טיוטה:רבי ירחמיאל ישעיה מינצברג
 | |||
| לידה |
ה'תרט"ז יוזפוף | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | כ"ט באלול ה'תרס"ה (בגיל 49 בערך) | ||
| מקום קבורה | בית הקברות בורשה | ||
| מדינה | פולין | ||
| מקום פעילות | ינדזוב, לוקוב, זדונסקה וולה | ||
| תקופת פעילות | ה'תרל"א–ה'תרס"ה | ||
| השתייכות | חסידות | ||
| רבותיו | רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק | ||
| תלמידיו | רבי שמעון מזליחוב | ||
| אב | רבי אברהם אליעזר מינצברג | ||
| חותנים | רבי אברהם חיים גוטרמן ממראדזימין, מרדכי יהודה וויינגוט | ||
| |||
|
| |||
|
| |||
רבי ירחמיאל ישעיה מינצברג (ה'תרט"ז - כ"ט באלול ה'תרס"ה) היה רב וראש ישיבה חסידי, מגדולי גאוני פולין בדורו, שימש כרבן של ינדזוב, לוקוב וזדונסקה וולה.
ביוגרפיה
נולד ביוזפוף לרב העיר רבי אברהם אליעזר, ולדבורה חנה בת רבי יצחק דוד בידרמן, בנו של רבי משה מלעלוב. בילדותו בלט בכשרונותיו ונחשב לעילוי נדיר[1]. בגילאי 6-7 מסר שיעורים עמוקים בפלפול[2]. בגיל 10 היו לו ידיעות בתורת הקבלה[2] בגיל זה כבר החל לערוך סידור תפילה עם כוונות על פי קבלה, הוא כבר כתב 80 עמודים עד שהגיע לפסוקי דזמרא, כשאביו הבחין בזה עיכב בעדו כי חשש מעין הרע[2].
בילדותו, לפני הבר מצוה, ביקר עם אביו אצל החידושי הרי"ם שהתבטא עליו אז ”חזותו מוכחת עליו שהוא נכד היהודי הקדוש מפארשיסחא ויש בו ניצוץ מנשמתו, ולאילנא רברבא יתעבד”. באותו מעמד היה נוכח רבי יעקב אריה מראדזימין וכששמע את דברי החידושי הרי"ם הציע לאביו רבי אברהם אליעזר לשדך את בנו הילד לנכדתו, בת בנו רבי אברהם חיים מראדזימין. אביו הסכים והשידוך יצא לפועל. מסיבת האירוסין נערכה ביום הבר מצוה שלו, בחצרו של הסב רבי יעקב אריה מראדזימין. בבר מצוה שלו נשא דרוש ופלפול בתורת הנגלה והנסתר. בזמן הזה הורה לו סבו רבי יעקב אריה מראדזימין שיפסיק לעסוק בתורת הקבלה, כי אם בשבתות, וכך עשה[2].
רבנות
הוא הוסמך לרבנות ונבחן על חלקי התורה בנגלה ובנסתר אצל רבי יהושע מקוטנא שכתב לו תעודת סמיכה[2].
בה'תרל"א, שנתיים לאחר נישואיו, בהיותו בגיל 15, מונה לרבה של ינדזוב, מחוז קיילצה. מינוי זה, בגיל כה צעיר היה נדיר[2]. הוא מילא את תפקיד הרבנות בגבורה, הוא פסק הלכות, השיב לשאלות הלכתיות ופיקח על ענייני הדת בעיר. בתקופה זו התכתב בהלכה עם רבי יהושע מקוטנא שכתב עליו "נבון לחשים". הוא זכה להערצה מגדולי רבני ואדמו"רי פולין. הוא היה חסידו של רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק, אך נסע גם לאדמו"רים אחרים בפולין[2].
בה'תרפ"א התמנה לרבה של לוקוב, מהקהילות המפורסמות בפולין. הוא הקים שם ישיבה גדולה ועמד בראשה. בין תלמידי הישיבה נמנה רבי אברהם שמעון הלוי אנגל-הורוביץ שאף הוסמך על ידו להוראה. בתקופה זו היה בקשר קרוב עם רבי חיים הלוי סולובייצ'יק שכיהן ברבנות בריסק הסמוכה ללוקוב, ומדי שבוע החליפו ביניהם מכתבים בהלכה. כן היו יושבים ביחד בדיני תורה מסובכים[2]. רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק כותב עליו ”שר התורה... היה מן הגאונים המפורסמים בדורו בחריפות ובקיאות, וממרביצי התורה הידועים במדינת פולין”[2].
