ירוחם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ירוחם
Yerucham.svg
Yeruham.svg
שכונה בירוחם
שכונה בירוחם
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה טל אוחנה
גובה ממוצע[1] ‎524 מטר
תאריך ייסוד 1951
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 11,376 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 165
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.0% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 195 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 213
תחום שיפוט[2] 58,470 דונם
    - דירוג ארצי 45
30°59′17″N 34°55′44″E / 30.9879630230722°N 34.9289966822445°E / 30.9879630230722; 34.9289966822445
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
4 מתוך 10
    - דירוג ארצי 169
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3858
    - דירוג ארצי 166
לאום ודת[2]
יהודים: 89.8%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 10.2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.3%
גילאי 5 - 9 10.7%
גילאי 10 - 14 8.8%
גילאי 15 - 19 9.3%
גילאי 20 - 29 16.1%
גילאי 30 - 44 18.3%
גילאי 45 - 59 13.7%
גילאי 60 - 64 3.9%
גילאי 65 ומעלה 9.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 7
–  יסודיים 4
–  על-יסודיים 6
תלמידים 2,347
 –  יסודי 1,291
 –  על-יסודי 1,056
מספר כיתות 101
ממוצע תלמידים לכיתה 24.7
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל ירוחם נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.yeruham.co.il

ירוחם (יְרֹחָם) היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1959.

היסטוריה

ירוחם העתיקה

השם ירחם נזכר לראשונה בכתובת שישק, המציינת את פלישתו לארץ ישראל בסוף המאה העשירית לפנה"ס ('ערד לבית ירחם'). תל רח'מה הנמצא בסמוך לכניסה המערבית ליישוב מזוהה כירוחם הקדומה. ליד האתר נמצאת באר רח'מה, אותה זיהה פרופסור יוחנן אהרוני עם הבאר שמצאה הגר בשעה שתעתה עם בנה ישמעאל במדבר באר שבע, כמסופר בתנ"ך[דרוש מקור]. ירוחם נמצאת על 'דרך האתרים' בעת העתיקה המגיעה מקדש ברנע, דרך שדה בוקר של היום ועד לערד. לאורכה של דרך האתרים נמצאו מספר מצודות רב מתקופת מלכי יהודה .

שנות ה-50 וה-60

היישוב היהודי בירוחם החל בד' בשבט ה'תשי"א (1951), כאשר אמנון זעיר (רודי קליינר) מקיבוץ גן שמואל הקים במקום מעברה לעולים מרומניה שכונתה תל ירוחם ואחר כך כפר ירוחם. ההקמה נעשתה ביזמת הסוכנות ולא הממשלה. לאחר שנה החליף שלמה תמיר מקיבוץ תל יוסף את זעיר כמנהל המעברה (הכינוי הרשמי היה המדריך למעברה). ב-1953 כתב שמיר למוסדות כי "את תל ירוחם יש לבנות או לחסל. אין לקיים ישוב נפל. אין אבא ליישוב הזה... לסדר פה ענפי חקלאות ומלאכה. לאפשר ליישוב קיום עצמאי ללא תלות יומיומית בבאר שבע במצרכים חיוניים". בעקבות כך הוקמו ביישוב מפעל לקרח וספרייה. שש שנים לאחר הקמתו הצטרפו עולים ממרוקו, פרס והודו (בעיקר מקהילת הבני ישראל (הודו)) שיצרו יחד עם יוצאי רומניה יישוב מגוון. המעברה נבנתה בקרבת "כביש הנפט" בין מעלה עקרבים לבאר שבע, ב"רמת הנגב". בראש היישוב עמד פנחס מענית, ממייסדי נהלל, שעבר למקום עם משפחתו. המעברה הוקמה באזור בו נדדו הבדואים ממטה אל-עזאזמה, אשר חלק מתושביו גרים כיום ברכמה, כפר לא מוכר אשר נמצא באזור ירוחם.

ב-1959 פורקה המעברה, ובמקומה הוקם יישוב קבע שהוכרז כמועצה מקומית. כראש המועצה המשיך לשמש מענית. בשנת 1962, כאשר ביישוב התגוררו כ-1700 תושבים, שונה שם היישוב ל"ירוחם". כעבור שנתיים הוקמה ביישוב מעברה נוספת, ונוספו כמעט 3000 תושבים.

