מדון
 | |
| הר קרני חיטין, מקום אתר העיר העתיקה מדון במבט מהאוויר | |
| מידות | |
|---|---|
| גובה מעל פני הים | 326 מטר |
| היסטוריה | |
| תקופות | ברונזה מאוחרת תקופת הברזל |
| סוג | עיר מבוצרת |
| אתר ארכאולוגי | |
| חפירות | 1976 |
| גישה לציבור | פתוח |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| מיקום | הגליל התחתון |
| קואורדינטות | 32°48′16″N 35°27′41″E / 32.8044923°N 35.4614438°E |
|
קרני חיטין (למפת הגליל העליון רגילה)   קרני חיטין | |
| אתר מדון על הר קרני חיטין | |
מדון היא עיר כנענית המוזכרת בספר יהושע כעיר חברה בקואליציה של ערים כנעניות מצפון ארץ ישראל שהתאגדו על מנת להילחם בשבטי ישראל תחת פיקודו של יהושע בן נון על השליטה בארץ כנען. מדון זוהתה במחקר הארכאולוגי המודרני בחורבת מִדין שבקרני חיטין משמרת ככל הנראה את השם העתיק, שלמרות צורתו הבלתי שגרתית השתמר לאורך ההיסטוריה.[1]
פירוש השם
ככל הנראה שם העיר מדון נובע מהשורש דין או דון שמשמעותו, בין היתר, שליטה ובמשמעות זו נגזרים מן השורש השמות אדון, אדנות במשמעות של שליטה ושלטון. לפיכך השם מדון הוא שם הולם לקרני–חיטין, מודן משקף את כוחה של העיר הנמצאת במרומי הר בולט ותלול, שם המבוסס על צורת ההר השולט קרני חיטין ועל התנשאותו כמשלט על כל סביבותיו.[2]
כאמור המחקר הארכאולוגי המודרני מזהה את מדון עם חרבת מדין שבקרני חיטין אך יש החולקים על זיהוי זה. הסיבה לחילוקי הדעות נובעת מההנחה כי מדון הייתה עיר גדולה וחשובה, בסדר גודל דומה לחצור הכנענית מאחר שרק שמות מלכי ערים אלו מוזכרים בברית הכנענית שהתעמתה עם יהושע בן-נון וככל הנראה אינדיקציה לכך שמלכים אלו ועיהן היו שוות במעלה אך הממצאים הארכאולגים מצביעים כי היישוב הכנעני בקרני חיטין היה קטן מידות בכלל ובהשווה לממצאים של חצור שהוא התל הגדול בארץ ישראל. יש השערה שמדון היא תל בית ירח על סמך גודלו וחשיבותו של האתר[3] השערות נוספות הן ששמה של העיר מדון היה כנראה מרון או מרום שהשתבש בגלל חילוף אותיות וייתכן ששמה היה מי מרום, השערות אלו ממקמות את מדון בבקעת הלבנון הדרומית או באזור דמשק. שִׁמְרוֹן[4] שהייתה אחת הערים החשובות בצפון ארץ ישראל בעת העתיקה. התל שוכן מצפון-מזרח למושב נהלל, בגבול עמק יזרעאל והגליל התחתון, ליד כביש הכניסה לתמרת. העיר ידועה גם כשימרון מראון וההנחה היא שמראון הוא שיבוש של מרון-מרום-מדון[5]
יוחנן אהרוני מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל. ראה בשם מדין שם עתיק שנשתבש, ושנתחלפו בו האותיות, וזיהה חורבת מדין את אדמה שבנחלת נפתלי או את שמש–אדם הכנענית. בשנת 1976 נערכו באתר חפירות שחשפו שרידי יישוב מבוצר מהתקופה הכנענית המאוחרת ומהתקופה הישראלית הנזכר ככל הנראה כבר ברשימת הערים של תחותמס השלישי.[6]
גלגול נוסף, אפשרי של השם מדון נובע מתהליך התפתחותן של מסורות קבורה יהודיות ומוסלמיות ניתנו שמות חדשים לאתרים ישנים, והשמות הקדומים נעלמו לחלוטין . כך, למשל, ניתן השם 'שועיב'- יתרו, ככל- הנראה, בעקבות שיבוש השם המקראי 'מדון ' ל'מדיין', ומכאן קצרה הייתה הדרך לקריאת האתר נבי שועייב על-שם כהן מדיין.[7]
הסיפור המקראי
המלך היחיד הידוע כשליט העיר הוא יובב, שהשתתף בקרב בין יהושע בן נון לבין צבא בית יבין. ככל הנראה לעיר מדון ולמלכה היה מעמד נכבד בקרב מלכי ערי הגליל שנלחמו בבני ישראל. כך עולה מן העובדה שמכל המלכים בקבוצה נזכרו בשמם רק מלכי חצור ומדון, יבין ויובב.
