יע"ל קג"ם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יע"ל קג"ם הם ראשי התיבות של שש המחלוקות היחידות בתלמוד הבבלי שבהן נפסקה הלכה כאביי לעומת רבא, מבין מאות מחלוקות שבתלמוד, שבהן הכלל הרגיל הוא שהלכה כרבא. זהו כלל פסיקה קדום, המצוי כבר בתלמוד עצמו, אף כי אפשר שזמנו הוא לאחר תקופת האמוראים.

פירוט דיני 'יעל קגם'

מחלוקות יע"ל קג"ם לפי שיטת רש"י[1] הן:

דעות נוספות בפירוש ה'יעל קגם'

על פי שיטתו של רבנו תם, האות ל' אינה מייצגת לחי העומד מאליו, אלא האם זבה שילדה ולא ראתה דם מחשיבה את הימים לצורך לספירת זבה (תוספות קידושין דף נב, ע"א).

על פי שיטתם של חכמי נרבונא, האות ל' מייצגת את המחלוקת לגבי מי שיכול לא ליהנות מאיסור, אך אינו מתכוון ליהנות ממנו (שם). רבא אוסר, ואביי מכשיר כדעת ר' שמעון.

מקומות נוספים שהלכה כאביי

הסבוראים הוסיפו שהלכה כאביי גם במקרה של אדם שעבר עבירה, כאשר תחילתה הייתה בפשיעה, וסופה באונס (דעת אביי שחייב במקרה זה[2] ובבבא מציעא מב, א נפסק שתחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב- כדעת אביי). עם זאת, פסיקה זו לאו דווקא סותרת את הכלל "יע"ל קג"ם", מאחר שהכלל מדבר על מחלוקות שחלקו מדעת עצמם ובמחלוקת זו חלקו מהי דעתו של רבה (שהיה רבם). אולם הרמב"ן[3] כתב שאין הלכה כמותו בתחילתו בפשיעה וסופו באונס.

דין נוסף בו ההלכה היא כשיטת אביי הוא, השימוש בצדי צדדיו של אילן ביום טוב, והתקשו הפרשנים מדוע דין זה לא מופיע בכלל 'הלכה כרבא חוץ מיע"ל קג"ם'.[4]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0