רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב
| לידה | ה'תפ"ו |
|---|---|
| פטירה | כ"ה באלול ה'תקמ"ו (בגיל 60 בערך) |
| מקום פעילות | ברודי, קאלק, זלוטשוב, יאמפולי |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| רבותיו | הבעל שם טוב |
| תלמידיו | רבי משולם פייבוש הלר, רבי חיים טירר, רבי דוד שלמה אייבשיץ ורבי מרדכי מנישכיז. |
רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב (ה'תפ"ו[1] - כ"ה באלול ה'תקמ"א), מכונה "המגיד מזלוטשוב". מגדולי תלמידי הבעל שם טוב.
קורות חייו
נולד בברודי בשנת ה'תפ"ו. לרבי יצחק מדרוהוביטש, שהתנגד תחילה לבעל שם טוב, אולם אחר כך הפך למעריצו ושלח אליו את בנו הצעיר, רבי יחיאל מיכל, שהיה לתלמידו ואף שימש אותו שנים אחדות[דרוש מקור].
נשא את הרבנית רעכיל בת רבי משה, תושב כפר סמוך לעיר שדה לבן[2]. התפרסם כמוכיח ומגיד. הוא שימש כמגיד מישרים בקהילות ברודי, קאלק, זלוטשוב ויאמפיל.
נהג להתפלל בשעה מאוחרת[3] והתבטא כי בדומה לשבט דן שצועד בסופו של מחנה ישראל ואוסף את האבדות, הוא אוסף את כל התפילות שהיו ללא כוונה ומעלה אותם למקורם.
הוא חי בעניות גדולה[4] ורק באחרית ימיו זכה לעשירות, והתבטא כי העשירות מרחיבה דעתו של אדם לעבודת ה'[דרוש מקור]. שימש כמגיד בזלוטשוב עד פטירתו וקבורתו ביאמפיל (ימפולי) בכ"ה באלול ה'תקמ"ו.
הוא לא חיבר ספרים, אולם בניו ותלמידיו מרבים לצטט את דבריו בספריהם.
בשנת תשנ"ט הדפיסו מכון 'אל ההרים' שעל ידי מוסדות זוועהיל ספר תורת המגיד מזלאטשוב בשני כרכים הכוללים את תורותיו, הנהגותיו ותולדותיו.
על תלמידיו המפורסמים יותר נמנו רבי ישכר בער מזלוטשוב, רבי חיים טירר בעל ה'באר מים חיים', רבי משולם פייבוש הלר בעל ה'יושר דברי אמת', רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל ה'לבושי שרד' ו'ערבי נחל'. כמו כן רבי מרדכי מנשכיז ורבי אברהם מרדכי מפינטשוב נמנו על תלמידיו המובהקים.
ניגוניו
רבי מיכל הלחין מספר ניגונים. ניגונו המפורסם מכונה "התעוררות רחמים רבים". מסופר שבשעת פטירתו ביקש הבעש"ט מתלמידיו לשיר ניגון זה, ובסופו הבטיח לכל אדם שישיר את הניגון הזה ברגש של התעוררות תשובה בכל עת, שהוא יצטרף לשירה בנשמתו ויעורר עליו רחמים רבים לפני ה'. מוטיבים מניגון זה נכללו בתוך הפואמה של ארנסט בלוך בפרק השני "ניגון".
בשנת תשע"ד יצא דיסק בשם "רחמים רבים" ובו עשרה ניגונים המיוחסים לפי מסורות שונות, לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
יחוסו
מצד אביו היה מיוחס למשפחת רבנים וצדיקים גדולה. סבו - אבי אביו - היה רבי יוסף ספראווידליוור רב בפיסטין, שכונה "רבי יוסף איש אמת", ואשתו - אמו של רבי יצחק - הייתה יענטא שכונתה "יענטא הנביאה". אביו של רבי יוסף היה רבי משה מסווירז'. סבו של רבי משה היה רבי יצחק חיות (רח"צ - ש"ע), רבה של פראג, גיסו של המהר"ל מפראג, ומחבר ספר "אפי רברבי", שמשפחתו מתייחסת אל רש"י ואל דוד המלך[5]. בשם רבי יוסף מימפלא, בכור בניו של רבי יחיאל מיכל, מובא כי שבעים ושניים דורות לא פסקה רוח הקודש מבית אבותיהם. מוצאו של רבי יחיאל מיכל זכה לציון כבר בחייו בקרב תלמידיו, שביקשו לקשור את בית זלוטשוב למסורת מהימנה ומקודשת. הערכה זו באה לביטוי בכינוי 'בן של קדושים צדיק בן צדיק' שמכנה אותו תלמידו, רבי משולם פייבוש הלר.
צאצאיו
היו לו חמשה בנים, עליהם נהגו לומר: "חמשה ארזים[6], נטיעות טובות אשר נטע והאירו בכל העולם, שעליהם נאמר כי הם נגד חמשה חומשי תורה"[7].
- רבי יוסף מיאמפולה, אבי שושלת יאמפולה.
- רבי מרדכי מקרמניץ.
- רבי יצחק מראדוויל, בעל הספר "אור-יצחק"[8] אבי חסידות ראדוויל.
- רבי משה מזוועהיל, מייסד חסידות זוועהיל.
- רבי בנימין זאב (וולף) מזבאריז.
- חתנו (בזיוו"ש) רבי דוד מסטעפין.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- יחיאל מיכל בן יצחק מזלוטשוב - הורוויץ, אליעזר עמנואל, תורת המגיד מזלאטשוב, באתר אוצר החכמה
- מור אלטשולר, הסוד המשיחי של החסידות, הוצאת כנרת, זמורה ביתן, דביר
- רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מהבעש"ט עם הרב הצדיק מו"ה מיכל מזלאטשוב באתר "דעת"
- מור אלטשולר על מחלוקת השחיטה
- המגיד מזלוטשוב - ר' יחיאל מיכל באתר "MyTzadik"
- לשמיעת הניגון התעוררות רחמים רבים
הערות שוליים
- ↑ גרסה אחרת מוסרת:ה'תפ"א או ה'תצ"א.
- ↑ ארץ החיים, מערכה י אות רנא. מים רבים, סיפורים קסד.
- ↑ והיה האדמו"ר החסידי הראשון שלא התפלל כותיקין
- ↑ מספרים כי אשתו לחצה עליו למכור את תפיליו של אביו כדי לקנות מזון, אך הוא סירב בתוקף לוותר עליהן, אך כאשר קרב חג הסוכות ולא היה לו כסף לרכוש ד' מינים הוא מכר את התפילין וקנה ד' מינים, אשתו כעסה על כך והאתרוג נפסל, אך רבי יחיאל מיכל עצר בעצמו ואמר 'אוכל אין, תפילין אין, אתרוג אין, ועכשיו גם אכעס?!' ולא כעס.
- ↑ ראו כאן.
- ↑ ראו תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ח עמוד ב' שכך אמר רבי יוסי בן חלפתא על חמשה בניו.
- ↑ תורת המגיד מזלאטשוב, בפתח הספר
- ↑ הספר יצא לאור לראשונה רק בתשכ"א. ד"ר רון וקס, רצון, הכרח ובחירה חופשית בהגותו של רבי יצחק מראדויל.