וַיְהִ֕י כִּשְׁמֹ֖עַ יָבִ֣ין מֶלֶךְ־חָצ֑וֹר וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל־יוֹבָב֙ מֶ֣לֶךְ מָד֔וֹן.
— יהושע יא א
צבא שבטי ישראל הצליח להפתיע את הכנענים במקום חנייתם ובמתקפת פתע ניצח את יבין ויובב ובני בריתם ניצחון מוחץ:
”א וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וַיִּשְׁלַח אֶל יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן וְאֶל מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן וְאֶל מֶלֶךְ אַכְשָׁף. ב וְאֶל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן בָּהָר וּבָעֲרָבָה נֶגֶב כִּנֲרוֹת וּבַשְּׁפֵלָה וּבְנָפוֹת דּוֹר מִיָּם. ג הַכְּנַעֲנִי מִמִּזְרָח וּמִיָּם וְהָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי בָּהָר וְהַחִוִּי תַּחַת חֶרְמוֹן בְּאֶרֶץ הַמִּצְפָּה. ד וַיֵּצְאוּ הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם עִמָּם עַם רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב וְסוּס וָרֶכֶב רַב מְאֹד. ה וַיִּוָּעֲדוּ כֹּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ יַחְדָּו אֶל מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל. ו וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא מִפְּנֵיהֶם כִּי מָחָר כָּעֵת הַזֹּאת אָנֹכִי נֹתֵן אֶת כֻּלָּם חֲלָלִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת סוּסֵיהֶם תְּעַקֵּר וְאֶת מַרְכְּבֹתֵיהֶם תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ. ז וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ עֲלֵיהֶם עַל מֵי מֵרוֹם פִּתְאֹם וַיִּפְּלוּ בָּהֶם. ח וַיִּתְּנֵם ה' בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּם וַיִּרְדְּפוּם עַד צִידוֹן רַבָּה וְעַד מִשְׂרְפוֹת מַיִם וְעַד בִּקְעַת מִצְפֶּה מִזְרָחָה וַיַּכֻּם עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לָהֶם שָׂרִיד. ט וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ ה' אֶת סוּסֵיהֶם עִקֵּר וְאֶת מַרְכְּבֹתֵיהֶם שָׂרַף בָּאֵשׁ.”
במחקר היסטורי מקיף על סיפורי המקרא על המלחמות של הישראלים מול חצור "מלחמת ברק ודבורה קובע סא"ל אלחנן אורן כי המחקר מצביע על שתי מלחמות עיקריות בגליל בין בני ישראל לכנענים, מלחמה אחת הוא מכנה "מלחמת דבורה" על שם דבורה הנביאה, ומלחמה נוספת הוא מכנה "מלחמת חצור" שתחילתה בקרב על מי- מרום וסופו בכיבוש ושריפת חצור. המחקר מציג את מסקנות החוקרים העיקריים של התקופה: ידין קובע שמלחמת חצור קדמה להתנחלות בגליל בעוד אהרוני מגיע למסקנה כי שמספר דורות של התנחלות קדמו למלחמת מרום. הסיפור המקראי מצביע על הנטייה של הכנענים לכרות בריתות על בסיס אזורי וכי ממקורות המקרא ברור שחצור הייתה עיר מדינה העיקרית של אזור הגליל. על פי המחקר סיפור המלחמה רבתי במי מרום הוא למעשה תיאור של אירוע מוגבל, לעזרתה של חצור נענו 3 ערים - ככל הנראה הקשורות יותר לחצור ואולי המאוימות יותר על ידי פלישת בני ישראל. בו תקפו הישראלים את הכנענים במפתיע על מנת לשלול מהם את היעולת להפעיל את מרכבות הברזל שלהם בשדה קרב פתוח, אמנם הטקסט בספר יהושע מתאר תבוסה רבתי של הכנענים אך בין השורות מתוארת מציאות לפיה רק חצור נלכדה אך בספר שופטים פרק א' מתואר כי שבט נפתלי לא הצליח לתפוס את הערים הסמוכות לחצור בית ענת ובית שמש, מסקנת המחקר היא שהמלחמה במי מרום הייתה עימות מוגבל מול מלך חצור ובני בריתו המיידיים.[8]
ממצאים ארכאולוגיים
קרני חיטין הוא שמו של הר געש כבוי בגליל התחתון בקרבת הר ארבל; גובהו המרבי 326 מטר, והוא כ-5 ק"מ ממערב לטבריה, ומעליה. ההר זכה לשמו בשל שתי פסגותיו, שצורתן כשל קרניים. קיימת סברה כי שתי פסגותיו – הידועות כ"קרניים" – הן פקקים געשיים שנחשפו באמצעות סחיפה.[9] השליטה מן ההר על הדרך העולה מהכנרת הקנתה לו חשיבות מיוחדת. דרך זו עברה בנחל רקת, ומשני צדיה חולשים עליה הרי געש: בקצה התחתון תל רקת ובקצה העליון קרני חיטין.
