יחסי אירלנד–צרפת
| יחסי אירלנד–צרפת | |
|---|---|
|
|
| |
| אירלנד | צרפת |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 70,273 | 643,801 |
| אוכלוסייה | |
| 5,081,375 | 64,850,857 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 529,245 | 2,782,905 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 104,154 | 42,912 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה נשיאותית למחצה דמוקרטיה פרלמנטרית למחצה |
יחסי אירלנד–צרפת מתייחסים ליחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין הרפובליקה הצרפתית לרפובליקה של אירלנד. שתי המדינות חברות במועצת אירופה, האיחוד האירופי והארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי.
היסטוריה
בין צרפת ואירלנד יש היסטוריה ארוכה של יחסים קרובים בין המדינות. מאז ומעולם הייתה הגירה דו-צדדית בין המדינות. בשנת 1578 הוקמה המכללה האירית בפריז כבית ספר קתולי להכשרת סטודנטים איריים.[1] בשנת 1689, צרפת תמכה באירלנד במלחמה הוויליאמית להשבת ג'יימס השני, מלך אנגליה לכסאו. לאחר אמנת לימריק, במשך מאה השנים הבאות, הצבא הצרפתי כלל חטיבה אירית. האירים שנלחמו למען צרפת (ומדינות זרות אחרות) כונו אווזי בר.[2] חיילים אירים רבים שירתו עם הצרפתים בחקירה ובקולוניזציה של צרפת החדשה.[3]
בשנת 1796, בהשראת המהפכה הצרפתית, החלה אגודת האירים המאוחדים התקוממות נגד השלטון הבריטי באירלנד שנודעה בכינוי המרד האירי של 1798 והונהגה על ידי לוחם המהפכה האירי וולף טון . צרפת תמכה במרד האירי ובדצמבר 1796 שלחה חיל משלוח של 12,000 חיילים לבאנרי ביי, מחוז קורק; עם זאת, החיילים לא הצליחו לנחות מכיוון שהיו 40,000 חיילים בריטים באזור שהמתינו להם.[4] באוגוסט 1798 נחת צי צרפתי במפרץ קיללה שבמחוז מאיו עם 1,060 חיילים בפיקודו של הגנרל ז'אן ג'וזף אמבל הומברט. מורדים איריים הצטרפו לצרפתים נגד הבריטים אך הפסידו בקרב על בלינמוק בספטמבר 1798. המורדים האירים הוצאו להורג בזמן שהחיילים הצרפתים ששרדו הוחזרו חזרה לצרפת. מאז הקרב נודע בשם Bliain na bhFrancach (שנת הצרפתים). בשנת 1803 הקים נפוליאון בונפרטה את הלגיון האירי שנלחם למען צרפת במבצע וולצ'רן ובמלחמת חצי האי. הלגיון פורק בשנת 1815. בשנת 1873 הפך פטריס דה מק-מהון לנשיא צרפת הראשון ממוצא אירי.
כחלק מהאימפריה הבריטית, חיילים אירים לחמו בצרפת במלחמת העולם הראשונה (1914–1918) וכוחות איריים נלחמו בקרב על הסום. בשנת 1922 השיגה מדינת החירות האירית את עצמאותה מבריטניה. בשנת 1929 פתחה אירלנד נציגות דיפלומטית בפריז ומינתה את ג'רלד אדוארד אוקלי דה גאלאג אט טיקולי לנציג האירי הראשון בצרפת.[5] בשנת 1930 פתחה צרפת את הנציגות הדיפלומטית הראשונה שלה בדבלין.[6] במהלך מלחמת העולם השנייה (1939-1945) אירלנד נותרה נייטרלית רשמית. כחמישים גברים ונשים איריים הצטרפו למחתרת הצרפתית, ביניהם הסופר האירי סמואל בקט.[7] לאחר המלחמה שדרגו שתי המדינות את הנציגויות הדיפלומטיות שלהן לשגרירויות.
