חומה ומגדל
חומה ומגדל הוא כינוי לסדרת מבצעי הקמה של יישובים חקלאיים יהודיים מבוצרים בארץ ישראל בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936–1939) שנועדו לקבוע עובדות בשטח ולהרחיב את גבולות ההתיישבות העברית.
רקע
_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C.jpg)
החל מאפריל 1936 ועד לאוקטובר 1936 התחוללו מאורעות דמים כנגד היישוב היהודי בארץ ישראל, הותקפה התחבורה, הוצתו שדות ויערות ונגדעו עצים במטעים. מטרתם של מחוללי הפרעות הערבים היתה להפסיק את גידולו של הישוב היהודי ולמנוע את הפיכתו לכוח מכריע בארץ ישראל.
במאי 1936 החליטה ממשלת בריטניה לשגר לארץ “ועדה מלכותית”, בראשותו של לורד פיל (“ועדת פיל”). ועדה זו, שהגיעה לארץ בסתיו 1936, ניסתה להציע פתרון יסודי לבעיה הארצישראלית.
כתגובה לפרעות וכדי לקבוע עובדות בשטח, החליטו ראשי היישוב היהודי לפעול במהירות ליצירת רצף של יישובים בעיקר באותם אזורים, בעלי חשיבות אסטרטגית - ביטחונית, שאליהם לא חדרה עד כה ההתיישבות היהודית. וזה עוד לפני פרסום מסקנות ועדת פיל.
נרכשו אדמות בעמק בית שאן, בגליל העליון המזרחי (עמק החולה, הרי נפתלי ומדרונות הבשן). ב 1938 נרכשו אדמות חנותה (חניתה) ונעשו מאמצים לרכוש קרקעות באזור רמת מנשה ובאזורים נוספים. השיקולים בכל הרכישות האלה היו אסטרטגיים- ביטחוניים גם כאשר הקרקעות שנרכשו היו חסרות ערך מבחינה חקלאית. כשהמגמה לייצר רצף יישובים ולהרחיב את גבולות ההתיישבות העברית - המדינה היהודית העתידית.
מרעיון להגשמה -העלייה לקרקע
היישובים הוקמו במהירות (לרוב במהלך יום אחד), כשחומרי הגלם להקמת החומה, המגדל והצריפים הראשונים הוכנו מראש והובאו למקום הקמת היישוב. סיבת המהירות בהקמה: הצורך שבסוף היום הראשון יעמוד על תילו יישוב מוגן (הסיפור העממי כאילו ההקמה בתוך יום אחד נועדה לנצל את החוק העות'מאני שאין הורסים מבנה שיש לו גג אינו נכון בהקשר זה). גודל היישוב היה בדרך כלל קצת יותר מדונם אחד (35 על 35 מטר). החומה כפולת הדפנות, שהייתה מלאה בחצץ, ומגדל התצפית נתנו לדגם התיישבותי זה את שמו "חומה ומגדל". היישובים הוקמו כמעט ללא הפרעות מצד הערבים ועד מאי 1939 גם באישור שלטונות המנדט הבריטי. לאחר שהבריטים נמנעו החל ממאי 1939 מלתת אישורים, הוקמו היישובים גם ללא הסכמתם. רוב היישובים הוקמו באזורי ספר כדי לממש בעלות יהודית קיימת על הקרקע. היישובים היו מנותקים זה מזה ולכן נקודות תורפה חוברו באמצעות הקמת יישובים חדשים וסלילת דרכים לאורך רצועות הקשר - ה-N ההתיישבותי לאורכה של הארץ, חוזק כוח עמידתם העצמאי,[1] וכך הושגו מטרות מדיניות וביטחוניות שתרמו לאחר מכן לקביעת גבולות מדינת ישראל במסגרת תוכנית החלוקה. סיפורו של קיבוץ גינוסר הוא ייחודי בכך שמטרת הקמת החומה והמגדל הייתה, לפחות באופן חלקי, קביעת עובדה מוגמרת בפני אגודת פיק"א, בעלת הקרקע, ולא רק לצורך הגנה מפני ערבים[2].
היישוב הראשון שנבנה בשיטת "חומה ומגדל" הוא תל עמל.
