זוגות (חשש)
החשש מזוגות מופיע בתלמוד הבבלי כהמלצה להימנע מעשיית דבר מספר זוגי של פעמים מחשש שהעושה כן יוזק על ידי שדים, או כשפים. לפי ההלכה אין צורך להקפיד על כך.
מקור
המקור המרכזי לחשש מזוגות נמצא בתלמוד בבלי במסכת פסחים:
טעם החשש
בדברי התלמוד מבואר כי החשש הוא מהיזק שדים או כשפים,[2] חלק מהפרשנים הוסיפו כי יש חשש שהאוכל או שותה "זוגות" יימשך לאמונה בשניות ולכפירה ביחוד השם.[3] אך המאירי כתב כי חששות אלו הם "דברים המוניים, וכל שלא היה בהם סרך עבודה זרה ודרכי האמורי לא חששו בהם חכמים לעקרם... אותם ההבלים".[4]
מתי אין חוששים לזוגות
החשש מ"זוגות" הוא רק כאשר אוכל או שותה זוג בבת אחת ובהחלטה אחת, לכן מי שכוונתו הייתה לאכול אחד ולאחר מכן החליט לאכול עוד, או שיצא לשוק בין אכילה לאכילה אינו צריך לחשוש.
בסוגיית התלמוד מובאות דעות של כמה אמוראים לפיהם במספרים מסוימים אין חשש "זוגות". עולא סובר כי בעשר אין חשש, רב חסדא ורבה בר רב הונא סבורים כי גם בשמונה אין חשש, רבה ורב יוסף מוסיפים כי גם בשש אין חשש, ולפי אביי ורבא גם בארבע אין חשש זוגות. הגבלות אלו הם רק מחשש שדים, אך החשש מכשפים קיים גם במספרים אלו.
בתלמוד מובאת דעת רב דימי כי חשש זוגות באכילת ביצים, קישואים, אגוזים ודבר נוסף, מקורו בהלכה למשה מסיני,[5] ומדרבנן הוסיפו את כל שאר הדברים כיוון שלא ידעו מהו הדבר הנוסף. לדעה זו, החשש בשאר הדברים הוא רק מכח ספק וחומרתו פחותה.
בתלמוד מובאים שלשה טעמים מדוע בשתיית ארבע כוסות בליל הסדר אין חשש לזוגות:
- הסברו של רבא, משום שכוס של ברכה מצטרף לטובה ואינו מצטרף לרעה.
- רבינא מסביר שכל כוס וכוס נפרדת מחברתה ואינה מתחשבת עמה, כיוון שתיקנו אותם דרך חירות.
- רב נחמן אמר, משום שליל הסדר נקרא בתורה ליל שימורים, לילה המשומר מן המזיקים. מדרשה זו למדו האחרונים שבליל הסדר אין שליטה למזיקים ולכוחות החיצוניים[6]
בספר הזוהר נאמר כי אין לחשוש ל"זוגות" במצוות לחם משנה מכיוון ש"שלוחי מצווה אינם ניזוקים"[7].
סגולה לאדם החושש לזוגות
במקרה שאדם שכח מאיסור זוגות ושתה או אכל או עשה צרכיו בזוגות, הורו חז"ל[8] שיאחז את האגודל של ימינו ביד שמאלו, ואת האגודל של שמאלו ביד ימינו בו זמנית, ויאמר: "אני ואתה שלוש". אם לא שמע כלום, סימן שאין שד העומד עליו ברגעים אילו להזיק אותו. אך אם שמע קול שאומר לו "אני ואתה ארבע", יאמר "אני ואתה חמש". ואם שמע קול שאומר לו "אני ואתה שש", יאמר "אני ואתה שבע". וכך עד מאה ואחד, והשד יתפקע. פרשני התלמוד הסבירו שכאשר משלבים שני הידיים - מתקנים את פעולת הזוגות, שמן השניים נעשה אחד. וכדי להבטיח זאת אומר "אני ואתה שלוש", כדי להוסיף על הזוגות עוד אחד, כדי לבלבל את השד שזה שלוש. ולכן השד מנסה להחזיר את זה למספר זוגי - לארבע, אז מחזיר את זה בחזרה שזה לא יהיה זוגות - לחמש, וכן הלאה עד מאה ואחד, כשהאדם מנסה להפוך את זה למספר אי זוגי, והשד דוחף את זה למספר זוגי, כדי שיוכל להזיקו[9]. המפרשים ביארו מספר טעמים מדוע דווקא במספר מאה ואחד נפקע השד:
- כיוון שאף לשיטת הסוברים שעשר זה זוגות, לפי כולם מאה זה בוודאי לא זוגות, וכשמגיע למאה ואחד עובר את הסף של הרשות בו הזוגות מצויים, ולכן השד מתפקע[10].
