יהודית קרפ
| לידה | ירושלים |
|---|---|
| תפקידים בולטים | משנה ליועץ המשפטי לממשלה. |
יהודית קַרֽפּ (נולדה ב-28 באוקטובר 1937) היא עורכת דין ישראלית, שכיהנה במשך 25 שנים כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
חייה
קרפ נולדה בירושלים, בת למשה וחנה פלאי. למדה בבית הספר התיכון הדתי "מעלה" ושירתה בחיל האוויר, שם הכירה את נתן קרפ, שותפה לחיים במשך יובל שנים. למדה משפטים באוניברסיטה העברית והוסמכה כעורכת דין בשנת 1963.[1]
החלה לעבוד במשרד המשפטים כעוזרת אישית של היועץ המשפטי לממשלה משה בן זאב.[2] בשנות ה-70 נחשבה לאחת מבכירי משרד המשפטים במשפט חוקתי, יחד עם מישאל חשין, יהודית צור ונעמי סלומון.[3] בשנת 1974 השתתפה בצוות משפטנים שערך דו"ח על האחריות המיניסטריאלית במענה לשאלתו של משה דיין האם עליו להתפטר בעקבות מסקנות ועדת אגרנט.[4] בנובמבר 1977 מונתה לראשות ועדה שבחנה את נושא העינוי בישראל. ב-1978 מונתה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, תפקיד אותו מילאה עד לפרישתה.
בשנת 1981 מינה אותה היועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר, לכתוב דו"ח על חקירת עבירות שביצעו אזרחים ישראלים נגד פלסטינים בגדה המערבית. בשנת 1982 הגיש הצוות דו"ח שממנו עלה כי תושבים פלסטינים נמנעים במקרים רבים מהגשת תלונות, הן מחשש פן יבולע להם והן בשל חוסר אמון במערכת אכיפת החוק. תופעות נוספות שהוזכרו הן אי-מניעת עבירות של ישראלים נגד פלסטינים בידי חיילי צה"ל שהיו עדים להן, ושימוש בנשק שסופק לישראלים על ידי צה"ל לצורך הגנה עצמית במסגרת מה שכונה "נטילת סמכויות שמירה" שלא כדין. בסוף שנת 1983 טענה קרפ במכתב פנימי במשרד המשפטים שמצב אכיפת החוק ביהודה ושומרון הולך ומחמיר.[5]
בסוף 1986 כתבה יחד עם עדנה ארבל דו"ח על פרשת קו 300.[6]
בשנת 1980 מונתה לבחון את שאלת קיום משפט חוזר לעמוס ברנס.[7] מונתה גם על ידי שר המשפטים דוד ליבאי לעמוד בראש ועדה לבחינת חמשת המורשעים ברצח דני כץ. קרפ גילתה ממצאים שלא היו מונחים בפני בתי המשפט שדנו בתיק, לרבות חקירת פוליגרף שבה נמצאו שלושה מהנאשמים דוברים אמת בהכחישם את מעורבותם ברצח. בעקבות הדו"ח הורה נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק בשנת 1999 על קיום משפט חוזר בפרשה.
בשנת 1989 מונתה לעמוד בראשות ועדה לבחינת מדיניות חקירה, תביעות ומשפט בעבירות אלימות בין בני-זוג. בעקבות הדו"ח שהוציאה הוועדה נחקק החוק למניעת אלימות במשפחה.
בשנת 1990 עמדה בראש משלחת ישראלית לכנס בינלאומי בקובה בנושא "המלחמה בפשע". באירוע זה נפגשה, באורח נדיר עבור אישיות ממשלתית ישראלית רשמית, לשיחה בארבע עיניים עם פידל קסטרו.[8]
לצד התפקידים הרבים שמילאה במשרד המשפטים, ובמיוחד מעורבות רבה בהליכי חקיקה, הייתה קרפ חברה בוועדת האו"ם לזכויות הילד, והיא נחשבת למומחית בנושאי זכויות אדם.
