אהבת ארץ ישראל
אהבת ארץ ישראל (או חיבת הארץ או חיבת ארץ ישראל) הוא מושג מקובל ביהדות המבטא את החביבות והקשר של עם ישראל לארץ ישראל, חיבה שהתבטאה בין היתר בכיסופים לעלייה לארץ ישראל, בכתיבת ספרות ושירה על קדושתה, יופייה ונופיה של ארץ ישראל, ועוד. שימוש נרחב במונח זה נעשה במאה ה-19 בהקמה ועידוד של תנועות עלייה לארץ ישראל גם בקרב יהודים חילונים.
מקור
הרעיון מופיע בתנ"ך ובספרות ההלכה, בתהילים נאמר (פרק ק"ב, פסוק ט"ו) ”כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ”. מבאר רש"י: כי רצו - אהבו אף את אבניה ואת עפרה. פסוק זה היווה בסיס למנהג נישוק אדמת ארץ ישראל בכניסה אליה[1].
נוהג זה היה קיים בעלייה לארץ ישראל מארצות המזרח, ומופיע כבר בתלמוד. הרמב"ם בהלכות מלכים כתב: ”גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין בעפרה, וכן הוא אומר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו”[2].
התורה משבחת את הארץ כדי שנחבב אותה, כך נאמר ”כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ” (ספר דברים, פרק ח')[3].
בתהילים נאמר כי המרגלים חטאו בכך שמאסו בארץ חמדה ”וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ” (ספר תהלים, פרק ק"ו, פסוק כ"ד) ר' דוד מן כתב[4] ”מכאן למדנו שיש עלינו מצווה גדולה לאהוב את ארץ ישראל, עד שלא נרצה לראות בה דבר רע”
הרב משה דוד ואלי רואה את חיבת הארץ בפסוק המדבר על פרשת בנות צלפחד, שם נאמר: ”וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה כִּי אִישׁ בְּנַחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.” (ספר במדבר, פרק ל"ו, פסוקים ו'-ז') כך שלדבריו דבקות בארץ היא מלשון "ודבק באשתו" "דבקות נפשית"[5].
במדרשים מופיע רבות עניין זה למשל, בספרי נכתב כי הטעם שיוחסו בנות צלפחד בתורה עד ליוסף, מפני שחיבבו את ארץ ישראל כמותו[6]. במדרש רבה נאמר כי "אמר הקב"ה חביבה עלי ארץ ישראל יותר מן הכל" (במדבר רבה, מסעי, כג,ז) יש שלמדו שממדרש זה יש חיוב לאהבת ארץ ישראל על פי המצווה[7] שיש ללכת בדרכיו של הקב"ה[8]. מדרש אחר משבח את הנשים בכך שהיה להם אהבה גדולה לארץ ישראל יותר מאשר הגברים ולכן לא נגזרה עליהם גזירת המיתה בחטא המרגלים[9]
חשיבות
על אף שמוני המצוות לא כללו את אהבת ארץ ישראל כמצווה בפני עצמה, בכוזרי, בספר חרדים ועוד תלו את עונש הגלות מפני שמאסו בארץ, וכך הגאולה תגיע על ידי אהבה וכיסופים לארץ[10] הרב יהודה אלקלעי ראה בהתעוררות לחיבת ציון במאה ה-19 וה-20 את קיום דבריו של ספר חרדים, שהשיבה לארץ תהיה בעת שישתוקקו אליה[11].
הרב יעקב אריאל סבור כי אהבת ארץ ישראל היא נחשבת כמצווה בפני עצמה, לדבריו גם כשאין מקיימים מצוות יישוב הארץ בפועל יש מצווה לחבבה, קל וחומר כשמקיימים את המצווה בפועל[12].
