יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם
יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם הוא ביטוי הטוען שהשבת הגנה על עם ישראל יותר משעם ישראל שמרו עליה. המקור הראשון לביטוי זה נמצא במאמר של אחד העם.
מקור הביטוי
ב-1898 העלה מקס נורדאו הצעה לבטל את יום השבת כיום המנוחה, ולהתאימו ליום המנוחה הנוצרי (יום ראשון). בתגובה פרסם אחד העם (אשר צבי גינצברג), מאמר בשם "ילקוט קטן" בירחון השילוח, שם הוא כתב, ”אין צורך להיות מדקדק במצוות בשביל להכיר ערך השבת. מי שמרגיש בלבו קשר אמיתי עם חיי האומה בכל הדורות, לא יוכל בשום אופן לצייר לו מציאות עם ישראל בלי 'שבת מלכתא'. אפשר לאמור בלי שום הפרזה, כי: יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם”[1] זהו המקור הראשוני שנמצא למשפט בנוסחו זה.
ברוח השקפתו של אחד העם, המשפט התייחס לשמירת שבת כמעשה בעל ערך סוציולוגי-היסטורי של גיבוש החברה ושימור הלאומיות, ולא כבעל ערך הלכתי הנובע מציווי אלוקי.[2]
שימוש בביטוי
נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק ציטט את הביטוי בפסיקתו ששמירת שבת בבתי עסק אינה מהווה כפייה דתית,[3] היהודים באים הפיקו מערכון על הביטוי.[4]
פוליטיקאים רבים השתמשו במשפט לרוב בשל מחאות על חילולי שבת, כך: מיכאל ביטון,[5] יעקב טסלר,[6] מפלגת ש"ס,[7] אליהו חסיד,[8] שלמה לורינץ,[9] משולם נהרי,[10] ועוד.
הביטוי משמש גם לקמפיינים לשמירת שבת.[11]
יש שהתנגדו לביטוי בשל היותו שגוי לטענתם,[12] או מכיוון שהוא מורה לשמור את השבת בשל שמירתה ולא בשל ציווי ה'.[13]
ייחוסים שגויים
מכיוון שהמשפט מזכיר אמרות תורניות, רבים ייחסוהו למחברים קדומים,[14] כך: פרופסור שמעון ברנשטיין ייחס את הביטוי לרבי יהודה הלוי בספר הכוזרי,[15] כך ייחס גם הרב שמעון משה דיסקין,[16] הרב ראובן שלזינגר ייחס את הביטוי לחז"ל בצורה של "כדאיתא בחז"ל..."[17] כך גם שלמה לורינץ[9], כך גם במודעה של אגודת הרבנים בחתימת הרב משה פיינשטיין,[18]. יש שייחסו את הביטוי לרס"ג.[19]
יהודה נחשוני ייחס את המשפט לחיים נחמן ביאליק.[20]
מקורות קדומים
הביטוי הופיע בצורתו הרעיונית הרבה לפני אחד העם, כך במדרש תהלים[21] ובפרקי דרבי אליעזר[22] נאמר, "הקב"ה שמר שבת ראשון בעליונים, ואדם שמר אותו ראשון בתחתונים, והיה יום השבת משמרו מכל רע", כך גם רבי אברהם אבן עזרא כתב "כי אשמרה שבת אל ישמרני" ועוד כתב באגרת השבת "שמרתיך בכל ימים למען / שמרתני מאד מימי נעורים", רבי דוד הלוי סגל בספרו טורי זהב על השולחן ערוך כותב "לפי שאם ישמרו את השבת – השבת ישמור אותם".[23]
הרב מרדכי טנדלר שאל את הרב משה פיינשטיין האם יש מקור לביטוי זה, והוא השיב שיש אזכורים רעיוניים קרובים למימרה אך לא כלשונה.[24]
בכל הצורות שבהן הוא הופיע הוא לא נכתב במדויק כדברי אחד העם.
הקבלות
| ” | ארבעים ושתים פעם מוזכרת שבת בתורת ישראל. אין מצווה אחרת בתורה שכל כך הרבה פעמים חוזרת שוב ושוב, כמו השבת. ועל השבת נאמר: יותר מששמרו ישראל את השבת השבת שמרה על ישראל |
“ |
הביטוי שימש כפראפרזה למספר מחברים, הרב יצחק ברדא כתב "יותר מששמרו ישראל את התורה – התורה שמרה עליהם",[26] הרב פינחס קורח[27] והרב פרופסור אברהם שטיינברג[28] כתבו אף הם בצורה דומה.
הרב נח הלוי סגל כתב "יותר מששמרו ישראל על מצות אלו שמרו המצות על עם ישראל".[29]
לקריאה נוספת
- יעקב ישראל סטל (עורך), הרב שמואל אשכנזי, אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא, חלק א, ירושלים תשע"א, עמ' 377 – 380.
