תחילתו בפשיעה וסופו באונס
| תלמוד בבלי |
מסכת בבא מציעא, דף מ"ב עמוד א' מסכת בבא מציעא, דף ל"ו עמוד ב' |
|---|---|
במשפט העברי, תחילתו בפשיעה וסופו באונס היא שמה של סוגיה בדיני שומרים העוסקת בנזק שנגרם לפיקדון או לחפץ שהיה באחריות השומר באונס, אך כאשר האונס אירע כהמשך למעשה פשיעה של השומר. סוגיה זו נתונה במחלוקת אמוראים, אך להלכה נפסק בתלמוד כי תחילתו בפשיעה וסופו באונס - חייב.
הסבר
מקובל ופשוט כי שומר שפשע בשמירתו חייב לשלם את הנזק שנגרם, וכן פשוט כי שומר שנאנס ולמרות שמירתו נגרם נזק לחפץ שעליו קיבל שמירה הוא פטור מלשלם (למעט שואל). השאלה היא רק מה הדין כאשר הנזק נגרם עקב אונס שהוא המשך של מעשה פשיעה של השומר[1].
הדוגמה בגמרא למקרה כעין זה הוא שומר שבאחריותו עמדו מעות לפיקדון, והשומר בחר להטמין את הפיקדון בצריף שנעשה מערבות. שמירה זו היא שמירה מעולה מגנבים שאינם מעלים בדעתם לחפש במקום כזה, אך נחשבת לשמירה גרועה מפני אש שיכולה לשרוף את הצריף יחד עם הפקדון[2]. בסופו של דבר נגנב הכסף, כך שנזק נגרם, אך טענת השומר היא כי האשמה אינה תלויה בו, שהרי מדובר במקרה חריג מאד שגנבים מחפשים כסף במקום כזה, ועל כן הוא יהיה פטור מאחריות כמקרה אונס. מצד שני, טענת המפקיד היא כי היה פגם מהותי בדרך בה בחר השומר לשמור את הפיקדון שקיבל, פגם שבעקבותיו ארעה הגנבה. רב יוסף שנדרש למעשה פסק כי "תחילתו בפשיעה וסופו באונס - חייב"[3]. לפסק זה הצטרף גם רבה. עם זאת רבה צמצם את ההגדרה של כלל זה למקרים בהם ישנו קשר כלשהו בין הפשיעה לבין האונס, בעוד במקרים בהם אין כל קשר בין הפשיעה לבין האונס, השומר יהיה פטור[4]. לעומת זאת, במקרה והאונס הוא המשך ישיר ומחויב של הפשיעה, הכל מסכימים כי השומר חייב[5].
קישורים חיצוניים
- תחילתו בפשיעה וסופו באונס, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הרב יואב שטרנברג, תחילתו בפשיעה וסופו באונס באתר ישיבה
הערות שוליים
- ^ לפי פרשנות חכמי התוספות בבא מציעא עח א
- ^ כדברי שמואל כספים אין להם שמירה אלא בקרקע, מסכת בבא מציעא, דף מ"ב עמוד א'
- ^ מסכת בבא מציעא, דף מ"ב עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ל"ו עמוד ב' - רבא בשמו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ל"ו עמוד ב' - אביי בשמו
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
