רבי משולם פייבוש הלר

מתוך המכלול
(הופנה מהדף משולם פייבוש הלר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי משולם פייבוש מזברז'
אין תמונה חופשית
פטירה כ' בכסלו ה'תקנ"ה
מקום פעילות זברז'
השתייכות תנועת החסידות
רבותיו רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב, המגיד ממזריטש
חיבוריו יושר דברי אמת, דרך אמת

רבי משולם פֶייבוּש הלוי הֶלֶר מזְבַּרַז (בכתיב שנהג בזמנו: העליר, זבריזא; תק"בכ' בכסלו תקנ"ה) היה מאדמו"רי החסידות בתקופתה הראשונה. מחבר אחד מספרי החסידות הראשונים - יושר דברי אמת.

תולדות חייו

רבי משולם פייבוש הלוי הלר נולד בשנת תק"ב או קודם לכן למשפחה מכובדת בקרב יהדות גליציה שבניה כיהנו כרבנים ופוסקים מפורסמים. מצד אביו[1], היה מיוחס לרבי יום טוב ליפמן הלר (מחבר "תוספות יום טוב") ולמקובל רבי שמשון מאוסטרופולי. אביו, רבי אהרן משה, שימש אב בית דין בסניאטין. אחיו המבוגר, רבי אברהם נח הלוי הלר (מחבר הספר "זריזותא דאברהם"), ודודו מצד אביו, רבי יהודה הלוי הלר מאלקסניץ, נמנו עם חברי הקלויז המפורסם של ברודי.

רבי משולם פייבוש הלר נישא פעמיים. אשתו השנייה, יֶנטְל, הייתה בתו של רבי אברהם חיים שור, מחשובי הרבנים בגליציה. רוב שנותיו חי בעיירה זְבַּרַז' (Збараж) שבגליציה המזרחית, סמוך לעיר ברודי. ככל הראה לא כיהן במשרה רשמית. הוא הצטרף לחבורה החסידית של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב והיה לתלמידו המובהק. כמו כן, נסע פעם אחת למגיד ממזריטש ופעמים ספורות לרבי מאיר מפרמישלאן. עם תלמידיו נמנו חברו, רבי חיים מצ'רנוביץ, רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה (שכנראה היה גם מחוּתנו) ורבי דוד שלמה אייבשיץ בעל ה"לבושי שרד" ו"ערבי נחל".

הלכה משמו הובאה בפתחי תשובה[2] בעניין מקווה שמחובר לנהר שלא היו בו ארבעים סאה שרבי משולם פייביש אסר לטבול בו שלא כדעת השולחן ערוך והרמ"א.

"יושר דברי אמת"

"יושר דברי אמת" הוא אחד מספרי החסידות הראשונים שנכתבו. רבי משולם פייבוש הלר, שתואר על ידי גרשם שלום כ"אחד מסופריה המעולים של החסידות", תיעד את קורותיה ואת עיקרי תפיסתה של החצר החסידית שהתקבצה סביב רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, בשתי איגרות ששלח לידידו בארץ ישראל. על פי ד"ר מור אלטשולר האגרות נשלחו לארץ ישראל לרבי יואל, גיסו של רבי משולם פייבוש, שהיה מחשובי העולים בעליית החסידים בשנת תקל"ז).

יושר דברי אמת, מהדורה ראשונה מונקאטש, 1905

כתבים אלו נדפסו לראשונה בספר "ליקוטים יקרים" בשנת תקנ"ב. בשנת תרס"ה נדפסו האיגרות בנפרד, תחת הכותרת יושר דברי אמת הלקוחה מן הפתיח של האיגרת הראשונה.