תיאור העלייה לעין גב אופייני למבצעי העלייה על הקרקע של חומה ומגדל[3]:
- "הכנת המחנה נחלקה בין משקי העמק - גשר מכינה את המגדל ואת חדר האוכל, אפיקים את החומה, קבוצת כנרת את הצריפים ואנחנו את הגדר החיצונית, גדר החוטים וכל מה ששיך לחשמלאות ומסגרות. ערב העלייה באו חברינו מכל הארץ. באו הרבה אורחים מהסביבה הרחוקה והקרובה; באו גם נגרים מכפר גלעדי וטפסנים מגבעת חיים. עד שעה מאוחרת בלילה עבדו החברים במסגריה. החברות עבדו במטבח והכינו את האוכל ליום העלייה. בשעה שלוש, בעוד חושך, הכל היה מוכן לדרך. בשלושה אוטומובילים הגענו לאפיקים. לכאן התאספו אנשי הסביבה שהשתתפו בעליה. מסע הכיבוש, שתים עשרה מכוניות משא מלאות אנשים עמוסי משא והמון מכוניות קטנות עברו דרך מסדה ועין הקורא סבבו את צמח עד הגיעם לעין גב... כעבור רגעים מספר התחילה העבודה. ארבע מאות איש עבדו במהירות ובקצב. ...הטוריה גרפה את החצץ לתוך הפחים, מן הפחים נשפך החצץ לתוך שקים וסלים - והחומה הוקמה במהירות קדחתנית. השמש הלוהטת והזיעה הנגרת לא הפריעו בעד העבודה. ...מכוניות המשא מביאות בזו אחר זו חומרים וקירות הצריפים. ידיים נאמנות עובדות במהירות, והנה כבר הוקם המגדל והולכים ומקימים הצריפים לחדר האוכל. ...בשעה ארבע אחר הצהריים עמד המחנה על תלו בלב האדמ-ה השוממה, אשר זה מאות שנים לא ראתה ישוב יהודי. בשעות מספר הוקמה נקודת ישוב עברית חדשה."
המוסדות המיישבים
את הביצוע הוביל ארגון ההגנה, על פי הרעיון והתכנון של שלמה גור (גרזובסקי), שאומץ על ידי המוסדות המרכזיים של היישוב העברי: הסוכנות היהודית, קרן היסוד, הקרן הקיימת לישראל וההסתדרות. לקחו בו חלק בעיקר קיבוצים ותנועות מכל זרמי ההתיישבות: 12 יישובים מן הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, עשרה יישובים של הקיבוץ המאוחד, חמישה קיבוצים של חבר הקבוצות, שלושה יישובים של הקיבוץ הדתי, 13 מושבים של תנועת המושבים, תשעה יישובים של הנוער הציוני ושל מכבי הצעיר ויישוב אחד של תנועת בית"ר. כוחות נוטרים ואנשי ה"הגנה" אבטחו את העלייה על הקרקע.
תקופת חומה ומגדל - גרסאות
ב 10 בדצמבר 1936 עלה לקרקע קיבוץ ניר דוד (תל עמל) שהיה, כאמור, הראשון לשיטת "חומה ומגדל". חודש לאחריו עלה להתיישבות, על פי אותה מתכונת תוך העזרות בניסיון של ניר דד, קיבוץ השדה (שדה נחום).
יש מספר גרסאות לגבי משכה של תקופת חומה ומגדל, יש המגדירים אותה בין 1936 עד סוף 1939 ויש שמאריכים אותה עד מלחמת העצמאות[4]. יש המציינים את עמיר (29 באוקטובר 1939) כאחרון ברשימה[5]. ואחרים מציינים את תחילת מלחמת העולם השנייה, 1 בספטמבר 1939, כסיום תקופת חומה ומגדל[6], ויש הכוללים ברשימה גם את כפר ורבורג שנוסד ביום 31 באוקטובר 1939, החורג משני הכללים לעיל.
בעבר התעוררה מחלוקת לגבי זהות היישוב הראשון: כפר חיטים היה הראשון שעלה לקרקע אחרי הפסקה שחלה בהתיישבות מאז פרוץ המאורעות, אלא שהוא לא יישוב "חומה ומגדל" משום שמקימיו עלו למבצר שכבר היה קיים במקום.[7][8] [9] המחלוקת יושבה על ידי נציגי שני היישובים.[10]
רשימת היישובים
רשימת יישובי "חומה ומגדל" לפי תאריך הקמתם:[11]
”תֵּל-עָמָל, רִאשׁוֹנָה לְחוֹמָה וּמִגְדָּל....” כך הצהיר נתן אלתרמן בשירו ה"מגדל הראשון".
