רבי חיים טירר

מתוך המכלול
(הופנה מהדף חיים טירר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי חיים מצ'רנוביץ
אין תמונה חופשית
לידה ה'ת"ק
פטירה כ"ז בכסלו ה'תקע"ח
מקום פעילות מוהילוב, בוטושן, קישינב, קריפץ, צ'רנוביץ, בוטושאן, קישינב וצפת
השתייכות תנועת החסידות
רבותיו רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב
חיבוריו 'באר מים חיים', 'סידורו של שבת', 'שער התפילה' ו'ארץ החיים'

רבי חיים טִירֶר (Thirer; ~ה'ת"ק - כ"ז בכסלו ה'תקע"ח) נודע בשם רבי חיים מצ'רנוביץ בשל תפקידו כרבה של העיר צ'רנוביץ, היה מגדולי תנועת החסידות ומחבר ספרי חסידות נודעים, ביניהם: 'באר מים חיים' ו'סידורו של שבת'.

ביוגרפיה

רבי חיים טירר, שכונה "רבי חיים מצ'רנוביץ" או "הצ'רנוביצר" (טשערנאוויצער), וידוע גם בשם ספרו באר מים חיים, היה מגדולי תנועת החסידות ותלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. הוא נולד בכפר באזור בוצ'אץ' שבגליציה. אביו שלמה היה חסיד של רבי נחמן מהורדנקא. שם משפחתו המקורי היה טירור (Thiror), אך התפרסם בשם טירר.

כיהן כאב"ד בערים רבות, בהן: מוהילוב, בוטושן, קישינב וחבל בוקובינה. בבוקובינה פעל בין השאר בסוצ'אבה שבה ייסד את בית הכנסת גמילות חסדים. בשנת תק"מ נתמנה כרבה של קריפץ, ומשנת תקמ"ב כיהן כרבה של צ'רנוביץ. הוא נאבק למען הסכמת השלטונות האוסטריים להשבת היהודים שגורשו מווינה.

בשנת תקס"ה, עם סיפוח חבל בוקובינה על ידי האימפריה האוסטרית ולאחר שנכנס לקונפליקט עם השלטונות האוסטריים, עזב רבי חיים את תפקידו כרבה של צ'רנוביץ, כדי לעלות לארץ ישראל, אך לאחר שעבר את הגבול אל נסיכות מולדובה שימש כרב בבוטושאן ומאוחר יותר בקישינב. לארץ ישראל הגיע רק בתקע"ג וקבע את מושבו בעיר צפת. הרב חיים טירר נאבק נגד חוקים שפגעו ביהודים ונגד המנהג להתפלל מחוץ לבית הכנסת.

הוא קבור בבית הקברות העתיק של צפת, במערה הנקראת מערת הבאר מים חיים. ועל המצבה נכתב: "פ.נ. (פה נטמן) הרב ר' חיים בהחסיד ר' שלמה מבאטישאן נלב"ע (נלקח לבית עולמו) ביום כ"ז כסלו תקע"ח". על שמו קרויים רחובות "באר מים חיים" (כשם ספרו הידוע יותר) ברחובות ובשכונת רמת אלחנן בבני ברק, וכן "מעלה באר מים חיים" בשכונת בית וגן בירושלים.

חיבוריו

משפחתו ושושלתו

בניו שלמה, יעקב יוסף וקלונימוס, ובתו דבורה. ידועים בין 3 ל-4 חתנים שלו, ולכן מניחים החוקרים שהיו לו בנות נוספות. חתניו היו רבי שמואל שמעלקע הורוביץ[1], רבי אהרן ממלא מקומו בבוטושאן והרב פייבוש אייזנבר מאוזריאן.

בנו רבי יעקב יוסף היה חתנו של רבי יצחק מקאליס בן רבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. נפטר בט"ז באב תרכ"ו.

מצאצאיו הוא רבי יואל בעער האדמו"ר מראצפרט.

לקריאה נוספת

  • רבי יחיאל גרנטשטיין, ארץ ישראל של מעלה, תל אביב תשמ"ה, חלק שני עמ' 136-1.
  • רון וקס, בסוד היחוד: הייחודים בהגותו הקבלית חסידית של ר' חיים בן שלמה טירר מטשרנוביץ, לוס אנג'לס: 2006.
  • Baruch Tercatin şi Lucian-Zeev Herşcovici, „Prezenţe rabinice în perimetrul românesc”, Editura HASEFER, Bucureşti, 2008 - ברוך טרקטין וזאב-לוצ'יאן הרשקוביץ', "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008. (ברומנית)
  • פרומקין-ריבלין, תולדות חכמי ירושלם, ג, ירושלם תרפ"ט, עמ' 78, מלואים 44
  • ר' לוי גרוסמן, שם ושארית, תל אביב תש"ג, עמ' לד-לה
  • י' יוסף כהן, הספרות התורנית ברומניה עד סוף המאה הי"ט, קריית ספר, מד, תשכ"ט, עמ' 145-143
  • אנציקלופדיה לחסידות, אישים, ירושלים תשמ"ו, עמ' תקנא-תקנז
  • אנציקלופדיה לחסידות, ספרים, ירושלים תש"מ, עמ' תר"ב-תרי"ט.
  • ר. פרידמן, באר מים חיים: קורות חייו של רבי חיים מצ'רנוביץ

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אחיו של רבי נפתלי צבי הורוביץ ואביו של רבי מנדל מבאר. חתנו היה אחיינו רבי אברהם חיים מלינסק.
  2. בנו של רבי דב בער מטלוסט, נכד רבי פנחס מקוריץ וחתנו של רבי שמואל אבא מסלוויטה, אף הוא נכדו של רבי פנחס מקוריץ.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0