בקרני חיטין התקיימו יישובים בכמה תקופות, וב-1976 נערכו במקום חפירות מטעם רשות העתיקות. בחפירות שארכו עונה אחת ב 3 אזורים שהיו למעשה חפירות דגימה של האתר. באופן סכמתי האתר הוא בן 2 אזורים עיקריים: אזור גדול מוקף חומה שנשתמרה האופן חלקי בלבד, סביב היקף הר קרני חיטין ואזור סביב הפסגה הדרומית סביבו נחשפה מערה ביצורים כפולה, אחת, תחתונה, מקיפה את כל הכיפה והשנייה, עליונה, יוצרת טבעת סביב החלק העליון של הפסגה.
ממצאי החפירה חשפו מבצר מתקופת הברונזה המאוחרת שעליו נבנתה עיר מבוצרת בתקופת הברזל המאוחרת שהשתרעה על כל ההר הוולקני, בתקופה זו נבנה אקרופוליס מבוצר על הכיפה הדרומית של ההר. עיר זאת נהרסה ככל הנראה בעת מסע המלחמה של תגלת-פלאסר השלישי בין השנים 733 ל 732.
אזור חפירה A
אזור זה נחפר בקצה הטבעת החיצונית של מערכת הביצורים הכפולה על הכיפה הדרומית. בחפירה נחשפו שרידי חומה בעובי 2.6 מטר. החומה נבנתה מסלעי בזלת גדולים ונשתמרה לגובה של 1.6 מטרים במד הפנימי של החומה נחשף ריצוף מחלוקי בזלת וקיר צמוד שרידים אלו היו מכוסים בשכבת אפר שנותרה לאחר הריסת הביצורים ושריפתם. בחפירות נמצאו חרסים המתוארכים למאות ה13 וה 14 לפני הספירה.
אזור חפירה B
אזור חפירה B הוא בור בדיקה שנחפר בצד הדרומי של טבעת הביצורים העליונה בביצור הכפול. נחשף בסיס הרחב של החומה העליונה נמצאו מספר חרסים מהמאות העשירית והשמינית לפני הספירה.
אזור חפירה C
אזור זה נמצא בקצה הצפוני של ההר, בחפירות הבדיקה מנצא מגדל שמירה שחלקו העליון היה חשוף מעל פני הקרקע של המכתש נמצאו חרסים שונים מהמאות העשירית והשמינית לפני הספירה.
בתרבות
הסופר החרדי שמואל אורבך כתב את הספר 'מדון' שעובר על פני תקופות שונות בהיסטוריה של עם ישראל כאשר במרכז הספר עומדת העיר מדון שספורה משמש כרקע לתמורות ההיסטוריות שהתרחשו בעם ישראל.
לקריאה נוספת
- יוחנן אהרוני, "מלחמת מי מרום ומלחמת דבורה", היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא, מערכות, תל אביב, 1965
- סרן דוד השביט. חשיבה מחוץ לקופסה. מלחמת דבורה-סיסרא מערכות 445
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Ephraim Stern. (editor) The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land. Carta 1993 page 452
- ^ עמנואל דמתי. צורות נוף בשמות יישובים ואתרים מראיים. קתדרה126 עמוד 36
- ^ דניאל משה לוי יוסף רוטשטיין. מקרא וארכאולוגיה הכתוב בתנ"ך? האם תואמות תגליות המחקר את הכתוב בתנ"ך הוצאת ראובן מס, ירושלים תשע"א עמוד 46
- ^ את המהדורה עדכן זאב ענר, כל מקום ואתר: מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2005 ׁ(מהדורה 20 מחודשת)
- ^ גרשון גליל ויאיר זקוביץ. עולם התנ"ך - יהושע דברי הימים הוצאה לאור בע"מ 1993–1996 עמוד 119
- ^ עמנואל דמתי. צורות נוף בשמות יישובים ואתרים מראיים. קתדרה126 עמוד 35
- ^ יגאל טפר ויובל שחר. ארבל הגלילית. קתדרה 61 1991 יד בן צבי
- ^ סא"ל (מיל') אלחנן אורן. מלחמת דבורה וברק. "מערכות" גיליון 35 1972
- ^ שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2006, עמ' 293, מסת"ב 965-06-0872-9
