רבי אברהם שמשון מרשקוב
| מקום קבורה | בית הקברות העתיק בטבריה |
|---|---|
| פטירה |
ח' באלול תקנ"ט טבריה |
| תאריך עלייה | לפני תק"מ |
| מקום פעילות | רשקוב, טבריה וצפת |
| רבותיו | הבעל שם טוב ואביו רבי יעקב יוסף מפולנאה |
| חיבוריו | סידור כוונות קבליות מהאר"י ומהבעל שם טוב |
רבי אברהם שמשון כץ מרשקוב (נפטר בח' באלול תקנ"ט) בנו של רבי יעקב יוסף מפולנאה. כיהן כרבה של ראשקוב ותלמיד הבעל שם טוב, מחבר סידור כוונות קבליות מהאר"י ומהבעל שם טוב[1]
ביוגרפיה
שנת ומקום לידתו של רבי אברהם שמשון אינם ידועים. אביו רבי יעקב יוסף מפולנאה היה תלמידו המובהק של הבעל שם טוב ומחבר הספר הראשון בספרות החסידית "תולדות יעקב יוסף". אביו כיהן כרבה של רשקוב בין השנים תק"ח-תקי"ב (1748–1752), ולאחר מכן עבר לכהן כרבה של נמירוב. בנו רבי אברהם שמשון מונה לממלא מקומו ברשקוב, שם כיהן החל מתקי"ב, ועל שמה כונה.
כאביו היה תלמידו של הבעל שם טוב, והבעש"ט אף מזכירו במכתבו אל אביו ”ואפריון נמטייה לבנו יחידו הרבני המופלג הידיד כבוד מ' שמשון”. בשבחי הבעל שם טוב מופיעה ביוגרפיה של רבי אדם בעל שם מפי רבי שמשון. נישא לבתו של רבי משה אריה לייב ב"ר דוד לאה'קס מבאר, שהיה אף חותנו של רבי צבי בן הבעל שם טוב[2].
לפי מסורת אחת, לאחר פטירת הבעל שם טוב שלחו אביו לעקוב אחר הנהגתו החדשה של רבי פנחס מקוריץ, לידע אם מתמיד הוא בתורה, שונא בצע ובעל רוח הקודש. לאחר שמצא אצלו כך – הזמינו לשבות אצל אביו בפולנאה[3].
סידר והדפיס יחד עם גיסו רבי אברהם דב מחמלניק את ספרו של אביו "תולדות יעקב יוסף". אך בין סידור הספר להדפסתו – החליט רבי אברהם שמשון לעלות לארץ ישראל. בשנת ההדפסה – תק"מ - כבר שהה בארץ ישראל, כעדות שער הספר "אשר תקע אהלו לשבת בארץ הקדושה".
לפי מסורת אחת[4] השתתפו הבעל שם טוב ורבי פנחס מקוריץ בחופתו, וכבר אז דיבר הבעל שם טוב על נסיעתו העתידית של החתן לארץ ישראל, באמרו ששמע קול "לאלה תחלק הארץ"[5]. לפי מסורת זו – קבע רבי פנחס מקוריץ מאוחר יותר – שאם אשתו איננה מעוניינת להצטרף אליו לארץ ישראל – עליו לגרשה, וכן היה.
נוסח המצבה
|
|---|
|
זאת מצבת קבורת |
בארץ ישראל, התיישב בטבריה, ומאוחר יותר בצפת, שניהם מרכזי מושב החסידים בארץ. על אף שהותו בארץ – שמו אינו מופיע בחתימות החסידים מתקופה זו. יצחק אלפסי משער שהוא השתייך לכולל ווהלין ולא לכולל רייסין, ואילו רוב ככל האגרות שבידינו מתקופה זו הן מתקופת רבי אברהם מקאליסק נשיא כולל רייסין[6].
אלפסי משער שבסוף ימיו חזר לטבריה ונפטר שם בח'[7] באלול תקנ"ט, ללא ילדים. נטמן בבית הקברות העתיק בטבריה.
הסידור
| ” | ויש לנו קבלה, בשעה שישראל אומרים למטה ברכו ליל שבת, בת קול הולך בפמליא של מעלה ואומר "אשריכם ישראל עם הקודש, שאתם מברכין למטה כדי שיתברכו למעלה כמה מחנות קדושים, אשריכם בעולם הזה ובעולם הבא" ואין ישראל מתברכין למטה עד שיתעטרו בנפש יתירה | “ |
– ציטוט מהסידור המופיע אצל: משה חלמיש, הנהגות קבליות בשבת, ירושלים תשס"ו, עמ' 260 | ||
רבי אברהם שמשון כתב סידור בנוסח האר"י, עם כוונות האר"י, כולל הכוונות של הבעל שם טוב. הסידור נכתב בחיי הבעל שם טוב, ומורכב משני חלקים. לפי הקולפון - החלק הראשון נשלם בכ"ז בסיון תקי"ט, ואילו עריכת החלק השני הסתיימה בי"ט בסיון תק"כ, 13 יום לאחר פטירת הבעל שם טוב.
