הרב משה זאב זורגר
 | |
| לידה | ה' בטבת ה'תש"ח (גיל: 76) |
|---|---|
| כינוי | רבי משה וואלף זארגער (בכתב יידי) |
| מדינה |
 ישראל |
| למד ב | ישיבת סאטמר ירושלים |
| מקום מגורים | ירושלים |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | חסידות סאטמר, העדה החרדית |
| תחומי עיסוק | דומ"צ בבית דין של העדה החרדית |
| תפקידים נוספים |
רבה של קרית ויואל משה בירושלים, מרבני חסידות סאטמר בירושלים, ראש בית הוראה "משכן צבי" בירושלים, ראש כולל זיבנבירגן, ראש כולל 'יטב לב' של חסידות סאטמר, מרבני ועד הכשרות של העדה החרדית |
| רבותיו |
רבי יואל טייטלבוים, רבי יצחק יעקב וייס, רבי משה אריה פריינד, רבי משה טייטלבוים |
| חיבוריו | שו"ת וישב משה |
| בת זוג | שפרה |
| אב | שמואל |
| אם | שרה |
הרב משה זאב זורגר (נולד בה' בטבת ה'תש"ח) הוא פוסק הלכה חסידי בולט בפרט בקרב חוגי העדה החרדית והישוב הישן, משמש כדיין ומו"ץ בהעדה החרדית ומרבני חסידות סאטמר (פלג רבי זלמן לייב), רבה של קרית ויואל משה ובית המדרש הגדול "ויואל משה" של חסידות סאטמר בשכונת עזרת תורה בירושלים וראש בית הוראה "משכן צבי" בבנין המוסדות. מחבר ספרי שו"ת וישב משה.
ביוגרפיה
נולד בקליינווארדיין בהונגריה לשמואל[1] מחסידי רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט, ולשרה נכדתו של רבי ברוך מרדכי פרנקל מראשי חבורת אשוואר.
בשנת ה'תשי"ד עלה עם אביו לארץ ישראל והשתקעו בירושלים. בביקורו של רבי יואל טייטלבוים בארץ התקרב אליו והפך לחסידו. בבחרותו למד בישיבה של חסידות סאטמר בירושלים אצל ראש הישיבה רבי משה אריה פריינד.
נישא לשפרה בת מנחם מנדל יאקאב[2] מחסידי רבי צבי הירש רוזנבוים. לאחר נישואיו התגורר תקופה קצרה בבני ברק ולמד בכולל חזון איש שם התיידד עם רבי חיים קניבסקי. בתקופה זו היה עוסק בהלכה עם רבי שמואל הלוי וואזנר. לאחר שעבר לירושלים שימש כראש כולל אהבת ציון זיבנברגן בעיר. לאחר תקופה שימש גם כראש כולל 'יטב לב' של חסידות סאטמר בשכונת עזרת תורה בירושלים.
לאחר פטירת רבי יואל מסאטמר נהיה לחסידו של רבי משה טייטלבוים ולאחר פטירתו נמנה על פלג רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסאטמר.
רבנות
בגיל 15 קיבל היתר הוראה[דרוש מקור: בגיל 15?], בשנת ה'תשל"ו הסמיכו רבו רבי יצחק יעקב וייס לרבנות ומינהו למו"ץ בבית הדין של העדה החרדית[3][4]ובשכונת עזרת תורה מטעמה[5], כשהרב וייס כיהן אז כראב"ד ורבי יואל מסאטמר כגאב"ד. בהמשך התחיל לשמש גם כדיין וישב בהרכבי בית הדין. הוא משמש גם כרב בועד הכשרות של העדה החרדית.
רבו המנחת יצחק שלח אליו שאלות בהלכה[6]. בה'תשמ"ו חיבר את ספרו הראשון שו"ת "וישב משה", בהוראת והסכמת רבי משה טייטלבוים מסאטמר[7]. כך גם קיבל הסכמות, מרבי יצחק יעקב וייס, רבי משה אריה פריינד ורבי שמואל הלוי וואזנר - שאף שלח אליו שאלות בהלכה[8].
משמש כרב בית מדרש "ויואל משה" סאטמר בירושלים וכדומ"ץ "קרית ויואל משה" בשכונת עזרת תורה וכראש בית ההוראה "משכן צבי" בבנין המוסדות של החסידות בשכונה. כמו כן מכהן כרבם של חסידי סאטמר לצדם של הרב שלמה יהודה הירש והרב חיים צבי טייטלבוים.
התכתב בענייני הלכה עם רבני דורו, בהם: רבי משה הלברשטאם[9], רבי מנחם מנדל מנדלזון[10], רבי חיים מאיר וואזנר[11] והרב ברוך שמואל דויטש[12].
הרב זורגר נחשב לפוסק מקובל בקרב חוגים רבים, בפרט בקרב חוגי העדה החרדית והיישוב הישן בירושלים, פסקיו מובאים עשרות פעמים בסדרת ספרי פסקי תשובות[13].
