארץ ישראל • מועדי הראי"ה • משפחתו • תלמידי הרצי"ה • עוד | ||
שלום נתן רענן39504540Q6692207