- השד מנסה להחזיר את זה כל הזמן למספר זוגי, וכשרואה שהוא לא מצליח מתייאש ומתפקע מרוב ייאוש. ומאה ואחד זה הזמן בו השד מתייאש[11].
- כמות הספרות במספר "מאה" אינו זוגי, ועל מספר כזה אין לשד שליטה בכלל, ולכן הוא מתפקע במספר 101, הראשון שבו גם המספר וגם כמות הספרות במספר אינם זוגיים[12]}}.
- כיוון שמאה ואחד זה הגימטריה של המלאך "מיכאל", ולשד אין שליטה עליו[13].
בהלכה
בעלי התוספות כתבו כי למעשה אין נוהגים לחשוש ל"זוגות", מאחר שאין אותה "רוח רעה" שורה בארצותינו.[14] הטור העתיק את דברי התלמוד כי אין לאכול ולשתות זוגות,[15] אך בבית יוסף הקשה עליו מדברי התוספות שאין לחוש לכך. בשולחן ערוך ובמשנה תורה אין אזכור לחשש זוגות. הפוסקים נסמכים גם על דברי התלמוד כי מי שלא מקפיד בכך אין השדים מקפידים איתו.
על אף הסכמת רוב הפוסקים כי אין לחוש ל"זוגות", היו בודדים שחששו לכך. הרב חיים אלעזר שפירא הקפיד שלא לאכול או לשתות זוגות, מאחר שלדברי הגמרא גם מי שאינו מקפיד – "למיחש מיבעי",[16] החזון איש הקפיד לא לאכול שתי ביצים יחד, כיוון שלדברי רב דימי זו הלכה למשה מסיני,[17] לדעת הרב חיים הלברשטאם יש להימנע מלברך על זוגות.[18]
לקריאה נוספת
- יוסף יצחק לרנר, שמירת הגוף והנפש ירושלים ה'תשנ"ב, חלק א' סימן כח', עמודים פט - צג
- גמליאל רבינוביץ, מדוע לא חיישינן בלחם משנה משום זוגות, בית אהרן וישראל קטז' עמודים 137 - 138, באתר היברובוקס
- אריה נתנאל, כשפים סגולות ומזיקים במשנת הרמב"ם : וקריאה חדשה בסוגיית "זוגות" בפרקי ערבי פסחים, אסיף ה'תשע"ח עמודים 193–216
- יהודה לוי ואריה כרמל, תקנות וגזירות שבטל טעמן, המעין כה' ה'תשמ"ה, חלק ג' עמודים 3 - 11, חלק ד' עמודים 19 - 30
קישורים חיצוניים
- הערך זוגות, באתר ויקישיבה מתוך מיקרופדיה תלמודית
הערות שוליים
- ^ תרגום: אשמדאי מלך השדים ממונה הוא על כל ה"זוגות"... כלל הדבר: כל המקפיד מקפידים איתו ושאינו מקפיד לא מקפידים איתו, אך לחשוש צריך.
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"י עמוד ב' שגם במקרים שלא חששו משדים חששו מכשפים.
- ^ מדרש תלפיות ערך "זוגות" בשם "שולחן של ארבע" המיוחס לרבינו בחיי בן אשר או לרמב"ן. וכן בחידושי המהרש"א על פסחים דף קי
- ^ בית הבחירה למאירי על מסכת פסחים דף קט עמוד ב'
- ^ יש שכתבו כי אין הכוונה ממש להלכה למשה מסיני, ראו חידושי מהר"ץ חיות על סוגיא זו.
- ^ והורו בין השאר לקרוא רק פרשה ראשונה בקריאת שמע על המיטה, משום שאין צורך בליל זה לומר פסוקים המסוגלים לשמור מן המזיקים.
- ^ ספר הזוהר, חלק ג, דף רע"ג, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"י עמוד א'.
- ^ עין אליהו, פסחים דף ק"י ע"א
- ^ מהרש"א, דף ק"י ע"א, ד"ה 'עד מאה'.
- ^ פנים מסבירות, משה בן שמעון מיינשטרט, פסחים דף ק"י ע"א ד"ה 'הוה עובדא'.
- ^ בן יהוידע, פסחים דף ק"י ע"א, ד"ה 'שם לינקוט זקפא'.
- ^ ברכת אברהם, פסחים ק"י ע"א, ד"ה 'הוה עובדא'.
- ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"ז עמוד ב' ועל תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ז עמוד ב' וראו בתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ב עמוד א' שאביי גזר על המזיקים שלא יעברו ביישוב.
- ^ ארבעה טורים אורח חיים סימן קע'
- ^ דרכי חיים ושלום סימן רפ"ז
- ^ שמירת הגוף והנפש חלק א' עמוד פט' בהערה.
- ^ אוצר החיים סימן קיב'
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