במהלך שנות ה-60 סבל היישוב מכמה שינויים - למרות שנפתח בו מפעל ראשון, בשנת 1965 נפתח כביש הערבה שהסיט ממנה את התנועה לאילת. בסוף העשור נפתח הכביש בין באר שבע ומצפה רמון, וירוחם נותקה מכל ציר תחבורה ראשי. בגלל גורמים אלו, בנוסף לריחוקה של ירוחם ממרכז הארץ (כ-150 קילומטר), עזבו צעירים רבים את שטחה והיא סבלה שנים רבות מהגירה שלילית.

שנות ה-70 וה-80

אגם ירוחם

בשנות ה-70 הביאה התנועה להפצת התורה למקום משפחות חרדיות שחיפשו מקום מגורים זול, והקימו קהילה קטנה ומוסדות חינוך, ובהם כוללי אברכים, תלמוד תורה לבנים, בית ספר בית יעקב לבנות, ובמרכזה עמדה ישיבה גבוהה בראשה עמד משנת תשמ"ו 1985 הרב רפאל טיקוצ'ינסקי, ששיטת הלימוד המיוחדת בה דגל הביאה למקום תלמידים רבים. במשך השנים הישיבה עברה כמה בעלויות ונסגרה סופית בסביבות שנת 2005. כיום מתחילת זמן קיץ תשפ''ג מתנהל במקום ישיבת קיבוץ בראשות הרב חיים קוק. רב הקהילה החרדית הינו הרב מרדכי יהודה קראוס.

בשנת 1978, הגיע פרופ' מנחם אלכסנברג עם גרעין משמיע שלום, שאיגד בתוכו משפחות דתיות-ציוניות שעלו מרחבי העולם. הגרעין הקים במקום מכללה לאמנות ויהדות. המכללה פעלה בתור שלוחה של אוניברסיטת בר-אילן אשר נסגרה. קבוצות אלו הביאו לגיוון רב בעיר גם מבחינה דתית.

בפברואר 1977, נחנך אצטדיון הכדורגל של העיר, במשחק במסגרת גביע המדינה בכדורגל בין הפועל ירוחם להפועל ירושלים[4].

בשנת 1979 מונתה בפעם הראשונה ועדה קרואה ביישוב בראשות ירח גלטר, איש חינוך מקומי שהיה מנהל המתנ"ס. המועצה כיהנה במשך ארבע שנים, והביאה לשיפור מצבה של ירוחם.

ב־1983 נבחר לראשונה ברוך אלמקייס כראש מועצה. אלמקייס נחשב כראש מועצה "אאוטסיידר", כריזמטי ובעל חזון יוצא דופן, אך יחד עם זאת מתנגדיו מגדירים אותו כבזבזן, לא מציאותי ורחוק ממנהל תקין. במהלך כהונתו נחנכו מוסדות תרבות רבים בעיר, אך שיעור האבטלה הגיע עד ל-39 אחוז בשנת 1986. אחת מהשקעותיו המרכזיות היו "אגם ירוחם" בפארק ירוחם, שהוקם ב־1992. בתחילה זכה האגם להצלחה רבה, אך כיום[דרושה הבהרה] נחשב כפרויקט בעייתי שהשחיה אסורה בו על פי המשרד לאיכות הסביבה. אחת מהצעותיו יוצאות הדופן של אלמקייס הייתה למחות על קיפוח עיירות הפיתוח באמצעות הקמת מדינת ירוחם.

החל משנת 1984 הגיעו למקום גרעיני נח"ל של בני עקיבא, אותם הדריך שמוליק בן שלום, ורבים מבוגריהם התיישבו במקום. ב-1993 יזמו חלק מבוגרי גרעיני הנח"ל את הקמתה בעיר של ישיבת הסדר בראשות הרב אליהו בלומנצוייג, וסגניו כיום הם הרבנים הרב אוריאל עיטם והרב חיים וולפסון, שמשכה לעיר מאות תלמידים אשר חלקם השתקעו בה.