הסידור התגלגל בדרך לא ידועה, והיא נמצאה בשנת תרמ"ט בחלב שבסוריה על ידי אברהם אליהו הרכבי. הרכבי תיאר את כתב יד וממצאיו, אך לא עמד על חשיבותו וזהות מחברו.
מאוחר יותר העלו את כתב היד לישראל והוא נמסר למאיר שיל"ת, ממנו הוא עבר ליצחק אלפסי, שזיהה אותו ומצא בו זיהוי מדוייק ליום פטירת הבעל שם טוב, ביום הראשון של חג השבועות, ו' בסיון תק"כ. כתב היד נרכש על ידי שמואל שמעלקא פלדמן מבני ברק שהדפיסו במהדורת צילום[8].
לפי הרב דוד קאהן, האדמו"ר מתולדות אהרן, בשם מקובלים בירושלים, הכוונות בסידור זה דומות לכוונות שבסידור הרש"ש, שנכתב אחריו[9]. מהשוואת הנוסח והכוונות שבסידור זה לסידורו של רבי שבתי מרשקוב עולה כי התוכן בשני הסידורים די זהה, ורבי שבתי עצמו מביא בשמו סגולה מהבעל שם טוב לבטל חלום רע[10].
יש שפקפקו בייחוס תיקון אמירת מזמור ק"ז שבתהלים לפני תפילת מנחה בערב שבת לבעל שם טוב, מכיון שבסידור זה אין לכך אזכור[11]. קטע תפילה נוסף שאינו מופיע בסידור הוא הקטע "כגוונא" הנאמר לפני תפילת ערבית של ליל שבת[12].
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, חמשים צדיקים, "רבי אברהם שמשון מראשקוב וסידורו", ירושלים תשט"ו, עמ' 50-53
- יעקב שלום גפנר, אור הגליל, חלק שלישי, "רבי אברהם שמשון כץ מרשקוב", ירושלים תשל"ו, עמ' קנח-קסב
קישורים חיצוניים
- בת שבע גולדמן אידה, הצופן החסידי: המשמעות הגלומה באמנות החסידית, 2010, "סידור האר"י החסידי של ר' אברהם שמשון מרשקוב"
הערות שוליים
- ^ להבדיל מ"סידור רבי שבתי" הידוע, לרבי שבתי מרשקוב.
- ^ קובץ נחלת צבי, גליון ט' עמוד קמו.
- ^ מרדכי גרליץ, בסוד עבדיך, חלק עשירי, פרשת פנחס, פרק עשירי, "יהי רצוי אחיו", עמ' קיא-קיז
- ^ עדותו של רבי משה מבאיאן המובאת אצל: יצחק אלפסי, חמשים צדיקים, "רבי אברהם שמשון מראשקוב וסידורו", ירושלים תשט"ו, עמ' 50-53.
- ^ החופה מתוארת אצל: יעקב שלום גפנר, אור הגליל, חלק שלישי, "רבי אברהם שמשון כץ מרשקוב", ירושלים תשל"ו, עמ' קנח-קסב
- ^ יצחק אלפסי, החסידות וארץ ישראל, פרק יג, "דמויות מרכזיות בעולם החסידות שעלו לארץ ישראל", שער ג', ירושלים תש"ע, הוצאת שם, עמ' 440.
- ^ יצחק אלפסי איחר את פטירתו לי"ח באלול, אך מנוסח המצבה עולה כי הוא נפטר בח' באלול, וכן התאריך במקורות רבים.
- ^ חלקו הודפס גם אצל: הרב מנחם מנדל פקשר, הברכה המשולשת, חלק שני, עמ' קנה-קסב.
- ^ מערכת למען דעת, קובץ הדעה והדיבור, קונטרס רצ"א, פרשת שופטים תשע"ו, עמ' מה-מו.
- ^ היכל הבעש"ט, קובץ כח, תשרי תש"ע, עמ' קיח בהערה 6.
- ^ משה חלמיש, הנהגות קבליות בשבת, הוצאת אורחות, ירושלים תשס"ו, עמ' 136
- ^ הרב נחום רוטשטיין, קובץ אור השבת, קובץ כ"ה, "מנהג אמירת כגוונא בקבלת שבת", עמ' פט.