לדלג לתוכן

טיוטה:אילו של יצחק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מכלול התורה" של המכלול והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!
איל שהיה נפוץ בארץ ישראל בעבר

אילו של יצחק או אילו של אברהם הוא האיל שהקריב אברהם אבינו לאחר שנגלה אליו מלאך וציוה עליו שלא להקריב את יצחק. במדרש מובא כי חלקים מהאיל באו לידי שימוש גם במעמד הר סיני ואף בעת ביאת המשיח יתקעו בקרנו של איל זה. כמו כן בהלכה ישנם כמה דינים ומנהגים שנעשים זכר לאיל זה.

במקרא

ערך מורחב – עקדת יצחק

לאחר כריתת ברית אברהם ואבימלך ניסה הקדוש ברוך הוא את אברהם בניסיון העשירי מעשרה הניסיונות וציווה עליו להקריב את בנו יצחק לעולה על הר המוריה.

אברהם הלך להר המוריה, בנה שם מזבח ועקד את יצחק על העצים על מנת להקריבו, אך בעת שאברהם לקח את הסכין בכדי לשוחטו, אמר לו המלאך שלא יעשה ליצחק מאומה. אברהם נשא עיניו וראה איל שנאחז בעץ בקרניו, והקריבו לעולה במקום בנו יצחק[1].

בספרות חז"ל ובהלכה

בריאת האיל

במשנה במסכת אבות[2], מובא כי האיל הוא אחד מעשרת הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות[3][א], כלומר שבבין השמשות נגזר שיאחז בסבך בשעת העקידה[4]. אך בתלמוד בבלי[5] מובאת ברייתא אחרת ובה לא נזכר האיל באחד מעשרת דברים אלו.

הקרבת האיל

במדרש מובא[6] כי אברהם ביקש שיחשב לו מעשה הקרבת האיל כאילו הקריב את יצחק בפועל ואת האיל לאחריו.

חלקי האיל שנשתיירו

בפרקי דרבי אליעזר[7] מובא שחלקים מאותו האיל נותרו לשימוש עתידי בעם ישראל: האפר מונח על יסוד מזבח הפנימי, מהגידים נעשו מיתרי כינורו של דוד המלך, מהעור נעשתה חגורתו של אליהו הנביא וקרניו משמשים לשני שופרות, בקרן השמאלית שהיתה קצרה יותר תקעו במעמד הר סיני, ובקרן הימנית שהוא ארוך יותר עתיד להתקע בעת ביאת המשיח.

הרמב"ן[8] והאור החיים[9] מקשים על מדרש זה שהרי יש לשרוף את קרני העולה, ואם כן כיצד ניתן לתקוע בהם? מכוח קושיה זו רבנו בחיי[10] פירש שאין הכוונה שנתקע באילו של יצחק ממש, אלא שנתקע במידת הגבורה שהיא מידתו של יצחק[11], על קושיא זו נאמרו מספר תירוצים נוספים[ב].

זכר לאיל

זכר לאילו של יצחק נאמרו מספר מנהגים והלכות:

  • רב סעדיה גאון[14] כתב שאחת הסיבות לתקיעת שופר בראש השנה היא להזכיר את האיל ובכך לעורר את זכות עקידת יצחק (שנעשתה בראש השנה). ומשום כך מצוה מן המובחר לתקוע דווקא בקרן של איל (למרות שגם קרן של עז כשרה)[15].
  • מנהג עדות המזרח לאכול בראש השנה ראש של איל[16] זכר לאילו של יצחק. ובתפילה שאומרים בעת אכילתו מוסיפים "ותזכור לנו עקידתו של יצחק אבינו בן אברהם אבינו עליהם השלום".
  • רב ששנא גאון[17] הביא שיש שנוהגים לעשות כפרות באילים זכר לאילו של יצחק.
  • שחיטת קרבנות קדשי קדשים נעשית בצפוֹן זכר לאפר אילו של יצחק שצפוּן (שמור) לפני ה' תמיד[18].
  • במוסף של חג הסוכות מקריבים אילים, כדי להזכיר לפני ה' את אילו של יצחק וישפיע שפע של ברכה[19].
  • אמירת הפסוק "ושחט אותו על ירך המזבח"[20] לאחר אמירת סדר קרבן התמיד, וכל האומר פסוק זה הקב"ה זוכר לו אילו של יצחק[21].

ראו גם

ביאורים והרחבות

  1. בזוהר נכתב שדבר זה נרמז במילים "בראשית" שהם אותיות "ברא תיש" (וכן כתב רבנו בחיי בראשית פרק א')
  2. הרמב"ן תירץ שהקדוש ברוך הוא החזיר את אפר הקרן לצורתו. הרא"ם[12] והאור החיים תירצו שמדובר שקרני האיל הועלו על גבי המזבח ונפלו ממנו, ובמקרה כזה אין צריך להחזירם למזבח ולהקריבם[13]. עוד תירץ האור החיים שקרניו של האיל נתלשו קודם הקרבתו, ובמקרה זה אין צריך לשורפם.

הערות שוליים