רבי יצחק אייזיק ספרין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מקומרנה
רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין
לידה כ"ה בשבט תקס"ו
פטירה י' באייר תרל"ד (בגיל 68)
קומרנה, אוקראינה
מקום מגורים פינטשוב, קומרנה
רבותיו רבי צבי הירש מזידיטשוב
חיבוריו היכל הברכה, אוצר החיים, נוצר חסד, ועוד
האדמו"ר מקומרנה ה־שני
כ"א באב ה'תקע"חי' באייר תרל"ד

רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (כ"ה בשבט תקס"ו, 1806 - י' באייר תרל"ד, 1874) היה האדמו"ר השני מקומרנא.

קורות חייו

נולד לרבי אלכסנדר סנדר אייכנשטיין, רב בזידיטשוב ובקומרנא, בכ"ה בשבט תקס"ו, לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב אותו הוא החשיב כרבו המובהק, ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי כרב, בפינטשוב הוא התחיל לנהוג באדמו"רות.

זמן מה שימש רבי יצחק אייזיק כדיין בזידיטשוב, אבל העבירוהו מהרבנות. הוא נתבזה, סבל, ואף רעב ללחם. רבי יצחק אייזיק אמר שזכה למדרגותיו בשכר הרדיפות שסבל וקיבל את הכל באהבה ובשמחה. לימים עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו, ועל שם עיירה זו נקרא "רבי יצחק אייזיק מקאמרנא".

היה הראשון שהשתמש בשם "ספרין" (על שם עיירת סבו רבי יצחק אייזיק מסאפרין) אותו החליף מהשם אייכנשטיין, בהקדמת ספרו "זוהר חי", כתב עליו בנו רבי אליעזר צבי שהיה גלגול הינוקא מהזוהר, (כמו כן כתב על עצמו ב"מגילת סתרים" שנולד בשנת משיח בן יוסף). רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר הדומיננטי והמרכזי בתולדות חסידות זו, התפרסם כבעל מופת, והיה "אדמו"ר לאלפים"[1], ומחבר פורה בשלל מקצועות תורניים, ובעיקר בתורת הקבלה. נודע בפסיקותיו המקוריות בהלכה. הוא החשיב את עצמו כמעט כתלמידו הישיר של הבעש"ט אף שהיה כמה דורות אחריו, ואף הרבה לעסוק ולפרש את תורתו. בספריו הנציח סיפורים רבים מתלמידי הבעש"ט[1].

את תורתו קיבל מרבי אברהם יהושע השל מאפטא ומדודו רבי צבי הירש מזידיטשוב, הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו.

בנו הבכור רבי אלכסנדר סנדר נפטר בחייו, אביו משבחו רבות בספריו.

לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי אליעזר צבי ספרין.

מספריו

את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת האר"י ותורת הבעש"ט, בהם:

  • היכל הברכה - פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש המסורה.
  • אוצר החיים - פירוש לתרי"ג מצוות על דרך הפרד"ס (בתוך חומש היכל הברכה).
  • כתם אופיר - פירוש על מגילת אסתר (בחומש היכל הברכה לשמות). יצא לאור במהדורה חדשה על ידי מכון "אור פני יצחק", קומרנה.
  • זוהר חי - פירוש על ספר הזוהר על פי קבלת האר"י והבעש"ט.
  • נתיב מצוותיך - הקדמה לספר אוצר החיים.
  • נוצר חסד - פירוש למסכת אבות. מהדורה מבוארת יצאה על ידי מכון " אור פני יצחק".
  • אדם ישר - תפילות וסגולות להינצל ממגיפה.
  • דרך אמונה - "דברים הנצרכים לתורה ולעבודה" (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית).

כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה ובהלכה, והם:

סוג בפני עצמו הוא הספר מגילת סתרים - ספר שעד אמצע המאה ה-20 היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות החמשים יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת מוסד הרב קוק על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: "ספר החזיונות" - כעין יומן של האדמו"ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא "מעשה השם" סיפורים על הבעש"ט שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ברוך ישר, בית קומרנה, ירושלים תשכ"ה.
  • רבי ישראל פרנקפורטר, שלשלת קאמארנא, ירושלים תשס"א.

קישורים חיצוניים

ספריו:

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0
  1. ^ 1.0 1.1 יצחק אלפסי, החסידות, הוצאת ספרית מעריב