הלכות ומנהגים
בהלכה ישנן מצוות שתוכנן הוא ביטוי לאהבת ארץ ישראל, למשל מצוות הביכורים היא מפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, לפי האר"י מצווה זו מהווה תיקון לחטא המרגלים[13] בברכת המזון מודים על טובה של הארץ, כפי שנאמר ”וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ”[14]. מטרת האזכור הוא לעורר את האהבה והשמחה בארץ ישראל[15]
בתלמוד[16] מסופר על רבי חנינא שהיה "מתקן מתקליה". (רש"י:"משוה ומתקן מכשולי העיר מחמת חיבת הארץ שהייתה חביבה עליו, ומחזר שלא יצא שם רע על הדרכים"). יש שלמדו מפרשנות זו, כי יש לשמור על ניקיון ארץ ישראל[17]. כך גם היו מגדולי ישראל, שהרימו לכלוכים ואבנים שהיו בצד הדרך משום חיבת הארץ[18].
יש אומרים שמצווה לבקר ולטייל בארץ ישראל אפילו אם לא מתכוונים להתגורר בה[19], בין היתר נסמכים על מאמר חז"ל ”נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה. כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל - מובטח לו שהוא בן העולם הבא”[20] הבן איש חי כתב שיש מצווה ללכת לטייל בארץ ישראל למקום שיש בו פרדסים ונמצאים שם פירות חשובים טובים ומתוקים ומשובחים במאד, אם כוונתם לשם שמים בשביל חיבוב ארץ ישראל[21][22].
לדעת הרב מנשה קליין גם ראיית הארץ היא מצווה, והוא מתבסס על בקשת משה רבנו לראות את הארץ: ”אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן” (ספר דברים, פרק ג', פסוק כ"ה)[23].
פירות מארץ ישראל
ערך מורחב – פירות ארץ ישראל ביהדות
ישנם רבנים שכתבו כי יש להעדיף פירות מתוצרת הארץ. הרדב"ז[24] למד דבר זה קל וחומר ממנהג נשיקת הארץ המופיע בתלמוד. רבנים נוספים כתבו מכתבים, שיש להעדיף את אתרוגי ארץ ישראל למצוות ארבעת המינים, על פני אתרוגי חו"ל (קורפו), משום מצוות חיבת הארץ[25].
הב"ח כתב שיש קדושה בפירות ארץ ישראל, באשר הם יונקים מקדושת השכינה.
דיבת הארץ
- ערך מורחב – דיבת הארץ
יש הסוברים שיש איסור לדבר בגנות ארץ ישראל, למשל לומר על מזג האוויר בארץ ישראל שהוא קר או חם באופן לא נסבל וכדומה, או לומר על פירות חו"ל שהם יותר יפים מפירות א"י[26], ומאידך יש מצווה לספר בשבחה שעל ידי זה יעורר אהבתה. לאהוב את נופיה, לקשטה בעצים ופרחים, לנקותה מפסולת, לתקן את דרכיה, לבנות בה בתים נוחים ונאים, ולחזור תמיד על דברי יהושע וכלב שכנגד כל המשטינים עמדו ואמרו ”טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד”[27].
בספרות ובשירה
שירים ופיוטים רבים נכתבו על ארץ ישראל. מפורסמים פיוטיו של ר' יהודה הלוי "ציון הלא תשאלי" ו"לבי במזרח".
את הפיוט "ארץ הקדושה, יקרה חמודה" לר' אברהם סלאמה[28] יש נוהגים לשורר בקבר המיוחס לתנא רבי יהודה בר אלעאי בערב ראש חודש, המנהג מופיע כבר בספר חרדים[29], וכך נהג הרב מרדכי אליהו[30][31].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אהבת ארץ ישראל, במאה האחרונה בויקיטקסט
- המצווה לשבח את הארץ והאיסור לדבר בגנותה באתר הרב מלמד, פניני הלכה.
- טיול בארץ ישראל, מתוך כוונה לחיבוב ארץ ישראל באתר מכון התורה והארץ
- אהבת ארץ ישראל באתר ישיבה
הערות שוליים
- ^ הנוהג הובא גם בספר מצוות הארץ כהלכתן א, ג. בספר טובך יביעו ח"א, קמ"ט וכן מצווה שנאלץ לצאת מהארץ, ללכת לאט לאט, להראות את הקושי להיפרד ממנה. מפסוק זה למד בעל ספר החרדים (מצוות התלויות בארץ - פרק ב) שצריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ה', הלכה י'
- ^ ראו הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה – העם והארץ עמוד 60
- ^ בספר באר מרים (חלק ב עמוד צ"ב)
- ^ בפירושו לפסוק הנ"ל
- ^ מופיע בערך בנות צלפחד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ד .