שנות ה-90 וה-2000

בשנות ה-90 הגיעו למקום עולים מברית המועצות והיישוב גדל מעט. כיום כמחצית מהתושבים הם יוצאי צפון אפריקה, כרבע הם יוצאי חבר המדינות, 14% יוצאי הודו והשאר ממערב אירופה וארצות הברית. כ-2000 תושבים (22%) הם עולים חדשים (עלו אחרי 1990), כמעט כולם מחבר המדינות.

בנין המועצה המקומית בירוחם

לאחר שבעקבות השקעות נוספות (ביניהן דוברה יקרה שאמורה הייתה לשמש כמסעדה צפה) נקלעה ירוחם לגירעון תקציבי, החליט אריה דרעי, אז שר הפנים, לפזר את המועצה שבניהולו של ברוך אלמקייס. בבחירות של 1992 נבחר מוטי אביסרור, יליד ירוחם, שפעל להעלאת אחוז הזכאים לתעודת בגרות בעיר. בתקופת כהונתו במשך 12 שנים ירוחם הייתה סמל של הצלחה. שיעורי ההצלחה בבגרות קפצו מ-17% ב-1995 ל-73% ב-2003, שיא ארצי. מערכת החינוך קיבלה פרסים ממשרד החינוך, משרד הפנים העניק למועצה פרס על ניהול תקין וגם תיקצב אותה ביד נדיבה. 5 פעמים זכתה ירוחם בכוכבי יופי ודגל היופי. בעקבות המהפיכה בשיקומו הפיזי של היישוב, בשנת 1997 זכתה ירוחם בפרס היוקרתי אות 'מגשים ישראל יפה'. בשל פועלו, זכה אביסרור בשלל הוקרות כגון: יקיר ברית יוצאי מרוקו לשנת 2002, אות אביר איכות השלטון, איש השנה לשנת 98' בעיתון כל-בי.

בשנת 2003, על חודם של 56 קולות, ניצח שוב אלמקייס את אביסרור וזכה שוב בתפקיד ראש המועצה. תחת אלמקייס שקעה המועצה בחובות וחודשים רבים לא קיבלו עובדי המועצה משכורת, ובסופו של דבר פעילות המועצה הושבתה כליל. בעקבות הבעיות בניהול וסכסוכיו עם פקידים בכירים, קרנות שונות הפסיקו את תרומותיהן לפעילויות שונות ביישוב. אלמקייס עורר התנגדות רבה בשל כך ונערכו כנגדו הפגנות תושבים. אלמקייס הציע מספר הצעות מקוריות לשיקום העיר, כמו הקמת שכונה בדווית בירוחם לתושבי השבט השכן, ראשונה מסוגה בישראל בעיירת פיתוח יהודית.[5]

בסתיו-חורף 2005, התרבו התלונות על אלמקייס שהגיעו גם לבית המשפט העליון, ולבסוף שר הפנים אופיר פינס הודיע על הדחתו של אלמקייס. כראש מועצה ממונה מונה חבר הכנסת האלוף במיל' עמרם מצנע, מי שהיה ראש עיריית חיפה ומועמד מפלגת העבודה לראשות הממשלה.

שנת 2006–2010

מתנ"ס ירוחם

כיו"ר הוועדה הקרואה בירוחם, פעל מצנע לשיפור מערכת החינוך ואיכות הסביבה וקידם פרויקטים לפיתוח תשתיות, ביניהם הקמת עיר הבה"דים (בסיסי הדרכה של צה"ל) באזור ירוחם. ירוחם היה בין היישובים הראשונים בהם הושם פרויקט מחשב לכל מורה. בתי הספר ביישוב צוידו באמצעים פדגוגיים כמו מעבדות למתמטיקה, מחשבים, שפות ולוחות חכמים. בירוחם מחשב אחד לכל ארבעה תלמידים (ממוצע הגבוה בארץ).

נתוני אחוז הזכאים לבגרות בירוחם בשנת 2009 מצבעים על כך שירוחם הפכה להיות היישוב מהמובילים בנגב : אחוז הזכאים מכלל הלומדים בכיתה י"ב הוא 68%[דרוש מקור], ואחוז העומדים בדרישות סף לאוניברסיטה הוא 67.65%. הוקם מרכז "אופק" לקידום השכלה ותעסוקה של צעירים אחרי תיכון. הופעלה מרפאת שיניים, בה מטופלים כל ילדי העיר, מגיל 6 עד 18, כולל ילדי הבדואים בסביבה. המתנ"ס שופץ, והפך למרכז מודרני של חיי התרבות בירוחם. בשנת 2008 הושלמה בניית מכון טיהור שפכים מן המתקדמים בארץ; הפעלתו תאפשר שדרוג אגם ירוחם והפיכתו לאתר נופש מבוקש.

