היום הראשון לבריאה
ביום הראשון לבריאת העולם נבראו היסודות הראשונים של הבריאה הגשמית; רב יהודה מנה בשם רב עשרה דברים שנבראו ביום זה: שמים וארץ, תהו ובהו, אור וחשך, רוח ומים, מדת יום ומדת לילה[1][2].
סדר הבריאה
השמים והארץ נבראו ביום הראשון[1]; בריאתם הייתה במאמר, שנאמר בתהילים: בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ[3], והוא המאמר הראשון מעשרת המאמרות בהם בהם נברא העולם[4]. לשיטת רש"י, השמים שנבראו - עדיין היו רעועים ביום הראשון[5]. בתחילת בריאת העולם[6][7], הארץ הייתה תוהו ובוהו דהיינו ריקנות מתמיהה (רש"י)[8], ומים היו שטוחים על פניה[9]. שרר חושך על פני תהום ורוח אלקים ריחפה על פני המים[8].
במצב זה, בתחילת בריאת שמים וארץ[6][א], אמר הקב"ה: ”יְהִי אוֹר”[10]; ובמאמר זה, השני מה"עשרה מאמרות"[11], והעשירי הוא הפסוק ”בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ”, ברא את האור[10]. חז"ל פירשו, שהאור שנברא הוא האור הגנוז, ולדעת חכמים אלו המאורות שנתלו בהיום הרביעי לבריאה[1].
נחלקו הראשונים באיזה שעה ביום נברא האור ומתי התחיל להאיר, שהרי תחילת היום לעת ערב: בספר הכוזרי[12] כתב, שכשנברא האור בתחילת הבריאה מיד שקע ולא האיר י"ב שעות, כמידת לילה, ואחר כך חזר והאיר י"ב שעות כמידת יום. ויש סוברים שאמנם נברא האור בתחילה, והמאורות והגלגלים עצמם היו מזהירים, אלא שלא היה מאיר על פני תהום עד י"ב שעות ביום[13], או שנברא האור י"ב שעות לאחר תחילת הבריאה[14]. והרשב"ם כתב, שלפי הפשט תחילת בריאת העולם הייתה בשחרית, במאמר "יהי אור", ולשיטתו היה בתחילה אור י"ב שעות ואחר כך חושך, והיום קודם ללילה.
אחר בריאת האור, ראה הקב"ה את האור ”כי טוב”, והבדיל בינו לבין החושך[15]. חז"ל, שפירשו שהכוונה לאור הגנוז, פירשו שהקב"ה ראה את דור המבול ואת דור הפלגה שמעשיהם מקולקלים, ולכן הבדילו מהחושך וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא[1]; רש"י פירש[16], שהקב"ה הבדיל את האור מהחושך מכיון שראה שלא ראוי לו ולחושך לשמש בערבוביה.
לאחר מכן הקב"ה קרא לאור "יום" ולחושך "לילה"; ”וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר - יוֹם אֶחָד”[17]
ע"פ הקבלה האור שנברא אז היה אור נעלה שאינו יכול להתגלות בעולם [18]
בריאת החושך
מדברי הגמרא (לעיל), שהזכירה את החושך בין עשרה דברים שנבראו ביום ראשון, מבואר שהחושך האמור כאן הוא בריאה ולא העדר האור בלבד. בביאור בריאת החושך כתבו הרמב"ם[19] והרמב"ן, שהוא כינוי ליסוד האש מארבעת היסודות; והרלב"ג כתב, שהוא כינוי ליסוד העפר מארבעת היסודות. ויש שפירשו, שהוא כינוי לחומר קודם שהייתה לו צורה[20].
ויש מן הראשונים שפירשו לפי הפשט, שהחושך האמור כאן אינו בריאה, אלא העדר אור[21].
ביאורים
- ↑ לסוברים שהשמים והארץ נבראו קודם האור
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ב עמוד א'.
- ↑ ראה גם פרקי דרבי אליעזר, פרק ג.
- ↑ ספר תהלים, פרק ל"ג, פסוק ו'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"ב עמוד א'.
- ↑ רש"י על ספר בראשית, פרק א', פסוק ו'.
- ^ 6.0 6.1 רש"י על ספר בראשית, פרק א', פסוק א'
- ↑ רשב"ם פרק א, פסוק א
- ^ 8.0 8.1 ספר בראשית, פרק א', פסוק ב'.
- ↑ ראה רש"י על ספר בראשית, פרק א', פסוק ט'
- ^ 10.0 10.1 ספר בראשית, פרק א', פסוק ג'.
- ↑ תוספות רי"ד, מסכת ראש השנה, דף ל"ב, עמוד א'.
- ↑ מאמר ב סי' כ
- ↑ רד"ק, וקרוב לזה צידד הרמב"ן
- ↑ רמב"ן
- ↑ ספר בראשית, פרק א', פסוק ד'.
- ↑ לפי הפירוש שעל פי פשט; ולפי דרש פירש כפי שאמרו חז"ל.
- ↑ ספר בראשית, פרק א', פסוק ה'.
- ↑ שיחה של הרבי מליובאוויטש, שבת בראשית ה'תשל"א
- ↑ מורה נבוכים ב, ל
- ↑ ספר הכוזרי, מאמר ה סי' ב, בשם "קצת אנשים".
- ↑ רד"ק, חזקוני, אברבנאל
| בריאת העולם בששת ימי בראשית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| היום הראשון לבריאה | ארץ • שמים • אור • חושך • יום • לילה | ||||||
| היום השני לבריאה | רקיע • מים • המים העליונים • המים התחתונים | ||||||
| היום השלישי לבריאה | ים • יבשה • הרים • גבעות • דשא • עשב • עץ פרי • עץ פירות | ||||||
| היום הרביעי לבריאה | שמש • ירח • כוכבים • אור השמש | ||||||
| היום החמישי לבריאה | עופות • שרץ העוף • דגים • תנינים הגדולים | ||||||
| היום השישי לבריאה |
| ||||||
| שבת בראשית | שבת קודש | ||||||
| "מעשה בראשית" בתורת הסוד • ספר יצירה | |||||||