הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מסאטמר
הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים
ZalmanLeib.jpg
לידה 23 בדצמבר 1951 (גיל: 72)
כ"ד בכסלו תשי"ב
אב רבי משה טייטלבוים
אדמו"ר מסאטמר ה־3
ניסן ה'תשס"ו – מכהן
מקביל ל הרב אהרן טייטלבוים
רבי זלמן לייב ביום סיום השבעה על אביו

הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים (מכונה: הרב זלמן לייב; נולד בכ"ד בכסלו תשי"ב, 23 בדצמבר 1951)[1] הוא אחד משני אדמו"רי חסידות סאטמר, מכהן בוויליאמסבורג בבית מדרשו של דודו רבי יואל מסאטמר.

בחיי אביו

הרב יקותיאל יהודה הוא בנו השלישי של האדמו"ר הקודם מסאטמר, רבי משה טייטלבוים ה"ברך משה". נישא לחיה שרה שפיץ, בתו של הרב משה שפיץ אב"ד ביסטריצה. כיהן כמגיד שיעור בישיבת סאטמאר לצעירים והתגורר בבורו פארק.

עד לשנת ה'תשנ"ט (1999) נחשב אחיו הבכור, הרב אהרן טייטלבוים, ליורש המיועד של אביו. הרב זלמן לייב מונה לרב קהילת סאטמאר בירושלים. באותה שנה השתנה המצב לאור תהליכים פוליטיים פנימיים, בנסיבות שאינן ברורות כל צרכן. הפרשנות המקובלת היא על רקע העובדה שה"ברך משה" עורר התנגדות מרגע עלייתו לכס האדמו"רות, בשל סגנון הנהגתו שהזכיר יותר אדמו"רים מזרח-אירופאים רגילים מאשר את דודו "הויואל משה", והרדיפות שעברו אנשי האופוזיציה שהתרכזו סביב הרבנית האלמנה אלטא פייגא טייטלבוים. בנו הרב אהרן, ששלט בתוקף על קריית יואל ולחם ב"בני יואל" מתנגדי אביו ונאמני האלמנה, עורר חשש בקרב הקנאים גם בשל נישואיו לבת הרבי מויז'ניץ, מראשי אגודת ישראל. גורם מכריע נוסף היה מצב בריאותו הרופף של "הברך משה" בסוף שנות ה-90, שגרמה גם היא לשליטתו הבלעדית של בנו הבכור – שנקלע עקב כך לסכסוך עם הגבאי הראשי משה פרידמן, אחד הכוחות החזקים בחצר.

בשנת ה'תשנ"ט (1999) נקרא הרב זלמן לייב במפתיע לשוב לארצות הברית, שם הוכתר כרב בויליאמסבורג. מאוחר יותר, בצוואה שכתב בשנת ה'תשס"ב (2002), ציווה האב למנות את הרב יקותיאל יהודה לאדמו"ר אחריו.

הכתרתו לאדמו"ר והנהגתו

בקבלת פנים בבית שמש

מסוף שנות ה-90 התפלגה למעשה החסידות, בין תומכי הרב אהרן ותומכי הרב יקותיאל יהודה. החסידים התומכים באח הצעיר (המכונים "זַאלי'ס" או "זלונים" בז'רגון הסאטמרי לעומת ה"אהרונים", כפי שמכונים בני הפלג השני) טוענים כי מעשי האב בחייו וכן צוואתו תומכים בו כיורש. הפלג האחר טוען כי האדמו"ר הקודם חלה במחלת אלצהיימר, ולמעשה נשלט על ידי בני ביתו ומשמשיו, ובעיקר הגבאי הראשי משה פרידמן. בנוסף לכך, טוענים כי קיימת צוואה משנת ה'תשנ"ו (1996) שבה מינה האב את הבכור ליורש והודיע כי זהו רצונו הסופי.

חסידי רבי זלמן לייב מרוכזים בעיקר בשכונת ויליאמסבורג בברוקלין שבניו-יורק, בעוד שחסידי רבי אהרן יושבים בעיקר בקריית יואל שבמונרו. שני הפלגים ניהלו מאבק ממושך על השליטה בנכסי החסידות.