על התנדבותו והיחלצותו כיושב ראש הוועדה הקרואה ירוחם הוענק למצנע פרס של בן-גוריון לשנת תש"ע, 2009.

בירוחם היו אמורות להתקיים בחירות בנובמבר 2008 אלא ששר הפנים דאז, מאיר שטרית, החליט להאריך את כהונתו של מצנע בשנתיים נוספות בטענה כי לא הושגה בירוחם יציבות שלטונית מספקת על מנת לקיים מערכת בחירות. קבוצה מתושבי ירוחם עתרה לבג"ץ על החלטה זו בטענה שנמנעת מתושבי ירוחם הזכות הדמוקרטית לבחירות, לעתירה זו צורפה עצומה בחתימת 700 מתושבי ירוחם. מן העבר השני, למעלה מ-1,000 תושבים אחרים הביעו את שביעות רצונם מפועלו של מצנע, תמכו בהמשך כהונתו ואף חתמו על עצומת תמיכה שהוגשה לשר הפנים. בג"ץ פסק כי יש להשאיר את החלטת שר הפנים במקומה ואישר את החלטת שטרית להארכת הכהונה.

החל משנת 2010

בנובמבר 2010 התקיימו בחירות בירוחם, בהן זכה מיכאל ביטון ברוב של 44.5%. בנובמבר 2014 התקיימו בחירות פעם נוספת בהן התמודד ראש המועצה המכהן, מיכאל ביטון, מול אילן אלמקייס, איש צוות אוויר לשעבר שגדל בירוחם, והתמודד גם בבחירות הקודמות. ביטון שוב זכה בבחירות, ברוב של 69% מהקולות עם 3 מנדטים במועצה[6].

החלטות ממשלה

משנת 2010–2015  הוביל ראש המועצה שלוש החלטות לגבי ירוחם, הראשונה היא נטילת חלק על ידי ירוחם בפיילוט ייחודי של משרד הפנים לחיזוק עוגנים כלכליים. השנייה בשם "ירוחם תחילה" לה הוקדש פרק מיוחד והוקצו לה עשרות מיליוני שקלים שיבואו לידי ביטוי בשיקום רחובות, חידוש דרכים, סיוע חברתי ועוד. השלישית נוגעת להקצאת תקציבים ליישובי הדרום לחינוך, רווחה ופיתוח כלכלי[7].

עיר הבה"דים

עיר הבה"דים היא מתחם ענק, בו ממוקמים שמונה בסיסי הדרכה של צה"ל. העיר נבנתה במרחק של כ-12 קילומטרים מירוחם לכיוון צומת הנגב.

האזור בו הוקמה, למרות קרבתו למועצה מקומית ירוחם, השתייך למועצה אזורית רמת נגב.

לאחר תהליך של גישור בין שתי הרשויות, הוחלט בשנת 2014 על העברת תחום השיפוט של עיר הבה"דים לירוחם.

העברת השטח לירוחם מאפשר לקבל מעיר הבה"דים את מיסי הארנונה על השטח, בסכום שנתי נכבד, ומעלה את הכנסות היישוב ממיסים באופן משמעותי.

ראשי המועצה

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בירוחם 11,376 תושבים (מקום 165 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.0%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 77.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,695 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[8]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

עד שנת 2010 ירוחם הייתה קפואה מבחינה דמוגרפית. במהלך שנת 2015 הגיע מספר התושבים של ירוחם לכדי 10,001, גידול של 1500 תושבים מסוף שנת 2011[9]. בסוף 2015 נבנתה שכונה צפונית חדשה בשם "אירוסים" על שם אירוס ירוחם הצומח באזור, וכן נמכרו 500 מגרשים בשכונת אופק[10]. לצורך שמירה על האינטרסים של תושבי המקום החלה העירייה בנקיטת צעדים לאכיפת הבנייה. יוזמה בשם "בן ממשיך בפריפריה" נהגתה על ידי תושבי ירוחם כדי לעזור לצעירי העיר וערים נוספות בפריפריות הגאוגרפיות של מדינת ישראל לרכוש דיור במחירים מוזלים[11]. בתחום הדיור הציבורי שיפצה חברת עמידר דירות לבעלי זכות לדיור ציבורי. בשנת 2015 החלו לשפץ את המרכז המסחרי של ירוחם לאחר הזנחה של עשרות שנים כדי להיות עוגן קהילתי ותרבותי עבור העיר.