לאחר כמה שנים התמנה לרבה של זדונסקה וולה. סיבת עזיבתו את לוקוב, הייתה מכיוון שבזדונסקה וולה הובטח לו משכורת רבנית גבוהה יותר, ובכך רצה לחסוך כסף בכדי לעלות לארץ ישראל[3]. בתקופה זו נסע אל רבי יהודה אריה ליב אלתר - ה'שפת אמת' מגור שכיבדו, והושיבו לידו, בינו לבין בנו רבי אברהם מרדכי אלתר - ה'אמרי אמת'[2].
לאחר עשרים שנה מנישואיו שלא ילד, התגרש מאשתו בהסכמתה, ונשא את חיה בת הנגיד רבי מרדכי יהודה וויינגוט, מקורבו של רבי דב בעריש מביאלה. כעבור שנה מנישואיהם ילדו בן יחיד, ואחר כך בת יחידה.
פטירתו
הוא שאף לעלות לארץ ישראל, ונהג לשלוח סכומי כסף גדולים לארץ ישראל, למשפחתו, ולחיזוק היישוב היהודי בארץ[3]. אך בגיל צעיר, בתקופת מגוריו בזדונסקה וולה חלה, הוא הובהל לבית החולים בורשה, שם נפטר בערב שבת כ"ט באלול ה'תרס"ה, בגיל 49. הלווייתו התקיימה יומיים לאחר פטירתו, ביום השני של ראש השנה ה'תרס"ו, ונקבר בבית הקברות העתיק בורשה. אשתו נישאה בשנית לרבי משה ברוך אלברג מראדזימין.
ספרו
רוב כתבי ידו, חידושים רבים בתורה נאבדו בשואה, מעט ממה שנשאר, שו"ת בהלכה וסוגיות בש"ס יצא לאור בספר "דברי ישעיהו", על ידי נכדו ישעיהו קמפינסקי, בשנת ה'תשכ"ז, ירושלים.
משפחתו
- בנו היחיד רבי יצחק דוד שלום, היה מגדולי המשפיעים והמחנכים החסידיים בפולין, הוא שימש כמשגיח, ר"מ ומנהלה הרוחני של ישיבת חכמי לובלין[5]. הוא נרצח בשואה בכ"א באלול ה'תש"ב, יחד עם בנו ירחמיאל ישעיה.
- בתו פריידא גיטל יענטא נישאה לרבי צבי קמפינסקי.
לקריאה נוספת
- מתתיהו ברנדוויין, מגדל דוד, תולדות האדמו"רים לבית לעלוב, חלק ב', פרק "בני משפחה", תשפ"ו, עמודים תקמז-תקנג
קישורים חיצוניים
- אליעזר רוטנברג, גאון נדיר, ראש משפחת מינצברג, ירושלים, תש"ע, עמ' 112-131, באתר אוצר החכמה
- רבי ירחמיאל ישעיה מינצברג, דברי ישעיהו, ירושלים, תשכ"ז, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ הלל רוטנברג, הדור השביעי - מינצברג, ירושלים, תשע"ה, באתר אוצר החכמה.
- ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 אליעזר רוטנברג, גאון נדיר, ראש משפחת מינצברג, ירושלים, תש"ע, עמ' 112-131, באתר אוצר החכמה
- ^ 3.0 3.1 רבי ירחמיאל ישעיה מינצברג, דברי ישעיהו, ירושלים, תשכ"ז, עמ' יח, באתר אוצר החכמה
- ↑ רבי ירחמיאל ישעיה מינצברג, דברי ישעיהו, ירושלים, תשכ"ז, עמ' יט, באתר אוצר החכמה
- ↑ רבי ירחמיאל ישעיה מינצברג, דברי ישעיהו, ירושלים, תשכ"ז, עמ' כ, באתר אוצר החכמה
[[קטגוריה:רבנים חסידים]] [[קטגוריה:רבנים פולנים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש]] [[קטגוריה:פולין: אבות בתי דין]] [[קטגוריה:פולין: רבני ערים]] [[קטגוריה:ראשי ישיבה פולנים]] [[קטגוריה:משפחת מינצברג]]