עמדותיו
כחסיד סאטמר נחשב הרב זורגר לקיצוני בהתנגדותו למדינת ישראל. בפילוג בעדה החרדית הוא נמנה על הצד הקיצוני יותר. בתחילת דרכה של הפלג הירושלמי עודדם בתמיכה כספית, כיתר רבני ומנהיגי חסידות סאטמר (פלג רבי זלמן לייב)[14].
בפרשת מתחם גולובנציץ תקף את הרב משה שטרנבוך שהתיר את החפירות[15]. התנגד לחיסוני הקורונה[16].
מפסקיו הבולטים
- המוצא סמרטפון לא יחזירו לבעליו אלא ישברנו כדין שבירת עבודה זרה[17].
- בפרשת מתחם גולובנציץ היה מהמתנגדים הבולטים לבנייה במקום ופסק שבמקום קברי ישראל[18].
- עקב התנגדותו לגיוס בני ישיבות הוא פסק שיש להוציא חרד"קים מבתי המדרש[19].
- פסל את מכשיר המקוה ריין.
- פסק שאין לאכול עופות פטם בזמנינו[20].
- בשעת מלחמה כשיש מחסור בבנק הדם מותר לתרום דם אפילו בשבת[21].
ספריו
- שו"ת וישב משה ב' חלקים, ירושלים חלק ראשון תשמ"ו; חלק שני תשמ"ח.
- קרבן פסח כהלכתו -קרבן פסח בזמנינו, ירושלים תשס"ג.
- אל תיראי אדמה -הלכות שביעית, ירושלים תשנ"ד.
- דיני ערב פסח שחל בשבת, ירושלים תשנ"ד.
- פורים שחל בער"ש ובשבת, ירושלים תשס"א.
- הגדה של פסח - וישב משה.
משפחתו
- בנו הרב צבי אריה, מו"ץ בחסידות סאטמר בירושלים ובעדה החרדית וראש כולל להוראה, מוציא לאור ספרי אביו, חתן הרב חיים שלמה רוטנברג מקוסון, משפיע בחסידות ברסלב ובקהילת קרן אור (של הרב יעקב מאיר שכטר).
- בנו הרב אפרים אהרן, ראש כולל של חסידות סאטמר (פלג מהר"א) בבית שמש ומחבר ספר "מנחת אפרים" - הלכות יום טוב. חתן הרב שרגא פייבוש סמיולס, ראש ישיבת באר משה ומראשי ישיבת שער השמים.
- חתנו הרב נפתלי צבי מונדרר מקאסוב ירושלים ור"מ בישיבת המקובלים שער השמים, בנו של רבי מנחם, האדמו"ר מקאסוב.
- חתנו הרב עזריאל שלום גולדשטיין, דיין ומו"ץ בחסידות סאטמר בירושלים.
- חתנו הרב מאיר שמואל שישא, בנו של הרב אברהם שלום שישא, משפיע בחסידות ברסלב (חתנו של רבי מנחם מונדרר).
- חתנו הרב שאול יחזקאל כהנא, בנו של הרב יצחק אייזיק, מו"ץ בהעדה החרדית וראש בית הוראה ורב בית המדרש "זכרון ישראל" שבבניני לשכת בית הדין של העדה החרדית בככר זופניק.
הערות שוליים
- ^ נפטר בי"א בניסן ה'תשל"טבנו של רבי אברהם שימש כרב בקליינווארדיין.
- ^ נפטר בל"ג בעומר ה'תשל"ה
- ^ מודעות ברכות לרגל המינוי בעיתון דאס אידישע ליכט - 1061-1066, עמ' טז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ ראה בהסכמת הרב וייס לספרו שו"ת וישב משה חלק א'
- ^ ראו במודעת ברכה בעיתון דער אידישער שטראל - 0142, באתר אוצר החכמה
- ^ שו"ת וישב משה חלק א' סימן פ"ב, ה'תשמ"ו
- ^ מתוך הקדמתו לספרו וישב משה חלק א'
- ^ שו"ת וישב משה חלק א' סימן צא
- ^ שו"ת וישב משה חלק א' סימן כז
- ^ שו"ת וישב משה חלק א' סימן צז
- ^ שו"ת וישב משה סימן צח
- ^ שו"ת וישב משה חלק א' סימן עא
- ^ חלקים א, ב, ה
- ^ בסאטמר התרימו מליונים למען 'הפלג'
- ^ דבריו בהפגנה בבית המדרש של חסידות סאטמר בוויליאמסבורג
- ^ באתר כל רגע
- ^ לוי, יעקב בן יוסף, גן נעול, תשע"ו, עמ' קכח, על הלכות קדושה חלק ב', פרק יג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ ליקוט תשובות בענין ביה"ק העתיק בבית שמש, תשע"ד, באתר אוצר החכמה
- ^ פסק הלכה: יש להוציא חיילים חרדים מבית המדרש, מדי צה"ל מטמאים
- ^ קונטרס אכילת עופות בזמנינו, תשפ"א, עמ' מג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ שו"ת וישב משה חלק א' סימן צג-צד