תעסוקה

כ-1,600 תושבים עובדים בתוך ירוחם, בשלוש מסגרות עיקריות:

קהילה ויזמות חברתית 

ירוחם מאופיינת בקהילות שונות ומעורבות קהילתית חזקה, המורכבות מתתי קהילות של עדות שונות ברמת דתיות שונה, וריבוי זהויות. מתוך הקהילות השונות בירוחם צמחו יוזמות רבות בתחומי חינוך, תרבות, קהילה ורווחה כגון "עתיד במדבר" אשר הקימו את פרויקט "המבשלות של ירוחם"[12], מרכז המדעים ותוכנית הרובוטיקה, מרכז קשישים לעולים מחבר העמים, סניף של יד שרה, סניף בני עקיבא שהקימו גם קרן צדקה ייעודית, שבט של הצופים, ו"קבוצת מרקם אזורי", הפועלת לשיח וערבות הדדית עם תושבי האזור הבדואים[13]. בשנת 2005 הקים מיכאל ביטון את עמותת "צעירים בירוחם", לעידוד מנהיגות ומעורבות של צעירים בירוחם ובנגב.     

ישיבת ההסדר ירוחם

צדק חלוקתי מיכאל ביטון קידם שינוי בחוק להוספת עיר הבהד"ים לתחום השיפוט של ירוחם, הכולל גם את כביש 224 והכביש המוביל למכתש. "פורום ירוחם לצדק חלוקתי ותכנון אזורי" הוקם על ידי תושבי ירוחם בשנת 2012, כהתארגנות אזרחית בלתי תלויה אשר מטרתה ללמוד ולהתוות פתרונות לטובת האזור כולו.

חינוך בירוחם 3 בתי ספר תיכוניים, שניים של החינוך הממ"ד ואחד של החינוך הממלכתי ושני בתי ספר יסודיים, של החינוך הממלכתי ושל הממ"ד. ירוחם מוגדרת כ"עיר חינוך" החל משנת 2012. בשנת 2015 החל חילי טרופר לכהן כראש חטיבת החינוך, התרבות והרווחה של מועצת ירוחם. בשנת 2012 הוקמה MindCET בירוחם, מבית מטח, המהווה מרכז לחדשנות ויזמות טכנולוגית וסטארט אפים של חינוך ולמידה. בשנת 2015 אושרה בנייה של מבנה ייעודי בתרומה של קרן מנדל[14] בהובלת ראש המועצה ומנהל MindCET באזור התעשייה של ירוחם. בשנת 2014 ו-2015 זכתה ירוחם בפרס החינוך הערכי מטעם משרד החינוך. בנוסף, החל משנת 2012 פועלת בירוחם מכינה קדם-צבאית כחלק מקמפוס "כולנא" בשכונת "הגבעה".

תרבות בירוחם מתקיימים פסטיבלים שונים המיועדים לשילוב בין הקהילות השונות של ירוחם, כגון פסטיבל פעמי מדבר לפיוט[15] ופסטיבל דוק-אביב נגב בהובלת תושבי ירוחם יחד עם שיתופי פעולה אזוריים וארציים. במסגרת פסטיבל הפיוט הופיעו להקות מקומיות השרות פיוטים מעדות שונות, כדוגמת אנסמבל שיר ידידות של יגל הרוש המבקש להשיב את הפיוט המרוקאי אל לב התרבות הישראלית. בעידוד של ראש המועצה ומועצת ירוחם ובשיתוף מפעל הפיס בשנת 2014 הוקם סניף של טרמינל העיצוב של עמותת "לצאת מהקופסה" אשר מעודדת ומכשירה יזמים בתחומי העיצוב לפתח מוצרי תיירות לירוחם.

