יחסי בוליביה–ישראל
| יחסי בוליביה–ישראל | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה   | |
| בוליביה | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,098,581 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 12,122,286 | 9,732,517 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 40,408 | 481,591 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 3,333 | 49,483 |
| משטר | |
| רפובליקה | דמוקרטיה פרלמנטרית |
בין המדינה הרב-לאומית של בוליביה למדינת ישראל לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים מאז שנת 2009, עת ניתקה בוליביה את קשריה עם ישראל בעקבות מבצע עופרת יצוקה. בשלהי נובמבר 2019 הודיעה בוליביה על כוונתה לחדש את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל[1].
היסטוריה
ממשלת בוליביה הכירה רשמית במדינת ישראל בפברואר 1949[2] והיחסים נכונו רשמית ב-1950. הביקור הרשמי הראשון מטעם אחת משתי המדינות היה של שר הכספים הבוליביאני קואדרו סאנצ'ו שהגיע לארץ יחד עם נגיד הבנק המרכזי של בוליביה פאז אנטזאנה מאיסטנבול בהזמנת ממשלת ישראל[3]. ב-1957 החליטה בוליביה להאמין את וולטר גוואיה-ארסה, שגרירה בפריז לציר בישראל[4]. ב-29 בנובמבר באותה השנה הגיש גוואיה-ארסה את כתב האמנתו לנשיא מדינת ישראל יצחק בן-צבי, ובכך ישראל ובוליביה מיסדו את היחסים הדיפלומטיים ביניהן[5].
בתקופת הדיקטטורות הצבאיות (1982-1964) התקיימו קשרים הדוקים בין בוליביה לישראל. ישראל מכרה לבוליביה רובי עוזי, תחמושת ומטוסים, ובתמורה תמכה בוליביה בישראל בזירה הבינלאומית[6][7]. באוגוסט 1964 ביקר בישראל מפקד הכוחות המזוינים של בוליביה, גנרל דון אלפרדו אזבגדו-קנדיד יחד עם מספר אנשי צבא בוליביאנים אחרים[8]. ב-1972 נחתם הסכם בין שתי המדינות שהותיר לישראלים להיכנס לבוליביה ללא אשרת שהייה[9].
למדינת ישראל ולבוליביה היו יחסים דיפלומטיים מלאים, אולם בעקבות מבצע עופרת יצוקה החליטה בוליביה לנתקם. נשיא בוליביה אוו מוראלס, ממפלגת השמאל הסוציאליסטית, מסר "בעקבות הפגיעה החמורה בחיי אדם, החליטה בוליביה לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל". מוראלס נחשב כבן ברית של נשיא ונצואלה לשעבר, הוגו צ'אווס שגם החליט לנתק את יחסיה הדיפלומטים עם ישראל בעקבות המבצע[10]. ב-2010 הייצוא הישראלי לבוליביה עמד על כ-6 מיליון דולר, והיבוא מבוליביה לישראל - כ-3 מיליון דולר[11].
ביולי 2014 הכריז אוו מוראלס נשיא בוליביה על ישראל כ"מדינת טרור" בעקבות פעילות צה"ל במבצע צוק איתן. עקב ההחלטה בוטל הפטור מוויזה שהיה נהוג בין המדינות, מאז הסכם שנחתם ביניהן ב-1972[12].
ב-28 בנובמבר 2019 הודיעה שרת החוץ של בוליביה קארן לונגאריק, על כוונת המדינה לחדש את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל[13]. צעד זה הגיע לאחר התפטרותו של הנשיא אוו מוראלס, שהפגין עמדות פרו-איראניות ואנטי-אמריקאיות ובכלל זה התנכרות מהעולם המערבי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ החדשות - אחרי 11 שנים: בוליביה מחדשת את היחסים עם ישראל, mako, 28 בנובמבר 2019
- ^ בוליביה הכירה בישראל, דבר, 24 בפברואר 1949
- ^ הגיע שר הכספים של בוליביה, חרות, 21 בספטמבר 1955
- ^ בא צירה הראשון של בוליביה בישראל, דבר, 26 בנובמבר 1957
- ^ צירה של בוליביה הגיש כתב האמנתו לנשיא המרינה, דבר, 29 בנובמבר 1957
- ^ העצרת גינתה מדיניות ישראל בשטחים, דבר, 14 בדצמבר 1969
- ^ ב-104 קולות נגד 4 החליטה העצרת להזמין נציג אש"ף, דבר, 15 באוקטובר 1974
- ^ הגיע רמטכ"ל בוליביה, דבר, 17 באוגוסט 1964
- ^ בוליביה הכריזה על ישראל כמדינת טרור (באנגלית)
- ^ סוכנויות הידיעות, גם בוליביה מנתקת את היחסים עם ישראל, באתר nrg, 14 בינואר 2009
- ^ סקירה כלכלית ישראל – בוליביה, לשכת המסחר תל אביב והמרכז
- ^ ynet, נשיא בוליביה: ישראל היא מדינת טרור, באתר ynet, 30 ביולי 2014
- ^ טל שלו, לאחר יותר מעשור: בוליביה הודיעה על חידוש היחסים עם ישראל, באתר וואלה!, 28 בנובמבר 2019
