רבי ברוך ממז'יבוז'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ברוך ממז'יבוז')
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ברוך ממז'יבוז'
לידה 1753
מז'יבוז'
פטירה 1811 (בגיל 58 בערך)
מז'יבוז'
מקום קבורה מז'יבוז'
מדינה אוקרינה
מקום מגורים מז'יבוז'
מקום פעילות מז'יבוז', טולצ'ין
תקופת הפעילות ? – 1811
השתייכות תנועת החסידות
תחומי עיסוק אדמו"ר
רבותיו הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש, רבי פנחס מקוריץ, רבי יעקב יוסף מפולנאה
תלמידיו רבי משה צבי מסוורן, ררבי דוד שלמה מטולצ'ין, הרשלה מאוסטרופולי
בני דורו רבי נחמן מברסלב, בעל התניא, רבי לוי יצחק מברדיטשוב
חיבוריו בוצינא דנהורא
שם השושלת שושלת מז'יבוז'
אב יחיאל (מיכל) אשכנזי
אם אדל בת הבעל שם טוב

הרב ברוך ממז'יבוז' (ה'תקי"ז, 1757י"ח בכסלו ה'תקע"ב, 1811) היה נכדו של הבעל שם טוב ואדמו"ר בדור השלישי לחסידות. היה האדמו"ר הראשון שהשתית את טענתו לתואר ולבכורה על ייחוסו, ובכך היה חלוץ רעיון השושלתיות בתנועת החסידות.

ביוגרפיה

רבי ברוך נולד במז'יבוז' לרבי יחיאל (מיכל) אשכנזי ולאדל, בתו היחידה של הבעל שם טוב, וגדל שלש שנים אצל סבו. לאחר מכן, עיקר חינוכו היה אצל המגיד ממעזריטש, רבי יעקב יוסף מפולנאה ורבי פנחס מקוריץ כן למד מרבי זאב וולף קיציס בעת שבתו באוסטרוה[1]. הוא נשא לאשה את בתו של אחד מעשירי אוסטרוה, רבי טוביה קצקש.

כל זמן שהיו רבותיו בחיים לא רצה לנהוג באדמור"ות, בשנת תק"ם (1780) התקבל לבקשת חסידים לאדמו"ר בעיירה טולצ'ין, עיר מגורי אביו, ומשם הנהיג את חצרו. בשנת תקמ"ח (1788) עבר למז'יבוז', אך המשיך מדי פעם להגיע לטולצ'ין, ובחודשי הקיץ היה מתגורר רק שם. נטמן ליד סבו במז'יבוז'.

חצרו

רבי ברוך היה נוהג לקבל פדיונות מחסידיו להחזקת חצרו, ולא פעם סירב לקבל אנשים שסירבו לתת לו פדיון. לשם איסוף הפדיונות גם היה נוסע בעיירות, בהן התגוררו חסידיו. חלק מהכסף שקיבל שלח רבי ברוך לחיזוק היישוב החסידי בארץ ישראל. חצרו נודעה לתהילה הודות לתלמידיו, כמו רבי משה צבי מסאווראן ועוד, וכן הודות הבדחן המפורסם הרשל'ה מאוסטרופולי שהסתופף בצילו.

יחסיו עם מנהיגים חסידיים אחרים

רבי פנחס מקוריץ ורבי יעקב יוסף מפולנאה העידו שהבעל שם טוב מינה את נכדו רבי ברוך כיורשו כשיגדל[2]. רבי ברוך ראה את עצמו כיורשו הבלעדי של סבו [דרוש מקור](לדוגמא על המשפט "ולהוי אנא פקידא בגו צדיקיא" מנוסח בריך שמיה אמר רבי ברוך שהוא רוצה להיות "פקיד על הצדיקים"[3]).

ככל הנראה[דרוש מקור] מסיבה זאת התנגד לפגישות עם אדמו"רים אחרים שחלקו על כך, והתייחסו אליו כאל שווה בין שווים. כמו כן נמנע מעיסוק בפעילות ציבורית רחבה ומאבק עם השלטונות על זכויות יהודים ובא במחלוקת עם מנהיגים חסידיים אחרים, כדוגמת רבי לוי יצחק מברדיצ'ב רבי שניאור זלמן מליאדי ואחיינו רבי נחמן מברסלב.

משפחתו ויורשיו

רבי מרדכי ממעז'יבוז' (בן נינו של רבי ברוך) אדמו"ר ממעז'יבוז' האחרון שכהן במז'יבוז'.

