רבי אברהם המלאך
| לידה | ה'תק"א |
|---|---|
| פטירה | י"ב בתשרי ה'תקל"ז (בגיל 35 בערך) |
| מקום פעילות | מזריטש, פסטוב |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| רבותיו | אביו, המגיד ממזריטש |
| חיבוריו | חסד לאברהם |
רבי אברהם המלאך (מכונה גם "הקדוש"[1]; ה'תק"א - י"ב בתשרי ה'תקל"ז; 1741–1776) היה בנו ותלמידו של המגיד ממזריטש. נכדו היה רבי ישראל פרידמן מרוז'ין אבי שושלת רוז'ין.
קורות חייו
רבי אברהם נישא והתאלמן בצעירותו ולאחר מכן נישא בשנית לגיטל בתו של רבי משולם פייבוש הורוביץ מקרמניץ (-כ' בכסלו תקל"ה) מחבר הספר 'משנת חכמים' על המשניות.
נקרא "המלאך" עקב קדושתו ופרישותו מהעולם במשך שנים בהן התבודד בעיירה פאסטוב הסמוכה לקייב, וחי שם בבדידות מבלי לראות פני איש. בעקבות בדידותו אף סירב למלא את מקום אביו. רבי שניאור זלמן מלאדי כינה רבו-חברו זה בתואר "הקדוש"[2], "כי היה קדוש מרחם", וכך מקובל לקרוא את רבי אברהם בחסידות חב"ד[3].
כאשר למד רבי שניאור זלמן מלאדי אצל המגיד, היה, במצוות המגיד חברותא של רבי אברהם המלאך, הוא לימד את רבי אברהם "נגלה", ורבי אברהם לימד אותו "חסידות" ויש שראו ברבי שניאור זלמן תלמיד חבר של רבי אברהם המלאך.
כבנו של מנהיג החסידות כאב את ירידת האידיאה החסידית, ולכן פיתח יחד עם רעיו תלמידי אביו את רעיון הצדיק החסידי, שהפך לצינור להורדת שפע להמוני מאמיניו ולהעלאת תפילותיהם ובקשותיהם, וכסמכות מוסרית ומדריך רוחני. בספרו "חסד לאברהם" (צ'רנוביץ שנת ה'תרי"א) ניתן למצוא הרבה אזכורים למוטיב מרכזי זה, כאשר הוא קורא להמוני העם להתקשר אל הצדיק כאמצעי לביאת המשיח.
ניגוניו
במסורת החסידית שמורים מספר ניגונים שהלחין, כולם ניגוני דביקות[4].
צאצאיו
- (בנו) רבי שלום שכנא מפראהביטש, מכונה "רבי שלום הגדול"[5].
- (בנו) ר' ישראל חיים מלודמיר (חתן רבי שלמה מקרלין ובזיווג שני חתן רבי גדליה מליניץ).
- רבי דב בר מחווסטוב (חתנו של רבי משה זאב בן רבי אברהם דב מחמילניק (חתנו של התולדות יעקב יוסף) וחתן רבי צבי בן הבעל שם טוב).
- דבורה אשת רבי יחיאל מיכל מזוויהל.
- בתו בלומא אשת ר' יעקב רבינוביץ'.[דרוש מקור]
ציטוטים
- "הכלל הוא שכל האדם צריך מקודם לשמוע בלבו, כמאמר, הלב שומע, ואחר כך ללמוד מה ששמע בלבו, וזהו "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" ". [מובא בקול הנבואה של הרב הנזיר, עמ' קל, הערה קסח].
קישורים חיצוניים
- ר' אברהם המלאך(הקישור אינו פעיל) באתר "אהלי צדיקים"
- רבי אברהם המלאך, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "אברהם המלאך", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 98, באתר HebrewBooks
- רבי אברהם המלאך באתר הספרייה הלאומית רבינו אברהם המלאך זי"ע - עלון שיצא מיוחד ליום הילולא
- ערך רבי אברהם המלאך באתר הספרייה הלאומית של ישראל
- דוד הלחמי, רבי אברהם המלאך, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
הערות שוליים
- ^ חיים מאיר היילמן, "בית רבי" עמוד ס"ב
- ^ "וכן שמעתי מהקדוש רבי אברהם בן הרב המגיד זכרונו לברכה". "תורה אור" פרשת בראשית דף ו עמוד א'.
- ^ "המפורסם בפולין בשם המלאך ובמדינתינו בשם הקדוש כי היה קדוש מרחם"- חיים מאיר היילמן, "בית רבי" עמוד ס"ב. "רבינו הגדול היה לומד עם הקדוש"- רבי שלום דובער שניאורסון "תורת שלום" עמוד 82. יוער, כי בדור הנוכחי, יש בחב"ד גם מי שמשתמשים בכינוי "המלאך".
- ^ לשמיעת אחד מהניגונים מושר בתולדות אהרן באתר קול הלשון]
- ^ לרשימת צאצאיו ראה בערכו
| תקופת חייו של רבי אברהם המלאך על ציר הזמן |
|---|
 |