ספורט

  • בענף הכדורגל מועדון הפועל ירוחם מפעיל קבוצת בוגרים בליגה ב' בנוסף למחלקת נוער. מועדון מכבי ירוחם מפעיל קבוצת בוגרים בליגה ג'.
  • בענף הכדורסל מועדון מכבי ירוחם מפעיל קבוצות של בוגרים ומחלקת נוער של כדורסל גברים וכדורסל נשים.

תיירות

סימון של מסלול האופניים שביל סובב ירוחם במחנה מחפשי הנפט בהר אבנון

אתרי טבע וטיול

ירוחם ממוקמת בסמוך לאתרי טבע ייחודיים: המכתש הגדול (כיום מכתש ירוחם) עם אתר החולות הצבעוניים, מסלולי טיול החוצים אותו, ואתרי תצפית סביבו, כדוגמת הר אבנון. אתרי פריחה של חלמוניות, שמורת אירוס ירוחם. לפארק אגם ירוחם פוטנציאל להפוך לאתר מרשים המשלב מדבר עם מים, צמחייה וחי (בעיקר עופות מים), אך עד היום פוטנציאל זה לא מומש עד תומו. יעדי טיול נוספים הנמצאים במרחק לא גדול מירוחם כוללים בין השאר את נחל צין, נחל צפית, נחל עקרבים, עין יורקעם, שדה בוקר ושמורות הטבע שסביבה, ועוד.

סביב ירוחם קיימים מסלולי אופניים רבים, המהווים מוקד משיכה לרוכבי אופניים, קבוצות ויחידים.

בשנת 2015 אושר שינוי שמו של המכתש הגדול ל"מכתש ירוחם" על ידי ועדת השמות הארצית[16].

מקומות לינה

בירוחם קיימת אכסניית נוער, מדרשת ביחד, אשר מספקת שירותי לינה וארוח לקבוצות המעוניינות להתארח בירוחם. כמו כן, בשנים האחרונות הוקמו מספר צימרים בעיירה. ב-2014 נחנך מלון אירוס המדבר.

דימויה של ירוחם

בעבר הייתה ירוחם בעיני רבים סמל לכישלון עיירות הפיתוח בישראל. מרבית התושבים שהובאו אליה בשנות החמישים, בדרך כלל ממדינות צפון אפריקה, הגיעו שלא מרצונם. העיר גדלה עם כל גל עלייה. בשנות החמישים הגיעה אוכלוסיית ירוחם לכ-1,500 תושבים, בשנות השישים לכ-5,000, בשנות ה-80 לכ-6,000, ובעקבות העלייה מחבר המדינות הגיע מספר תושביה לכ-9,000. עם זאת, בין גלי העלייה התאפיינה ירוחם בעזיבה של תושבים ומספר התושבים שהתגוררו בעבר בירוחם היה גדול ממספר תושביה הנוכחיים.

ירוחם הייתה מוצגת בתקשורת בעיקר בהקשרים שליליים. בשנת 2002 הוצגה בטלוויזיה הסדרה "המשאית" של הבמאי ערן ריקליס שעסקה בירוחם, ועוררה טענות בעיירה על חיזוק הסטיגמה השלילית. בעקבות התנגדותו הנחרצת של ראש המועצה אז, מוטי אביסרור, לא צולמה העונה השנייה שלה בירוחם. גם "עכשיו תורי", סרטו התיעודי של דוד דרעי, במאי בן היישוב אשר תיעד את אחורי הקלעים של "המשאית" והציב במרכזו דמויות של נרקומן וספרית, זכה לתגובות כועסות ביישוב, בשל החשש שהדבר יוסיף ויפגע בדימוי של ירוחם. בשעתו אמר דוד דרעי כי הדרך לבנות דימוי חיובי ליישוב קטן עם בעיות רבות, אינה ביצירת סרטי תדמית מאולצים. בהמשך ביים דרעי את הדרמה "חתה יסבח סבח" בהשתתפות השחקניות ריימונד אבקסיס ובתה יעל אבקסיס, אשר תיאר צדדים חיוביים של החיים בירוחם. הסרט זכה לשבחים ולפרס הסרט הטוב ביותר מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע. הסרט ביקור התזמורת צולם בחלקו ביישוב בשנת 2007.