עם פרישתה לגמלאות בשנת 2003 הצטרפה קרפ להנהלת האגודה לזכויות האזרח, והיא מכהנת כמנהלת האקדמית של התוכנית לאתיקה במשפט במרכז לאתיקה בירושלים. כמו כן משמשת קרפ חברת המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל, יושבת ראש ועדת ההיגוי של "תוכנית המשפטנים" של הקרן[9] וחברת המועצה הציבורית של עמותת "יש דין".[10]
ביולי 2009 מסרה קרפ עדות אופי חיובית לטובת עזרא נאווי. היא הגדירה את נאווי "הגואל והמושיע" ו"רובין הוד"[11] של האוכלוסייה הערבית, והשוותה בינו ובין לוחמי זכויות אדם שהפרו את החוק, אולם "היום אנו כותבים אותם על דפי זהב".[12]
במרץ 2018 הצטרפה קרפ לעתירה שהוגשה לבג"ץ כנגד גירוש מהגרי עבודה, תוך שהיא מותחת ביקורת על מדיניות הממשלה בנושא.[13]
ביוני 2019 בראיון בגלי צה"ל התבטאה קרפ ביחס למינוי חבר הכנסת אמיר אוחנה לשר המשפטים ואמרה כי הוא "דיכא" אותה. עוד כינתה את תעמולת מפלגת הליכוד ביחס לשינוי מאזן הכוחות בין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת "תעמולת כזב".[14]
משפחתה
לקרפ שני ילדים. ב-2008 נפטר בעלה נתן (נולד ב-1934) שעיצב בין השאר מטבעות, מדליות וכרזות. אחיה איתמר הוא פרופסור בדימוס במחלקה למדעי הגאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ממאמריה
- 'המועצה המשפטית: ראשית עלילות חקיקה', ספר אורי ידין, כרך ב, תש"ן, עמ' 209-255
- 'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - ביוגרפיה של מאבקי כח', משפט וממשל א, אוניברסיטת חיפה הפקולטה למשפטים, 1993, עמ' 323-384
- 'ענישה גופנית - ההיבט המשפטי', חינוך באלימות - חינוך לאלימות: ענישה גופנית והכאת ילדים, המועצה הלאומית לשלום הילד 1933
- 'מקצת שאלות על כבוד האדם לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו', משפטים, כה (תשנ"ה), עמ' 129-159
- 'החקיקה הפלילית לאור חוקי היסוד', מחקרי משפט יג, 275 (1996)
- 'אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד - מטה קסם או מקסם שווא?', בתוך: זכויות הילד והמשפט הישראלי, תמר מורג (עורכת), הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב 2010, עמ' 81-99
קישורים חיצוניים
- פנחס פישלר, יהודית קרפ ודגי הקרפיונים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 30 בדצמבר 2002
- פרנסס רדאי ומיקה לוי, יהודית קרפ, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- לונדון את קירשנבאום מראיינים את יהודית קרפ, באתר youtube, 13 ביולי 2013
ממאמריה:
- ציון במשפט תיפדה?, 10 באוגוסט 2011
- מחכים למות הפריץ?, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2011
- כתב האישום של ועדת לוי, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2012
- על מה איילת שקד מגינה, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2015
- ליועץ המשפטי, בדאגה, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2018
- הפליק פלאק הדמוקרטי של טאוב, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2018
הערות שוליים
- ^ הוסמכו 62 עורכי דין, דבר, 1 בנובמבר 1963
- ^ ברוך מאירי, שלוש הבנות של זמיר, מעריב, 23 ביוני 1986
- ^ הבוקר תוגש לבג"ץ עתירת היועה"מ בעניין שרי הל"ע, דבר, 23 בדצמבר 1976
- ^ יוסף חריף, צדוק מוסר היום לגולדה חוות דעת על עקרון האחריות המיניסטריאלית, מעריב, 10 באפריל 1974
- ^ ברוך מאירי, מצב אכיפת החוק ביו"ש - החמיר, מעריב, 5 בינואר 1984
- ^ אמנון אברומוביץ, דו"ח קרפ 2, מעריב, 2 בינואר 1987
- ^ ראובן שפירא, היועץ המשפטי בודק תיק עמוס ברנס, דבר, 12 בינואר 1981
- ^ ברוך מאירי, יהודית קרפ שוחחה עם פידל קסטרו בארבע עיניים, מעריב, 12 בספטמבר 1990; ברוך מאירי, יהודית קרפ דיווחה למשרד החוץ על שיחתה עם פידל קסטרו, מעריב, 14 בספטמבר 1990
- ^ תוכנית המשפטנים
- ^ http://www.yesh-din.org/he//geninfo.asp?gencatid=14
- ^ עוזי ברוך, בכירה בפרקליטות למען פעיל השמאל הקיצוני, באתר ערץ 7, 27 באוגוסט 2009
- ^ חיים לוינסון, עו"ד קרפ ועוד 20 אלף מבקשים: אדוני השופט, שחרר את עזרא נאווי, באתר הארץ, 30.08.09
- ^ רויטל חובל, הביקורת הקטלנית של יהודית קרפ, המשנה המיתולוגית ליועמ"ש נגד המדינה: הגירוש אכזרי, באתר הארץ, 28 במרץ 2018
- ^ יהודית קרפ המשנה ליועץ המשפטי לשעבר תוקפת את ניסיונות הממשלה לפגוע בבג"צ והפצת ידיעות כוזבות, באתר youtube, 6 ביוני 2019