בשבט תשע"ג, לראשונה מאז מינויו לאדמו"ר, ביקר בארץ ישראל לרגל נישואי נכדתו. במהלך ביקורו נפגש עם רבנים ואדמו"רים, ואף כאלו המזוהים עם אגודת ישראל, ובהם הרב שמואל אוירבך,  בביקורו חילק האדמו"ר סכומי כסף ניכרים למוסדות שמתנזרים מתמיכה כספית של מוסדות המדינה, וזאת כחלק ממיזם "שקל הטהור" שמפעילה החסידות בראשותו.

בחשון תש"פ הגיע שוב לבקר בארץ ישראל והתקבל בקבלות פנים בערים ירושלים[2], בית שמש[3], צפת[4], בני ברק[5] ומושב קוממיות[6], בהשתתפות עשרות אלפים בעיקר מחוגי העדה החרדית והפלג הירושלמי הנתמכים כלכלית בידי חסידיו. לרגל הביקור הופק אלבום בן שש רצועות על ידי מקהלת מלכות שליוותה את המסע והופיעה במעמדי הקבלות פנים, השיר הבולט באלבום היה "ווען משיח וועט קומען" המבוסס על דבריו של רבי יואל טייטלבוים[7].  בביקורו חילק האדמו"ר סכומי כסף למוסדות המתנזרים מקבלת תקציבים[8].  

השקפתו

הוא תומך בקבוצת "הפלג הירושלמי" המתנגדים להתייצבות השנתית של חרדים בלשכות הגיוס בישראל, מעניק להם סיוע כספי ומזדהה עם מאבקם[9]. קבוצות קיצוניות פרסמו נגדו חוברות ופשקווילים על כך שלטענתם הוא מתפשר בעניני חינוך מול רשויות החוק בארה"ב כדי לקבל מהם תקציבים. בתקופת מלחמת חרבות ברזל תקף בחריפות קבוצה קיצונית מהנטורי קרתא שהפגינו תמיכה בפלסטינים, ולדבריו גורמים חילול ה' וכבר ציערו את דודו רבי יואל טייטלבוים בשעתו[10]

משפחתו

הרב זלמן לייב הוא חתן רבי משה שפיץ, אב"ד ביסטריץ. גיסיו הם רבי מאיר שפיץ, חתנו של יוסף אשכנזי ואב"ד ביסטריץ; רבי אהרן טוביה שפיץ - האדמו"ר מסערט ויז'ניץ ליקווד, חתנו של האדמו"ר מסערט ויז'ניץ; הרב חיים אריה שפיץ, ראש ישיבת עץ חיים ווילרייק, חתנו של הרב חיים יוסף דוד וייס; הרב שמואל שלמה שפיץ, ר"מ בישיבת סאטמר בקווינס ואב"ד רענדיק, חתנו של הרב יוסף צבי איליאוויטש אב"ד שאמשאן.

ילדיו:

  • רבי חיים צבי, רבה של קהילת סאטמר בירושלים, נשוי לבת דודו שרה לאה, בת רבי אפרים למברגר אב״ד מאקווא בורו פארק
  • רחל אסתר נשואה לרב יצחק רוזנברגר, רב שכונת לי גארדנס בניו יורק, בנו של הרב יהושע רוזנברגר, דיין בעדה החרדית
  • רבי יעקב דב, אב"ד סיגט בבורו פארק. חתנו של הרב צבי הירש מייזליש, אב"ד שאפראן ויליאמסבורג
  • ברכה סימא, נשואה לרב אלתר יעקב גלאנץ, ר״מ בישיבת סאטמאר בקווינס
  • רויזא נעכא, נשואה לרב אלעזר טייטלבוים, ראש כולל בווליאמסבורג ובנו של הרב ליפא טייטלבוים
  • חנה, נשואה ליואל שמעון פריעדמאן, נכד הרב ישראל חיים מנשה פרידמן ראב"ד סאטמאר
  • הרב חנניה יום טוב ליפא, חתן רבי ברוך נתן הלברשטאם, אב"ד סאטמאר לאנדאן
  • הרב יואל, חתן רבי אנשיל אשכנזי, אב"ד חוות דעת סי-געיט
  • הרב אהרן, חתן רבי אלעזר מנחם מייזליש, אב"ד ניימארק
  • הענדל, נשואה לאלחנן חיים פילאפף, בן הרב זלמן לייב פילאפף, חבר בד"ץ סאטמאר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הקודם:
הרב משה טייטלבוים
אדמו"רי סאטמר הבא:
-


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0