ח'יתאן
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
המילה, הסרת הערלה, הנקראת בערבית חִ'תאן (ختان), נפוצה בקרב המוסלמים בדומה לברית מילה, עם הקפדה לקיומה בכל גבר לפני הגיעו לגיל 13.
ככל הנראה, המנהג החל לזכר ברית המילה של ישמעאל בן אברהם, שנימול בגיל 13[1].
המילה הייתה נפוצה בשבטי ערב עוד בתקופה הטרום-אסלאמית, כבר אז היא שימשה טקס פולחני וכנורמה לאומית (בני חצי האי ערב נקראו "אוּמַּת אל-חִ'יתָאן" امّة الختان – אומת הנימולים). במאות שלאחר מות מוחמד קיבלה המילה את משמעותה הדתית בשריעה המוסלמית. על אף שאין בקוראן אזכור מפורש למילה, המנהג מיוחס לפסוק "זכור את ניסיונות א-ללה את אברהם במצוות אשר מולאו" (סורה 2 (סורת אל-בקרה), פסוק 124) – מפסוק זה נגזרת בחדית' המילה על כל הגברים. לטענת האסלאם, מאז ימי אברהם, הנימול הראשון, לא הקיף ערל את הכעבה.
בראשית האסלאם הייתה המילה טקס שנוהל במסגרת מצומצמת, לעיתים בהשתתפות זמרים שתפקידם לחזק את רוחו של הילד הנימול ולהקל על כאבו. בתקופת הממלכות האסלאמיות הפכה החגיגה המשפחתית לטקס מפואר עתיר מוזמנים.
המילה נהוגה כמעט בקרב כל המוסלמים, ורובם רואים בה מצווה דתית. מקובל שטעמה הוא שמירה על ההיגיינה, אותה מחייב האסלאם לצורך היטהרות לתפילה. חשיבות המילה למתאסלם נובעת מכך שלפני המילה תפילתו אינה מתקבלת, הוא אינו יכול לעלות לחג', אינו יכול להעיד במשפט, ואינו רשאי לשחוט בהמה למאכל.
האסלאם אינו קובע גיל למילה, אלא מחייב לערוך את המילה לפני שהילד הגיע לבגרות. המילה מבוצעת בגילאים שונים בתרבויות שונות – לרוב היא מבוצעת בין היום השביעי ליום הארבעים ללידה, אבל בחברות מסוימות, בעיקר בצפון-מערב אפריקה (המגרב), המילה מבוצעת בילדים עד שנתם השביעית. על פי מסורות איסלאמיות קדומות, יש לערוך את המילה בגיל שבו עבר ישמעאל את המילה בידי אברהם – בגיל שלוש עשרה.
בקהילות מסוימות נהוג לערוך את המילה לכל הבנים במשפחה ביום אחד, ולערוך סעודה גדולה אחריה. כיום, הורים מוסלמים נוטים לערוך את המילה כשהילד עוד תינוק בשל היתרונות שבעריכת מילה בגיל צעיר.
קישורים חיצוניים
- ח'יתאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