- ^ באר מרים ח"ב עמ' צ"ב, ר' דוד מן. ובהרחבה נוספת אצל הרב אביגדור נבנצל, ירושלים במועדיה, פסח, עמוד ר"א
- ^ ספרי, במדבר פרשה קל"ג. הגברים אמרו "נתנה ראש ונשובה מצרימה" ואילו אצל הנשים מצאנו שאמרו "תנה לנו אחוזה". וראו פירוש רש"י לתורה על (ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק ס"ד)
- ^ כוזרי (מאמר ה') ספר חרדים (פרק ב ממצוות לא תעשה התלוים בארץ ישראל ד"ה וצריך כל, ומשם בשל"ה (שער האותיות אות הקו"ף - קדושת המקום), הרחיב במיוחד בזה רבי משה דוד ואלי בפירושו לתהלים (קו כד), וז"ל: "וימאסו בארץ חמדה. הנה העוון הזה היה כל כך חמור לפניו ית', לפי שפגם בעיקר הכל שהיא האמונה. עד שממנו נמשכה הגזרה של הגלויות, כדי שיכירו וידעו הבנים שאין ארץ כארצם, ולא יתוקן עון המאיסה של האבות, עד שהבנים יביאו את עצמם לחשוק בה בחשק גדול, כעניין שנאמר: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד – כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, כלומר דהא בהא תליא, שלא יבא עת חנינה לציון, עד שבניה יחמדוה בתכלית החמדה והתשוקה
- ^ הרב חיים דרוקמן, קמעא קמעא, פרק ז. מובא בהרחבה בחוברת לכו נרננה פרק ו' עמוד 61
- ^ הרב יעקב אריאל, מכון התורה והארץ. ראו כאן
- ^ בשם האריז"ל הובא (בספר "מעינה של תורה" פרשת שלח) על הפסוק 'והימים ימי בכורי ענבים' - שמצוות בכורים מהווה תיקון לחטא המרגלים, הללו המאיסו את הארץ, ואילו מצוות בכורים ניתנה משום חיבת הארץ, ועל כן היא נוהגת רק בשבעה מיני הפירות בהם נשתבחה ארץ ישראל
- ^ דברים פרק ח, י
- ^ הרב מלמד פניני הלכה, אהבת הארץ
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"ב עמוד א'
- ^ ספר ארץ חמדה טובה ורחבה, צוריאל משה, עמוד 33. "אל לו לאדם לזרוק פסולת או ניירות עטיפה ברחובות וללכלך רחובות ארץ ישראל"
- ^ תנועת המוסר ח"ג פ"ז
- ^ ראו מג"א או"ח סימן רמ"ח טו.
- ^ שו"ת מהרי"ט חלק א סימן קלד ועיין ריטב"א גיטין ב. מנוחת אמת עמ' קי"ב.
- ^ שו"ת תורה לשמה (סימן תיח)
- ^ טיול בארץ ישראל באתר ויקיטקסט
- ^ שו"ת משנה הלכות חלק ג סימן קפט.
- ^ שו"ת חלק א סימן תקפ
- ^ מכתבו של ר' יחיאל מיכל עפשטיין, רבה של נובהרדוק, מחבר הספר 'ערוך השולחן' מובא בספר דרישת ציון עמ' 176
- ^ כמו שמצאנו (ערכין טו) שדור יוצאי מצרים נענשו ארבעים שנה במדבר וגם מתו שם מפני שהוציאו דיבה רעה על ארץ ישראל. ספר אבא ביתך עמ' י"ז
- ^ הרב מלמד, פניני הלכה העם והארץ, ראו לקריאה נוספת
- ^ את השיר ניתן לראות כאן.
- ^ חרדים פ"ב ממצות ל"ת התלוים בא"י
- ^ אהבת ארץ ישראל - באתר ישיבה
- ^ השיר במסורת יהודי בבל באתר יוטיוב.
