רבי יחזקאל הולשטוק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יחזקאל הולשטוק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יחזקאל הולשטוק מאוסטרובצה
-
אין תמונה חופשית
לידה ה'תרמ"ז
סקרנביץ
נרצח י' בטבת ה'תש"ג (בגיל 55 בערך)
מקום קבורה סנדומייז'
מקום מגורים אוסטרובצה
תחומי עיסוק חסידות
רבותיו אביו ור' דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב
חיבוריו "קדשי יחזקאל"
בת זוג ביילה מירל בת הרב נפתלי הורוביץ, האדמו"ר ממליץ
אב ר' מאיר יחיאל
אם רחל מרים לבית שידלובסקי
צאצאים שבעה בנים ובת
אדמו"ר חסידות אוסטרובצה ה־שני
י"ט באדר תרפ"חעשרה בטבת תש"ג

רבי יחזקאל הלוי הולשטוק (ה'תרמ"ז, 1886 - עשרה בטבת ה'תש"ג, 13 בדצמבר 1942) היה האדמו"ר השני מאוסטרובצה ובנו של מייסד החסידות, ר' מאיר יחיאל. היה מגדולי חסידיו של רבי דוד משה פרידמן, האדמו"ר מצ'ורטקוב. נספה בשואה.

לפני השואה

נולד בסקרנביץ שבפולין לרחל מרים ולרב מאיר יחיאל הולשטוק, הרבי הראשון מאוסטרובצה.[1] למד מפי אביו ומאוחר יותר מרבי דוד משה מצ'ורטקוב. בגיל 18 נישא לביילה מירל, בתו מזיווג שני של רבי נפתלי הורוביץ, האדמו"ר ממליץ. כשש שנים היה סמוך על שולחן חותנו. בה'תרע"א (1911), התמנה לרבה של העיירה אינובלודז' שבמחוז לודז', ולאחר 10 שנים עבר לכהן כרבה של נאשלסק הסמוכה לוורשה. כבר באותה תקופה נודע כצדיק. עם פטירת אביו עבר למלא את מקומו באוסטרובצה כאב"ד וכאדמו"ר. הקים שם את ישיבת "בית מאיר" על שם אביו שבה למדו כמאה בחורים. לישיבה נפתחו סניפים גם בוורשה, לודז' וצ'נסטחוב. מאמרים שלו התפרסמו בכתב עת יגדיל תורה.

בימי השואה

בעת כיבוש פולין על ידי גרמניה הנאצית באלול תרצ"ט (ספטמבר 1939) שהה בוורשה. באמצע שנת ת"ש (1940), לאחר ריכוז יהודי ורשה בגטו, החזירו אותו חסידיו בחשאי לאוסטרובצה במכונית של הצלב האדום. כשהחל הרצח ההמוני של יהודים בא עם מניין יהודים למצבת קברו של אביו והניח שם פתק שבו כתב כי הוא מצפה שאביו יעמוד לפני כיסא הכבוד ויבקש רחמים על עם ישראל הנמצא בסכנה. אסף עם חסידיו את ספרי התורה מבתי הכנסת בעיר וקברו אותם. הגרמנים התעללו בו וגילחו חצי מזקנו.

סירב לשתף פעולה עם היודנראט המקומי. חסידיו הבריחו אל העיירה סנדומייז' שבה שימש כרב העיר בנו, הרב אברהם יצחק. מסופר כי עסקני העיר הצליחו להשפיע על הבישוף שיסתיר את הרבנים בביתו. הלה הסכים, אולם האב ובנו סירבו לנטוש את בני הקהילה. בטבת תש"ג דרש הגסטפו להסגיר את הרבי, אחרת יישרפו 200 מיהודי העיירה וחייהם של אלפים נוספים יהיו בסכנה. בתגובה אמר: "מוטב אהיה אני קורבן הקהל ולא להפך". הוא טבל במקווה ובעלות השחר אמר סליחות ווידוי והתכונן למות על קידוש השם. בעשרה בטבת בשעה תשע בבוקר באו הנאצים להוציאו להורג וירו בו למוות סמוך לקיר בית הכנסת, כשהוא קורא שמע ישראל. עשרים יהודים שהציעו עצמם למיתה במקומו, אולצו לחפור קבר אחים לעצמם, ונורו לתוכו. הרבי מאוסטרובצה הובא לקבר ישראל וכחודש אחריו נרצחו גם שבעת ילדיו.

כתביו

הרבי התכוון להוציא את חידושיו בשם "מראה יחזקאל", אך מרבית כתביו אבדו. המעט ששרד יצא לאור בשם "קדשי יחזקאל" וצורף לספר "מאיר עיני חכמים" הכולל את חידושי אביו ויצא בידי תלמידו, הרב יחיאל ראובן מנדלבוים. בראש הכתבים הודפסה קינה עליו מאת תלמידו הרב חיים יצחק וולגלרנטר שנרצח בסוף המלחמה בידי הפולנים. בין היתר כתב: "העידו בו תלמידיו שלא איקלע מעולם קושיא שהציעו לפניו שלא יעמידה על בוריה על אתר". בנוסף, הרב נפתלי הלברשטאם הוציא את ספר רמזי מאיר, הכולל חידושים ממנו ומאביו, שיצא לאור בניו יורק בתשכ"א.

ילדיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רישום לידות בסקרנביץ שנת 1886 (Akt 111 Chaskel GALSZTUK)
  2. ^ רישומים של עיר מליץ Mielec עמודים 271, 282, 289, 301 Jakub HALSTUECK/HALSZTUK
  3. ^ ראו עליו עוד: יצחק לוין (עורך), הרב ר' אלימלך האלשטוק - נאשלסק, בתוך: אלה אזכרה כרך שלישי, ניו יורק תשי"ט, עמ' 117-121.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0