- מתיה קם, אחד העם - שבת וציונות, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- אביעד הכהן, "השבת - יום מנוחה במדינה יהודית ודמוקרטית", דף פרשת השבוע, משרד המשפטים, מס' 66, אדר תשס"ב
הערות שוליים
- ^ אשר צבי גינצברג, ילקוט קטן, השילוח, 1 ביוני 1898 פרק ל דף 560, דבריו נדפסו שוב בכל כתבי אחד העם, תל אביב תש"ו דף רפו., ראו גם: אחד העם, "שבת וציוניות" בפרויקט בן-יהודה
- ^
אסף ענברי, התרבות העברית אינה יכולה להיות תרבות של אתיאיסטים, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2017
- ^ שמואל דקלו, בג"ץ: קביעת יום השבת ליהודים כיום מנוחה איננו כפיה דתית, באתר גלובס, 4 באפריל 2005, כך גם השופט עמירם רבינוביץ בפסיקה דומה, ראו: רותי אברהם, ביה"ד: ביאליק וכצנלסון דרשו לשמור שבת, באתר ערוץ 7, 5 בדצמבר 2006
- ^
היהודים באים - רוזנקרנץ וקרסו שומרים שבת, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 02:48)
- ^ פרוטקול ועדת הכלכלה י"ט באדר התשפ"ב
- ^ עידו חן, טסלר ציטט את אחד העם וביאליק על השבת הקדושה • צפו, באתר המחדש, 1 בundefined 2021
- ^ טל שניידר, צו מניעה אירעי: למפלגת העבודה אסור להפעיל אוטובוסים בשבת, באתר גלובס, 15 בפברואר 2019
- ^ נתן זאבי, נאום השבת: צפו בח"כ חסיד מלהטט בדברי גדולי הציונות, בימה, 20.08.2020
- ^ 9.0 9.1 לורינץ אמר את המשפט בשם חז"ל, וזרח ורהפטיג הסביר לו שכותב המשפט הוא אחד העם, - הרב אברהם קורמן, "הטהור והמותר" עמ' 99.
- ^ על משמר הכנסת | מליאת הכנסת אישרה את חוק המרכולים בקריאה ראשונה, יוזם החוק, ח"כ גפני: "אנחנו מבקשים לתת שיקול דעת נוסף לרשות מקומית, כאשר מדובר בנושא מהותי", באתר על משמר הכנסת, 2 בנובמבר 2017
- ^ מיכל אריאלי, היזמים של קמפיין השבת: קרה דבר שלא ארע בכל שנותיה של מדינת ישראל, באתר הידברות, בפברואר 2020
- ^ ישעיהו ליבוביץ, מובא אצל מיכאל ששר "ליבוביץ - כופר או מאמין?", כתר 2002, עמ' 37
- ^ הרב אליעזר מלמד, המבזה את המועדות, באתר פניני הלכה, 6 במרץ 2000, כך סבר גם ישעיהו ליבוביץ, ראו: משה הלברטל, ישעיהו ליבוביץ: בין הגות דתית לביקורת חברתית, עולמו והגותו ירושלים 1995, עמ' 221 - 227
- ^ בן-ציון פישלר, כמו שאמרה מארי-אנטואנט לפני שנולדה, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2007
- ^ פיוטים חדשים לר' יצחק ן' גיאת, תלפיות, שנה ה חוברת ג-ד, טבת תשי"ב, עמ' 505
- ^ הרב שמעון משה דיסקין, מדרש שמעוני, מאמר עט, תל אביב תרצ"ט, עמ' קנ
- ^ הרב ברוך ראובן שלמה שלזינגר, ברכת ראובן שלמה - על התורה, פרשת ויקהל, ירושלים תשמ"ט, דף ק, באתר היברובוקס.
- ^ אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה, מודעה ואזהרה, הפרדס, שנה נ גיליון ב עמ' 29, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), הרב פיינשטיין בוקר על כך על ידי הרב אברהם קורמן בספרו "הטהור והמותר" עמ' 99, ועלי ידי הרב מאיר ניסים מאזוז בגיליון בית נאמן 16.
- ^ מ. מיר, מרוה לצמא, שנה יט, גיליון 16 (1003) ז' בטבת תשנ"ה, עמוד אחרון
- ^ יהודה נחשוני (ינ), שערים, י"ז בטבת תשל"ה, מדור "הדים"
- ^ מדרש תהלים, צב ו
- ^ פרקי דרבי אליעזר, פרק כ
- ^ רבי דוד הלוי סגל, טורי זהב לשולחן ערוך, רסז א, ראו גם: רבי יעקב בן הרא"ש, ארבעה טורים, אורח חיים סימן רסז
- ^ מרדכי טנדלר, מסורת משה, ירושלים תשפ"א, עמ' תלז
- ^ המודיע י"ט חשוון תשס"ג עמ' ד
- ^ הרב יצחק ברדא, אור תורה, שנה יב, חוברת ז-ח, (קמב - קמג), ניסן – אייר תשמ, עמ' רלו
- ^ הרב פינחס קורח, אורח מישור, ערך מנהג, בני ברק תשס"ז, עמ' קעח
- ^ אברהם שטיינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, ב, ערך בריאות, ירושלים תשס"ו, עמ' 346
- ^ הרב נח הלוי סגל, אהבת נח, חלק א דרוש מג, תל אביב תרצ"ח, עמ' שכ