בפתח האיגרת הראשונה מנמק המחבר את סיבת כתיבתה בפרידה מידיד נעורים: "אני הכותב למען אהבת אמיתי וריעי אשר מעודי גדלתי עמו בתורת ד' ויראתו לפי קט שכלינו וגבה טורא [הר] בינינו ובעת הפרדו מאתו בקש ממני להעלות הכתב יושר דברי אמת ואמונה הנשמע מפי משכילי הדור אנשי מופת בעלי רה"ק [רוח הקודש] אשר עינם ראו ולא זר כמלאך אלהים פחדם ויראתם. ובעת היפרדו מאתו בקש ממני להעלות הכתב יושר דברי אמת ואמונה הנשמע מפי משכילי הדור".

  • על רבותיו כתב: "אשר ידענו כי הם בעלי רוה"ק ומקצתם שהיה להם גילוי אליהו ז"ל כמו הבעש"ט ותלמידו מו"ה דוב בער ז"ל ומו"ה מנחם מענדל ז"ל" (אות כו)
  • על לימוד תורה לשמה כתב: "ובאמת רבים מבני עמינו המדומים בעיניהם ובעיני העולם חכמים גדולים בתורה בנגלה ובנסתר ומדומים ביראה בכל הדברים וסוברים שבאו לקצת תורה ויראה אבל באמת עדיין לא זכו אפילו לידיעה קטנה מתורת אלהינו... כי הם לומדים רק חיצוניות התורה, דהיינו שאין במחשבתם להדבק בהשי"ת ולהיות מרכבה לו ולירא ממנו ולאהבה אותו על ידי התורה... כי הם אינם יודעים כלל מה זה דביקות השי"ת ומה זה אהבה ויראה, כי הם סוברים שזה בעצמו הלימוד שלומדים הוא הדביקות והיא האהבה והיראה, והאיך אפשר זה... אלא ודאי אין צריך לפנים שעניין אהבת השי"ת ויראתו הוא עניין אחר שהוא בלב האדם שיהיה לבו מפחד וירא מהשי"ת תמיד ויהי' בוער אהבתו בלבו תמיד... וזה אין האדם קונה ומתגבר בה כ"א על ידי התורה לשמה, ועיקר מקודם כל התפלה בדביקות ובהתלהבות הלב ובכפיות כל כחותיו למחשבות זכות וטהורות להשי"ת תמיד ובפרישות כל התענוגים ואצ"ל פרישות עבירות קלות וחמורות וכל דקדוקים ובנקיון כל האברים ושמירתם בהקדושה השייכה להם כמו שכתבו הספרי מוסר... אבל כמו שהם נוהגים ומזלזלים בתפלה האיך יהיה להם דביקות בה' על ידי התורה ובאמת אינם לומדים רק מצות אנשים מלומדה למען יחכמו... ועיקר התורה היא לשמה לבוא להתדבק במי שנעלם בה" (אות ח)

שושלתו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שושלת אוזריאן-לשקביץ

לקריאה נוספת

  • אהרן רייזמן, "פרקי מבוא" - פרק א' תולדות רבינו המחבר, פרק ב' הספר והשתלשלותו, בתוך: יושר דברי אמת השלם, בני ברק תשס"ד.
  • מור אלטשולר, משנתו של ר' משולם פייבוש הלר ומקומה בראשית התנועה החסידית, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ"ה-1994.
  • יצחק אלפסי, החסידות, מהדורה ב מעודכנת, תל אביב: ספרית מעריב, 1977, עמ' 85-86.
  • Miles Krassen, Uniter of Heaven and Earth: Rabbi Meshullam Feibush Heller of Zbarazh and the Rise of Hasidism in Eastern Galicia, Albany: State University of New York Press (SUNY series in Judaica), 1998.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אביו, רבי אהרן משה, היה בנו של רבי מאיר אב"ד ברדשין, בן רבי שמשון, בן רבי אברהם בן ה"תוספות יום טוב" (יושר דברי אמת, ‏כתב היחס בהוצאת נכד הרב המחבר והמוציא לאור, מהדורת מונקאטש, ה'תרס"ה, באתר HebrewBooks).
  2. יורה דעה, סימן ר"א סעיף קטן ל"ח.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0