יוסף שרביט

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יוסף שרביט (מימין) לצד הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הרב יוסף שרביט (כ"ב בשבט ה'תרפ"ב, 20 בפברואר 1922ח' בניסן ה'תשע"ו, 16 באפריל 2016) היה רב העיר הספרדי של אשקלון.

קורות חיים

נולד במרוקו לחנה ולרב מכלוף שרביט. בימי נעוריו למד תורה אצל אביו, בהיותו בן 12 שנים עברה משפחתו להתגורר בעיר פאס. שם למד הרב שרביט בכיתה הגבוהה בתלמוד תורה "אם הבנים" אצל הרב מימון מיארה. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבה אחרת אצל הרב מאיר ישראל.

בפאס ובקזבלנקה כיהן הרב שרביט בסידורי חופה וקידושין וענייני גיטין והיה גם מוהל. בשנת תש"ט (1949), עם זרם העלייה שהקיף המונים מעולי מרוקו גם משפחתו של הרב שרביט יצאה בדרך לא חוקית עד שהגיעו למחנה העלייה באלג'יר, שם נציגי הסוכנות היהודית הקשו על אביו לעלות לישראל מפאת גילו המתקדם. לאחר 5 שנים, בשנת ה'תשי"ג (1953), זכתה כל המשפחה לעלות לארץ הקודש.

כשעלה לישראל, נסמך הרב שרביט לרבנות אצל הרב עובדיה הדאיה מטעם הרבנות הראשית לישראל ונתמנה כרב אזורי בגליל המערבי (עבור מושב גורן ועוד מספר כפרים ליד נהריה)[1]. בשנת ה'תשט"ו (1955) נבחר לכהן כרב העיר בית שאן[2]. בשנת ה'תש"ך (1960) נבחר לרב העיר אשקלון[3][4] ביחד עם הרב משה דב וולנר, במקומו של הרב נתן פרג'ון שנפטר שנה קודם לכן. בשנת ה'תשל"ג (1973) נבחר למועצת הרבנות הראשית לישראל ונבחר שוב בשנת תשמ"ג. בשנת תשנ"א (1991) התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול.

היה חבר פעיל גם בחבר הרבנים של הפועל המזרחי.

בכ' בתשרי ה'תשל"ד (1973) נהרג בנו מיכאל שרביט במלחמת יום הכיפורים באזור תעלת סואץ. לזכרו נבנה בית-כנסת "יד מיכאל" בשכונת ברנע באשקלון.

הרב שרביט היה חבר בכולל הרבנים באבן שמואל שבו היו מתאספים מדי יום שלישי כדי ללמוד תורה. בין הרבנים שנכחו באותו הכולל היו ידידיו הקרובים, הרב מרדכי אליהו, והרב בנימין אביעד רב אזורי של מועצה אזורית שפיר. וכן הרב חיים דוד הלוי, הרב שבתאי בן חיים רב אזורי של מועצה אזורית לכיש, ועוד.

הרב שרביט כיהן כרב העיר אשקלון עד לפטירתו[5]. ובה נקבר.

חיבוריו

מקורות

הרב יוסף שרביט, שאלות ותשובות אורחות יושר חלק א', ירושלים, ה'תשל"ח, בהקדמה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0