רבי אברהם אליעזר מינצברג
 | |||||
| לידה |
ה'תקצ"א אוסטרובצא | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ד' בשבט ה'תרס"ד (בגיל 73 בערך) | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||||
| תאריך עלייה | 1879 | ||||
| מקום פעילות | צ'פלוב, יוזפוף - פולין, ירושלים | ||||
| מקום מגורים | פולין, ירושלים | ||||
| תחומי עיסוק | רבנות, עסקנות | ||||
| עיסוק | רבן של צ'פלוב ויוזפוף בפולין, מנהיג עדת החסידים בירושלים, מנהל וראש כולל כולל ורשה, חבר הנהלת החברה קדישא | ||||
| השתייכות | תנועת החסידות | ||||
| רבותיו | רבי משה בידרמן מלעלוב, רבי נתן דוד משידלובצא, רבי שרגא יאיר מביאלבירזיג, רבי יעקב בידרמן מאפטא | ||||
| חותנים | רבי יצחק דוד בידרמן מלעלוב | ||||
| |||||
רבי אברהם אליעזר מינצברג (מכונה ר' אברום'טשה; ה'תקצ"א, 1834 - ד' בשבט ה'תרס"ד) היה רבה של יוזפוף בפולין, וממנהיגי עדת החסידים בירושלים. אבי משפחת מינצברג הירושלמית.
ביוגרפיה
נולד באוסטרובצא לרבי שלמה, עשיר, מחסידי רבי דוד מלעלוב, ופרל בת רבי שלמה דיאמנטין. בצעירותו היה רבי אברהם אליעזר חסידו של רבי משה בידרמן מלעלוב, ולאחר מכן חסידם של רבי נתן דוד רבינוביץ משידלובצא ושל בנו רבי שרגא יאיר רבינוביץ מביאלבירזיג, ושל רבי יעקב בידרמן מאפטא.
נשא את דבורה חנה, בתו של רבי יצחק דוד בידרמן ונכדתו של רבו, רבי משה מלעלוב. לאחר נישואיו התגורר פשדבורז' סמוך לסבו רבי משה מלעלוב, רב העיירה. בשטר התנאים שלו התחייב להצטרף לחותנו בעלייתו הקרובה לארץ ישראל, אך מאחר שהיה בן יחיד להוריו שהתנגדו לנסיעתו, נאלץ להישאר בפולין למשך שנים נוספות.
כעבור מספר שנים מנישואיו, התמנה לרבה של צ'פלוב, ובשנת ה'תרי"ט עבר לכהן כרבה של העיירה יוזפוף, תפקיד בו נשא עד עלייתו לארץ ישראל.
בירושלים
בשנת ה'תרל"ט, לאחר ששרפה כילתה את ביתו ואת כל רכושו, ראה בכך אות משמים והחליט לעלות לארץ ישראל. הוא התיישב בעיר העתיקה בירושלים, שם הצטרף אליו בנו, רבי משה צבי, שנמלט מפולין מחשש לגיוס לצבא. בנו השני, רבי ירחמיאל ישעיה, נותר בפולין לכהן ברבנות.
בירושלים התקרב לגדולי העיר, ובראשם רבה של ירושלים, רבי שמואל סלנט. עד מהרה הפך לאחת הדמויות המרכזיות בקרב הקהילה החסידית, ומונה לשמש כאב"ד בבית דינו של ה"תורת חסד", רבי שניאור זלמן פרדקין. במקביל, שימש כראש ועד השחיטה הכללי[1] וכמנהל החברה קדישא החסידית.
עם השנים התבסס מעמדו כמנהיג עדת החסידים בירושלים, בעיקר בקרב יוצאי פולין וגליציה. הוא עמד בראש כולל ורשה, ניהל את ענייניו והיה הגזבר האחראי על כספי התמיכה. במסגרת תפקידו, היה ממקימי שכונת בתי ורשה וממייסדי מוסדות ישיבת חיי עולם[2]
חתימתו מתנוססת על כרוזים וקולות קורא היסטוריים של רבני ירושלים, ובהם האיסור על עבודת קרקע בשנת השמיטה (תרמ"ח), קריאה לתמיכה בכולל ורשה (תרנ"ח), והמכתב שנשלח אל עשרת השבטים על ידי המקובל רבי שמעון צבי הורוביץ (ה'תר"ס) שנדד לחפש את עקבותיהם במדבריות הודו וסין.
בביתו מסר שיעורים יומיים בגמרא ובהלכה. עם תלמידיו הבולטים נמנו נכדו, רבי ישראל זאב מינצברג, ורבי דוד וינגרטן, לימים ממונה כולל ורשה ומייסד בית היתומות וינגרטן[3].
נפטר בד' בשבט ה'תרס"ד ונקבר בהר הזיתים. קרובו רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב, הספידו.
משפחתו
- בנו רבי ירחמיאל ישעיהו, רבן של ינדזוב, לוקוב וזדונסקה וולה.
- בנו רבי משה צבי. נפטר בו' בטבת ה'תרע"ו.
- בנו רבי ישראל זאב מינצברג ראב"ד עדת החסידים בירושלים.
- רבי דוד מינצברג, מקובל, מתלמידי רבי יהודה לייב אשלג.
- חתנו רבי עזריאל זליג לידר, מגדולי חסידי סלונים בטבריה ובירושלים.
משפחות ירושלמיות רבות נמנים על צאצאיו.
לקריאה נוספת
- מתתיהו ברנדוויין, מגדל דוד, תולדות האדמו"רים לבית לעלוב, חלק ב', פרק "בני משפחה", תשפ"ו, עמודים תקכב-תקכט
קישורים חיצוניים
- רבי אליעזר רוטנברג, תולדות חייו של רבי אברהם אליעזר מינצברג, הדור השביעי, ירושלים, תשע"ה, עמ' 7-10, באתר אוצר החכמה
- רוטנברג, הלל, ראש משפחת מינצברג, ירושלים, תש"ע, באתר אוצר החכמה
- הגאון רבי אברהם אליעזר מינצברג זצ"ל, שלהבת קודש, ירושלים, תשע"ח, עמ' קל, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- פולמוס מוסדות עץ חיים וחיי עולם בירושלים. תרנ"ז, באתר תפארת
הערות שוליים
- ↑ רבי אליעזר רוטנברג, תולדות חייו של רבי אברהם אליעזר מינצברג, הדור השביעי, ירושלים: נר שילה, תשע"ה, עמ' 8, באתר אוצר החכמה
- ↑ משפירי ירושלים, מנקיי הדעת בירושלים, דורות, ד' ניסן תשע"א, עמ' 22, באתר אוצר החכמה
- ↑ נתן אנשין, סיפורים ירושלמים, עמ' 170, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); משה יעקב וינגרטן, רודף צדקה וחסד, איש חסד בירושלים, עמ' 135, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)