בשנת 1969 ערך נשיא צרפת שארל דה גול ביקור רשמי באירלנד ונפגש עם נשיא אירלנד איימון דה ואלירה.[8] מאז כינון היחסים הדיפלומטיים היו היחסים בין צרפת לאירלנד קרובים ושתי המדינות פעלו יחד בתוך האיחוד האירופי. צרפת היא שוק התיירות הרביעי בגודלו באירלנד.[9] 9,000 אזרחים צרפתים מתגוררים באירלנד ו-15,000 אזרחים אירים מתגוררים בצרפת.[10]
ביקורים רשמיים
ביקורים רשמיים מצרפת לאירלנד[11]
- הנשיא שארל דה גול (1969)
- הנשיא פרנסואה מיטראן (1984, 1988)
- הנשיא ז'אק שיראק (2000)
- הנשיא ניקולא סרקוזי (2008)
- הנשיא פרנסואה הולנד (2016)
ביקורים רשמיים מאירלנד בצרפת[11][12]
- הנשיא פטריק הילרי (1985, 1986, 1988)
- הנשיא מרי רובינסון (1996)
- הנשיאה מארי מקאליס (2005)
- הנשיא מייקל היגינס (2014, 2015)
- הטישך אנדה קני (2015)
- הטישך ליאו ורדקר (2017)
היחסים בין שתי המדינות
צרפת ואירלנד חתמו על הסכמים דו צדדיים רבים כמו הסכם סחר (1959); הסכם להימנעות ממיסוי כפול ומניעת התחמקות פיסקלית בגין מיסים על הכנסה (1968); הסכם בנושא הובלת מטענים בינלאומית (1976); הסכם להקמת בצרפת מלאי נפט גולמי ו / או מוצרי נפט מוגמרים מטעם התחייבויות שהוקמו באירלנד (1985) והסכם בדבר החזקה הדדית במלאי נפט גולמי ו / או מוצרי נפט (2015).[13]
סחר
בשנת 2015 הסתכם המסחר בין צרפת לאירלנד ב-8.9 מיליארד אירו.[11] הייצוא העיקרי של צרפת לאירלנד כולל מוצרים מבוססי כימיקלים ומוצרי תרופות. הייצוא העיקרי של אירלנד לצרפת הוא מוצרי תרופות. בשנת 2015 הסתכמו ההשקעות הצרפתיות באירלנד ב-17 מיליארד אירו עם 350 חברות צרפתיות הפועלות באירלנד. ההשקעות האיריות בצרפת הסתכמו בכ-5 מיליארד אירו עם 200 חברות איריות שפעלו בצרפת, והפכו את אירלנד ליעד ההשקעות הזרות ה-9 בגודלה בצרפת.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Accueil". www.centreculturelirlandais.com. נבדק ב-8 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Wild Geese History". thewildgeese.irish. נבדק ב-8 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Irish in Quebec: fast facts". www.concordia.ca. נבדק ב-8 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mayo was the scene of some of the bloodiest battles of the 1798 rising". www.mayo.ie. נבדק ב-8 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ireland’s share in the fall of France
- ^ "Histoire de la Légation Française". Ambassade de France en Irlande - French Embassy in Ireland. נבדק ב-8 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Marlowe, Lara. "Paris honours Irish who fought, spied and died for France". The Irish Times. נבדק ב-8 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Eamon de Valera: A Will to Power review - Long Fellow's long shadow". The Irish Times. נבדק ב-8 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Team Ireland in France - Department of Foreign Affairs and Trade". www.dfa.ie. נבדק ב-8 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ étrangères, Ministère de l'Europe et des Affaires. "Présentation de d'Irlande". France Diplomatie : : Ministère de l'Europe et des Affaires étrangères. נבדק ב-8 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 11.0 11.1 11.2 étrangères, Ministère de l'Europe et des Affaires. "Présentation". France Diplomatie : : Ministère de l'Europe et des Affaires étrangères. נבדק ב-8 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Patrick J. Hillery". www.clarelibrary.ie. נבדק ב-8 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "France Diplomatie Base des Traités: Irlande (in French)". נבדק ב-8 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה)
