יחסי ניז'ר–צרפת
| יחסי ניז'ר–צרפת | |
|---|---|
|
|
| |
| ניז'ר | צרפת |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,267,000 | 643,801 |
| אוכלוסייה | |
| 27,969,027 | 64,850,857 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 13,970 | 2,782,905 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 499 | 42,912 |
| משטר | |
| משטר נשיאותי למחצה | דמוקרטיה נשיאותית למחצה (או פרלמנטרית למחצה) |
יחסי ניז'ר–צרפת הם יחסי החוץ בין צרפת לניז'ר. יחסיהם מבוססים על היסטוריה משותפת ארוכה ועל שלטונה של צרפת על ניז'ר למעלה משישים שנה כחלק מהאימפריה הקולוניאלית הצרפתית של ניז'ר שהחל בכיבוש הצרפתי בשנת 1898. ניז'ר קיבלה עצמאות מצרפת בשנת 1960, והיסטוריה של התרבות והשפה הצרפתית השפיעה ביצירת תרבות ניגרית מובהקת מהלאומים הפרה-קולוניאליים המגוונים המרכיבים את ניז'ר המודרנית. צרפת הרוויחה כלכלית מתקופתה כמעצמה קולוניאלית, ועדיין מסתמכת על יבוא מניז'ר עבור גורמים בכלכלתם.
קולוניאליזם ודה-קולוניזציה
ניז'ר שמרה על קשרים הדוקים עם צרפת, מעצמתה הקולוניאלית לשעבר לאורך ההיסטוריה של הרפובליקה הניז'רית. לאחר עצמאותה של ניז'ר בשנת 1960, שמרה צרפת על כמה מאות יועצים בכל דרגי ממשלת ניגריה והצבא. בשנות ה-60, הצבא של ניז'ר התבסס על כוחות המושבות הצרפתיים לשעבר, צרפתים שהסכימו לקחת אזרחות צרפתית-ניז'רית משותפת. בשנת 1960 היו רק עשרה קצינים אפריקאים בצבא ניגריה, כולם בדרגה נמוכה. הנשיא דיורי חתם על חקיקה לסיום העסקתם של קציני צבא גולים בשנת 1965, חלקם המשיכו לשרת עד ההפיכה ב-1974, אז פונתה כל הנוכחות הצבאית הצרפתית.[1] כמו כן, הצרפתים שמרו עד 1974 על כ-1,000 חיילים של 4th Régiment Interarmes d'Outre-Mer[2] (כוחות נחתים) עם בסיסים בניאמיי, זינדר, בילמה ואגדז. בשנת 1979 התבסס שוב כוח צרפתי קטן יותר באופן קבוע בניז'ר.[3]
קשרים כלכליים עכשוויים
היחסים בין צרפת לניגריה ממשיכים להיות קרובים, עם צרפת כשותפת היצוא הגדולה ביותר של ניז'ר, וממשלת צרפת הייתה תלויה כמעט לחלוטין בניז'ר בגלל האורניום שמזין את מערכת הכוח הגרעינית הנרחבת שלה, שנכרה בעיר ארלית שבצפון המדינה.[4] ניז'ר מתחה ביקורת על צרפת על ההסכם ואמרה כי עליה להשיג נתח גדול יותר מהרווחים מכריית עפרות אורניום.[5]
יחסים דיפלומטיים
צרפת שומרת על נוכחות דיפלומטית חזקה בניאמיי וכמה אלפי גולים צרפתים חיים ברחבי המדינה.[6] ניז'ר בתורה מחזיקה אחת מ-24 השגרירויות שלה בפריז יחד עם 3 קונסוליות כבוד בבורדו, ליון ומרסיי המשרתים אוכלוסייה גדולה ממוצא ניז'רי המתגוררת בצרפת.[7]
מריאמה הימה, לשעבר שר לפיתוח חברתי בניגריה, כיהן כשגריר ניז'ר בפריז בין השנים 1997–2003.[8]
קשרים תרבותיים
התרבות הלאומית הניז'רית, המורכבת מקבוצה מגוונת של תרבויות לאומיות טרום קולוניאליות, הושפעה מאוד מהתרבות הצרפתית. השפה הצרפתית ממשיכה להיות השפה הרשמית של ניז'ר. מרכזי תרבות, כגון מרכז תרבות פרנקו ניז'רי ז'אן רוש בניאמיי ומרכז תרבות פרנקו ניז'רי דה זינדר בזינדר לספק מוסדות מרכזיים לצמיחה וקידום התרבות הצרפתית בניז'ר, כמו גם בקידום תרבות ניז'רית לקהל צרפתי.[9] ניז'ר היא חברה מייסדת בארגון International de la Francophonie.
נציגויות דיפלומטיות
- צרפת מחזיקה בניז'ר שגרירות בניאמיי.
- ניז'ר מחזיקה בצרפת שגרירות בפריז ו-3 קונסוליות בבורדו, ליון ומרסיי.[10]
שגרירות ניז'ר בפריז
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ for the section History of the FAN prior to 1974, see Samuel Decalo. Historical Dictionary of Niger (2nd ed.). Scarecrow Press, London and New Jersey (1979). מסת"ב 0-8108-1229-0 pp.33–35.
- ^ 4e Régiment Interarmes d'Outre-Mer: the 4th RIAOM was dissolved after leaving Niger.
- ^ Samuel Decalo. Coups and Army Rule in Africa, Yale University Press (1990). מסת"ב 0-300-04045-8
- ^ Decalo (1997).
- ^ http://www.aljazeera.com/news/africa/2013/04/20134148352489199.html
- ^ Embassy of France in Niger, official site. Retrieved 2009-02-11
- ^ French Ministry of Foreign Affairs. Ambassades et consulats étrangers en France: NIGER.
- ^ Moutari, Souley (13 במאי 2014). "Portraits des femmes pionnières du Niger" (בצרפתית). Nigerdiaspora. אורכב מ-המקור ב-2 בפברואר 2016. נבדק ב-28 בינואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ La France au Niger: Centres culturels franco nigériens. Retrieved 2009-02-11
- ^ אתר על יחסי מדינות