רבי ברוך היה נשוי לבתו של הרב טוביה קטצקש מאוסטרוה ממנה נולדו לו 3 בנות, ובזיווג שני לבתו של בן דודו רבי אהרן מטיטיוב.

כיום יש אדמו"ר מזוויהל-מז'יבוז בבוסטון, ארצות הברית, רבי יצחק אהרן קארף, נכדו וממלא מקומו של רבי יעקב ישראל מזוויהל, בנו של רבי מרדכי אדמו"ר ממעז'יבוז (בנו של רבי יחיאל מיכל מדרוהוביטש) וחתנו של רבי יחיאל מיכל מזוויהל. בישראל יש אדמו״ר ממז׳יבוז׳ נוסף, הרב דוד צבי רוזנבוים, בנו של האדמו״ר מראחוב בני ברק.

תלמידיו

אמרותיו

  • "פעם אחת הביא רבי ברוך בשביל בתו החולה סמי מרפא מעיר המחוז. המשרת הניח את הרפואה בחלון של האכסניה. התהלך רבי ברך בחדר הנה והנה, הביט בצנצנת ואמר: "אם רצון השם יתברך הוא, שבתי רייזל תירפא, הרי אין צורך בשום סמי מרפא. אבל אילו היה השם מגלה את כח נפלאותיו לכל עין, לא הייתה ניתנת עוד לאדם הבחירה, כי הכל היו יודעים. וכדי שתישאר הבחירה בידי האדם, מלביש הבורא את פעולתו במעשי הטבע. וכך יצר את צמחי הרפואה"
  • "נכדו של רבי ברוך שיחק פעם עם נער אחר במשחק המחבואים. הוא התחבא היטב וחיכה שחברו יחפשהו. כשחיכה זמן רב יצא ממחבואו, אבל חברו לא נראה בשום מקום. עתה הבחין הנכד שחברו לא חיפש אותו כלל. פרץ בבכי ובא במרוצה מתוך בכייה אל חדר סבו והתאונן בפניו על חברו הרע. זלגו עיני רבי ברוך דמעות ואמר: כך אומר גם הבורא: 'אני מחביא עצמי, אבל אין איש רוצה לחפשני' ".
אור הגנוז, סיפורי חסידים, מרטין בובר
  • "ככל שהצדיק קרוב יותר לה', כך הוא יכול לפתוח יותר שערים בדרך אל ה'. כמו שלשומר שפותח שער גשמי צריך לשלם עבור שרותו, כך גם צריך לתת פדיונות לצדיק שפותח שער לשמיים עבור חסידיו".
  • "לא זה היה מפעלו הגדול של אליהו שעשה נפלאות, אלא זה, שבשעה שנפלה אש מן השמיים לא דיבר העם על הפלא אלא כולם קראו 'ה' הוא האלוהים'"

ניגוניו

מיוחס לו חיבור של שני ניגונים- אחד לאשת חיל והשני לאתה נגלית. אחיינו, רבי נחמן מברסלב, הפך את הניגונים[4].

תורתו

רבי ברוך לא כתב את דברי תורתו והדפיסם. דברי תורתו נדפסו בספרים שונים, המרכזי שבהם הוא הספר בוצינא דנהורא שיצא לאור בפעם הראשונה בשנת ה'תר"מ על ידי תלמידו רבי נחמן יעקב בן אליהו מהעיירה 'בארבי ומאז נדפס פעמים רבות, ספר זה נחשב לאחד מאבני היסוד של החסידות[5], על אף שיש שפקפקו באמינות מקורותיו[6].

דברי תורה נוספים נלקטו בספר 'אמרות טהורות' או הופיע בספרי החסידות של אותה תקופה מהם בספר דגל מחנה אפרים, ספר חסד לאברהם לרבי אברהם המלאך, 'מגדל דוד' לרבי דוד מטולטשין, עבודת ישראל, נטע שעשועים וספרים נוספים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דור דעה, עמוד קעג.
  2. ^ ספר מקור ברוך, בוצינא דנהורא.
  3. ^ בוצינא דנהורא, לבוב ה'תרמ"ד, דף כב, עמוד ב.
  4. ^ בביצוע הרב דוד רפאל בן עמי פיינשיל, ניגון אתה נגלת, באתר יוטיוב
  5. ^ שמעון דובנוב, תולדות החסידות, ה'תש"ד.
  6. ^ אברהם שישא הלוי, עלי ספר, תמוז תש"מ, אוניברסיטת בר-אילן.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0