בול ישראלי אשר הונפק ב-1963, במלאת 25 שנה למבצע
בול ישראלי אשר הונפק ב-1963, במלאת 25 שנה למבצע
חומה ומגדל בעין השופט
המגדל ומקורותיו בבניה המחנאית
המגדלים של מפעל "החומה ומגדל" היו מגדלים אותם ניתן היה להקים בקלות ולהרים בקלות. המגדלים הושפעו ממגדלים שנבנו במחנות מחנאות של תנועות הנוער. שמואל מסטצ'קין, עוד בטרם היותו אדריכל בשנת 1928, תכנן מגדל מחנאי בסיסי במחנה הנוער העובד ביער בן שמן. מגדל זה הוא פיתח למגדל מרשים בהרבה במחנה התנועה בהרי הכרמל בשנת 1934. את המגדל השני ראה ידידו שלמה גור, והוא היווה השראה למגדלי המבצע שאף בתכנונם השתתף מסטצ'קין במסגרת פעילותו בהגנה.
המגדל השני בלילה, שנת 1934
חניכים בראש המגדל במחנה הנוער העובד שנת 1934
ראו גם
 |
לשער לנושאים, אישים ומאמרים בתולדות היישוב, ראו פורטל היישוב |
לקריאה נוספת
- מרדכי נאור (עורך), ימי חומה ומגדל, 1936-1939, הוצאת יד בן- צבי, 1987. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
- חומה ומגדל באתר הארכיון ההיסטורי של שיכון ובינוי (סולל בונה)
- חומה ומגדל, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- ישובי חומה ומגדל, באתר תנועת העבודה הישראלית
- יישובי העלייה החמישית ויישובי "חומה ומגדל" (מפה), באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- יום העלייה לקרקע בתמונות שצילם זולטן קלוגר, באתר "ישראל - הסיפור המתועד" של ארכיון המדינה
- חומה ומגדל, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
הקמת יישוב חומה ומגדל, ארכיון AP, אוקטובר 1937- הקמת יישוב חומה ומגדל, יומני British Pathé, 1939
- קשר אווירי בימי חומה ומגדל, יומני כרמל, נובמבר 1948 (התחלה 4:43)
- תערוכת התיישבות חומה ומגדל, אתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.
הערות שוליים
- ^ אלחנן אורן, ראשית האסטרטגיה הישובית, יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשלח, עמ' 14-13
- ^ דויד שליו, אנשי החומות - 25 שנה ליישובי חומה ומגדל בעמק הירדן, דבר, 30 במאי 1962
- ^ אנו עולים, דבר, 18 באוגוסט 1937
- ^ רוני כוכבי-נהב, אתרים במחוזות הזכרון, ספרי יובל של קיבוצים, אתרים במחוזות הזכרון פרק שישי: סיפורים ומיתוס, יד טבנקין, 2006
- ^ כל מקום ואתר מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא 1980 עמ' 377
- ^ יהודה זיו, "חוות שנלר", טבע וארץ, ניסן אייר תשמ"ה, מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?"), באתר סנונית
- ^ אלחנן אורן, תל-עמל - ראשונה לחומה ומגדל, מיוזמה למדיניות יישובית בתרצ"ו, הציונות כרך ד', 1975, עמ' 170 - 171
- ^ חיים גבתי, כרך א' (חלק ב'), פרק ה: תקופת העלייה החמישית / התיישבות "חומה ומגדל", 100 שנות התיישבות: תולדות ההתיישבות בארץ-ישראל, הקיבוץ המאוחד, 1981
- ^
הויכוח בין תל-עמל לכפר חיטין, על זכות הראשונים בתקופת "חומה ומגדל", אינו במקומו, שכן לא התאריך הוא הקובע כאן - אלא השיטה הביטחונית – ארכיטקטונית. בתל-עמל התהפך גלגל ההתיישבות והרפיון פינה את מקומו לתנופה
— מרדכי נאור, "הישוב היהודי בשנת 1936, ימי חומה ומגדל, עידן 9, ירושלים 1987, עמ, 12 - ^ איזהו הישוב הראשון בהתיישבות חומה ומגדל?, מעריב 10.12.1986, עמ' 21
- ^ התשתית לרשימה אפרים ומנחם תלמי, לקסיקון ציוני, הוצאת מעריב, 1973
- ^ ראו במאמר של יהודה זיו לעיל
