עין המפרץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עין המפרץ
Ein hamifrats.jpg
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית מטה אשר
גובה ממוצע[1] ‎2 מטר
תאריך ייסוד 1938
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,271 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.0% בשנה
32°54′12″N 35°05′48″E / 32.9034032669487°N 35.0965924532051°E / 32.9034032669487; 35.0965924532051
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
5 מתוך 10

עֵין הַמִּפְרָץ הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי הנמצא במחוז הצפון בין הערים עכו וקריית ביאליק, ושייך למועצה האזורית מטה אשר.

גרעין הקיבוץ שהורכב מחברי השומר הצעיר מגליציה התיישב במחנה אוהלים בבת גלים שבחיפה בשנת 1930, ועסק בעבודות בנמל חיפה. מייסדי הקיבוץ חשבו להשאירו כקיבוץ עירוני.[3] במהלך שנות העלייה החמישית הצטרפו לקיבוץ עולים מגרמניה ומפולין והוא נדד בין מספר מקומות עד אשר עבר למשכנו הנוכחי כקילומטר מדרום לעכו, כאחד מיישובי חומה ומגדל, ב-25 באוגוסט 1938.

להקמת החומה והמגדל התגייסו מאות מעובדי נמל חיפה. הם הגיעו מחיפה במשאיות, עגלות רתומות לסוסים ועל גבי גמלים. הם בנו חומה כפולה מעץ אשר מולאה חול וזיפזיף בתווך. את החול מילאו באמצעות סלים מרופדים בשקי יוטה. לחומה היו שני שערים - אחד לכיוון הים ושני לכיוון מזרח. בתוך החומה הוקמו שלושה צריפים ומגדל, אשר עלו אליו בסולם דרך פתח במרכז רצפתו. המיקום הראשוני היה ממערב לכביש עכו חיפה, בשטח פרטי בחולות, עליו קיבלו רשות לבנות. מאוחר יותר עבר הקיבוץ למיקום הנוכחי ממזרח לכביש.

שמו ניתן לו בגלל מיקומו במפרץ חיפה. שמות נוספים שנפסלו הוצעו בגלל מיקומו - ליד חיבור נחל חילזון לנחל נעמן.

מקורות ההכנסה העיקריים של הקיבוץ הם שני מפעלים, מפעל לייצור מוצרי אריזה ("י.מ.א") ומפעל למוצרי פלסטיק ("עטיפית"). כמו כן קיימים בו ענפי חקלאות שונים: רפת, מדגה, פרדס, גידולי שדה ומטעים.

ילדי הקיבוץ לומדים בבית הספר הקיבוצי-אזורי "גוונים". ובגילאי החטיבה והתיכון, מתחנכים הנערים במוסד החינוכי "אופק" שבקיבוץ עברון, המשותף לשמונה קיבוצים.

בשנת 1964 נרצחה בת הקיבוץ, החיילת רעיה גולן, בעת נסיעה בטרמפ לעיר החדשה ערד. פרשת רציחתה, על ידי בדואי תושב האזור, זכתה לתהודה בתקשורת ובציבור הישראלי.

לקריאה נוספת

  • ישראל רינג (עריכה), איך שרדו גחלים - עדותם של 40 חברי עין המפרץ על קורותיהם בשנות השואה, הוצאת ספרים מורשת, 1990.[4]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עין המפרץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ מתוך חוברת 25 שנה לעין המפרץ
  4. ^ אתר הספרייה הלאומית, ישראל רינג