תדמיתה של ירוחם השתנתה בשנים האחרונות, בעיני תושביה, וגם בעיני התקשורת, דבר אשר בא לידי ביטוי בביקוש מוגבר לדירות.[17] שיפור מערכת החינוך, התחזקות מנהיגות צעירה מקומית ועידוד הגעה של כוח צעיר לעיר (בין השאר בדמות ארגון "צעירים בירוחם" וכפר הסטודנטים איילים - שמשלב צעירים מירוחם וממקומות אחרים), המשך פעילותו והגדלתו של גרעין תורני שהתחיל את פעילותו בעיר בשנות ה-90 של המאה ה-20 והביא לעיר פריחה מחודשת, וכן פיתוח התשתיות הם הסיבות העיקריות לכך.

בירוחם לאורך השנים התגוררו משוררים, ציירים ואנשי רוח, ביניהם ניתן למנות את ישראל כהן חברוני, משורר שהיה במאי בתיאטרון הבימה, את אנה מרכוס, ציירת מפורסמת שעברה להתגורר בירוחם עם בן זוגה בשנת 1988, את ד"ר מיכאל אברהם, הוגה דעות, פיזיקאי וסופר שהיה ר"מ בישיבת ההסדר מספר שנים, וכן את פרופסור מנחם אלכסנברג, היום מרצה ועמית מחקר במכון MIT, שהקים את המכללה לאומנות ויהדות במקום. עם ילידי ירוחם נמנים גם דמויות נוספות מתחומי האמנות כגון אבי סינגולדה ובמאי הקולנוע דוד דרעי. כמו כן מתגורר בירוחם חבר הכנסת מיכאל ביטון, שכיהן כראש מועצה במקום.

ערים תאומות

צילום פנורמי של קטע מהמכתש הגדול, כעשר דקות נסיעה מירוחם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ ר אריה, הפועל ירושלים תחנוך בירוחם איצטדיון חדש, מעריב, 31 בינואר 1977
  5. ^ אריה דיין, ירוחם הופכת לדו-לאומית: השכנים הבדווים יצטרפו לעיר, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2004
  6. ^ כנסת ישראל, [ירושלים ילקוט הפרסומים], באתר http://www.nevo.co.il/law_word/Law10/yalkut-6928.pdf
  7. ^ דוח לציבור - 2015 מועצת ירוחם, באתר www.tiktakti.co.il
  8. ^ פרופיל ירוחם באתר הלמ"ס
  9. ^ על פי נתוני מנהל האוכלוסין כיום (2.1.2020) הגיע מספר התושבים ל-11,211. לשכת דרום מאי 2015, מכתב אשר נשלח אישית לראש המועצה והופץ לתושבי ירוחם
  10. ^ דוח לציבור - 2015 מועצת ירוחם, באתר www.tiktakti.co.il
  11. ^ מכללת ספיר, מכללת ספיר
  12. ^ המבשלות של ירוחם: הרבה יותר טוב ממסעדה, באתר mako
  13. ^ פותחים גן - פותחים עתיד: מרקם אזורי ירוחם - מי אנחנו?, באתר opengan.blogspot.co.il
  14. ^ קרן ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל תורמת 5.2 מיליון דולר - טלנירי, באתר www.talniri.co.il
  15. ^ פסטיבל הפיוט בירוחם
  16. ^ המכתש הגדול? מכתש ירוחם! | ישראל היום, באתר ישראל היום
  17. ^ "חם בירוחם: העיירה הדרומית בתנופת בנייה ומיתוג מחדש", באתר הארץ, 14 במאי 2009
ראשי המועצה המקומית ירוחם
פנחס מענית נסים אבודרהם פנחס מענית
(בשנית)
נסים אבודרהם
(בשנית)
חיים אביסרור יעקב עם-שלם משה פרץ חיים אביסרור
(בשנית)
19541965 19651966 19661969 19691971 1971 - ? 1974 -1976 19761978 19781979
ירח גלטר
(יו"ר ועדה קרואה)
ברוך אלמקייס מוטי אביסרור ברוך אלמקייס
(בשנית)
עמרם מצנע
(יו"ר ועדה קרואה)
מיכאל ביטון טל אוחנה
19791983 19831992 19922003 20032005 20052010 20102018 20182024
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0