רבי יעקב יוסף כ"ץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יעקב יוסף (הכהן) כ"ץ (? - כ"ד בתשרי תקמ"ב, 1782) הידוע כרבי יעקב יוסף מפולנאה. היה תלמידו וממשיך דרכו של הבעש"ט, מאבות החסידות, כתב את ספרי החסידות הראשונים.

קורות חייו

שנת ומקום לידתו של רבי יעקב יוסף אינם ידועים. לפני התקרבותו לבעש"ט שימש כרב ואב בית דין בשרהורוד שבפודוליה (אזור בדרום פולין של אז). בהשפעתו של רבי יהודה ליב ברבי יחיאל מיכל (המוכיח מפולנאה), תלמידו של הבעש"ט, הפך לחסיד, בשלב מסוים בחייו, קודם לפגישתו עם הבעש"ט, אימץ את דרכי החסידות המיסטית, הרבה בסיגופים, התבודד כדי לעסוק בעיון ובלימוד, החמיר על עצמו בעניין השחיטה, והתפלל במנין קטן של אנשים קרובים אליו בשאיפותיו הרוחניות, ולא במניין הקהילה הרגיל. כפי שהוא עצמו תיאר את הדברים, התנהגותו עוררה מורת רוח בין בעלי הבתים של הקהילה. הם סברו כי על רב עיר להיות מעורב וזמין כמנהיג רוחני וכאב בית דין בכל עת[1] כתוצאה מכך בני עירו, ובראשם גובה המיסים, גרשוהו ממשרתו. לפי האגדה[דרוש מקור] הוא קילל בשל כך את העיר ואת משפחת גובה המיסים, ומיד התרחשה בעיר שרפה, שכמעט כילתה בה הכל, ובני משפחתו של גובה המיסים חלו מאוד ונטו למות. תושבי העיר ביקשו מהבעל שם טוב שיבטל את הגזרה, והוא ענה, שאין בכוחו לבטל את דברי רבי יעקב יוסף, אלא רק לרכך אותם קמעא, ולכן הוא קבע, שבכל דור יהיו נולדים בעיר אנשים נכים במשפחת גובה המיסים, ועל פי סיפור העם כך היה (סיפור זה שימש את ש"י עגנון כגרעין לסיפורו "הנדח"). בין השנים 17481752 שימש כאב בית הדין בראשקוב, מ-1752 כיהן בנמירוב, משנת 1770, לאחר פטירת "המוכיח מפולנאה", שימש כרב ובית אב הדין בפולנאה (הקהילה היהודית השנייה בגודלה בפודוליה).

לאחר פטירת הבעש"ט בשנת 1760 שימשו רבי יעקב יוסף והמגיד ממזריטש כראשי התנועה, כאשר המגיד שימש כמחליפו של הבעש"ט, ורבי יעקב יוסף אף הוא הפיץ את תורת החסידות. רבי יעקב יוסף, למרות שהיה הוותיק שבתלמידי הבעש"ט, לא נבחר על ידיהם למלא את מקומו.

לשמו של רבי יעקב יוסף נקשרים מסורות בדבר תעניות קיצוניות וסיגוף הגוף. על פי המסופר[דרוש מקור], במשך שש שנים רצופות, צם רבי יעקב במשך כל ימות השבוע ואכל רק בשבתות. כל זאת במטרה לכפר על עוונות.

הפצת תורת החסידות

תרומתו של רבי יעקב יוסף להתפתחות החסידות, חוץ מהפצתה ברבים והנהגת קבוצת חסידים, הייתה פיתוח רעיון הצדיק והעדה[דרוש מקור]. רעיון הצדיק בא כשכלול דגם המנהיג של הבעש"ט, שלפיו על הצדיק מוטל לגשר בין הרמה הרוחנית הנמוכה של ההמונים לבין הרמה הרוחנית הגבוה שכרוכה בעבודת ה'. ספרו "תולדות יעקב יוסף" שנדפס בשנת 1780, היה ספר החסידות הראשון שראה את אור הדפוס.

לפי רבי יעקב יוסף המאמין החסידי צריך לדבוק ולתמוך כלכלית וחברתית במנהיגו הצדיק, וכדי לאפשר לצדיק להעלות רוחנית את החסיד.

השינויים ברעיון הדבקות שכתב רבי יעקב יוסף בספריו היו אחד מהגורמים שהובילו בסופו של דבר להפיכת החסידות לתנועה רחבה ועממית.

פטירתו

רבי יעקב יוסף נפטר בכ"ד בתשרי תקמ"ב. האגדה החסידית מספרת[דרוש מקור] שטרם פטירת רבו הבעל שם טוב שאל אותו מתי יפטר. ענה לו רבו הבעל שם טוב: "כשמישהו ינצח אותך בדבריו ולא יהיה בפיך מה להשיבו תדע כי הגיע זמנך". בשמחת תורה בשנת תקמ"ב ראה רבי יעקב יוסף יהודי פשוט, שלא נמנה כלל על עדת הלומדים שרקד ושמח עם הספר תורה בכל כוחו. רבי יעקב יוסף לא התאפק ותמה בפניו "מה יש לך עם התורה שאתה כה שש ורוקד עימה?" ענה לו היהודי הפשוט: "אמת היא שאני לא זכיתי ללמוד, אבל בשמחת נישואי אחי לא אשמח?! והרי כאן הדבר דומה אחי בני ישראל סיימו ללמוד את התורה ושמחים עמה, וכי לא אשמח עמם?". לשמע תשובתו זו נאלם פיו דום, ומיד נזכר בדברי רבו, והבין כי הגיע עת פטירתו מהעולם. ואכן מיד לאחר החג נפל למשכב קצר ומיד נסתלק לשמי מרום[2].

נקבר ליד קברו של רבי יהודה אריה לייב, המוכיח מפולנאה. מסורת מספרת, כי בעומדו פעם ליד גדר בית החיים, הרגיש בחייט מתושבי פולנאה כשהוא עסוק באמירת תהלים ובנתינת צדקה בסמוך למקום קברו של "המוכיח", לימים כשביקש לקנות לו חלקת קבר באותו מקום נודע לו כי חלקה זו כבר נמכרה לאותו יהודי, הפציר בו רבי יעקב יוסף כי יוותר על חלקו בשבילו, ורק לאחר שהבטיח לו כי מקום מנוחתו יהיה בסמוך לו הסכים הלה לכך. תקופה לאחר שנסתלק רבי יעקב יוסף נפטר החייט לבית עולמו, כשיצאו לחפור קבר ליד קברם של רבי יעקב יוסף וידידו "המוכיח" כהבטחתו לחייט - לא היה מקום. אנשי החברה קדישא הניחו את מיטת הנפטר באוהל וקראו בקול: הבטחתם לו מקום, אנא קיימוהו. לפתע מצאו רווח בין הקברים שהספיק בדיוק למקום קבורתו וקברוהו שם[2].

ספריו

  • בשנת תק"מ (1780) הוציא לאור את הספר תולדות יעקב יוסף[3] - (פירושים על חמשה חומשי תורה וסדרת מאמרים מרבו הבעש"ט), בו הציג את תורת מורו, ונתן לראשונה ביטוי ספרותי לאידאולוגיה החסידית.
  • בשנת תקמ"א (1781) הוציא לאור את הספר בן פורת יוסף[4] - (פירושים על ספר בראשית וחידושי הלכה).
  • בשנת תקמ"ב (1782) הוציא לאור את הספר צפנת פענח[5] - (פירושים על ספר שמות).
  • ספר כתונת פסים[6] - (פירושים על ספר ויקרא-במדבר עד פרשת פינחס), נכתב בקיצור יתר מספריו הקודמים והודפס בשנת תרכ"ו (1866).

משפחתו ושושלתו

לקריאה נוספת

  • שלום חיים פרוש, בעל ה"תולדות יעקב יוסף" זיע"א, אור יקרות, תשנ"ז, חלק א' עמ' פ"ד-קט"ז.
  • הרב ד"ר יצחק אלפסי, תולדות יעקב יוסף: רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה וצאצאיו, הוצאת מכון תלפיות, תל אביב תשנ"ח.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משה רוסמן, הבעש"ט מחדש החסידות עמ' 48, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 1999
  2. ^ 2.0 2.1 סיפורי חסידים
  3. ^ הספר באתר היברו בוקס
  4. ^ הספר באתר היברו בוקס
  5. ^ הספר באתר היברו בוקס
  6. ^ הספר באתר אוצר החכמה
  7. ^ בתו או נכדתו של רבי יוסף מיאמפולה.



Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0