הרב בן-ציון רבינוביץ
הרב בצלאל שמחה מנחם בנציון רבינוביץ (בש"ם בנציון; נולד בח' באדר א' תרצ"ה, 1935) הוא האדמו"ר מביאלא ומחבר סדרת הספרים מבשר טוב. בעבר שימש כרב העיר לוגנו שבשווייץ. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
תולדותיו
נולד בעיר שדליץ שבפולין כצעיר בניו של האדמו"ר רבי יחיאל יהושע מביאלא.
עם פלישת הנאצים לשדליץ בשנת 1939, ברחו בני משפחת רבינוביץ, עם רבים מבני העיר למזרח פולין, והתגנבו לשטח שנתפס על ידי הצבא האדום במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. בני המשפחה הוגלו לסיביר על ידי שלטונות ברית המועצות, ובשנת 1942 נספח רבינוביץ יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), לילדי טהראן.
עם הגיעו לארץ ישראל בערב פורים ה'תש"ג (1943), אומץ ע"י דוד אביו רבי יוסף צבי קאליש, האדמו"ר מסקרנביץ, ולמד אצל הרביוסף שלמה כהנמן ראש ישיבת פוניבז', בישיבת פוניבז', ובפרט למד אצל הרב דוד פוברסקי והרב שמואל רוזובסקי.
בשנת תשי"ח נישא בלונדון לבילא ברכה בתו של הרב אברהם משה באב"ד רבה של סנדרלנד ויו"ר מועצת גדולי התורה באירופה. לאחר נישואיו התגורר בגייטסהד שבאנגליה והיה מרבני הכולל במקום. קודם פטירת חותנו ביקש ממנו לקבל על עצמו עול רבנות, על מנת להמשיך את שושלת הרבנות של משפחת באב"ד.
בשנת תשל"ט נבחר לשמש כרבה של העיר לוגאנו בשווייץ, משרה שבה הוא נשא עד שנת תשע"א. לאחר פטירתו של אביו, האדמו"ר בעל "חלקת יהושע" בכ"א בשבט ה'תשמ"ב, נערכו בחירות בינו לבין שלושת אחיו והוא נבחר בהן לשמש כממלא מקומו של אביו[1]. מאוחר יותר פרשו האחים והקימו חסידויות נפרדות.
הרב רבינוביץ חילק בעבר את מגוריו בין הערים לוגאנו וירושלים. בשנת תשע"א, עם התמעטות חברי הקהילה בלוגאנו עבר האדמו"ר להתגורר בארץ ומחלק עיתותיו בעיקר בין ירושלים וצפת. הוא משמש כנשיא הכבוד של "המרכז התורני לחקר שאלות הזמן"[2] וכנשיא של מוסדות תורניים נוספים[דרוש מקור].
התאלמן בשנת תשנ"ה ונישא בשנית לאלמנת הרב משה דוד שטיינוורצל, ראש ישיבת באבוב.[3]
בשנת תשע"ח פורסם כי רכש דירה בקרב חסידיו במעלה עמוס[4], וכי הוא עתיד להתגורר שם לעיתים.
ילדיו
בניו
- רבי לייבוש, רב בית המדרש שערי מרדכי במנצ'סטר. נשא לאסתר בת רבי אליהו שטרנבוך.
- דוד מאניש, נשא לאסתר בת רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, האדמו"ר מסאסוב.
- צבי מירושלים.
- הרב יצחק יוסף דוב, חתן הרב יצחק מאיר פלינטנשטיין האדמו"ר מקופיטשניץ
- אברהם משה, חתן ח"כ לשעבר שמעלקא הלפרט.
חתניו
הנהגתו
דרכו בחסידות מבוססת גם על כתבי המהר"ל והרמח"ל.
בעבר התנגד להקמת ישיבה סקטוריאלית של החסידות[דרוש מקור] ותמך בכך שבחורי החסידות ילמדו בישיבות חסידיות כלליות (ומקצתם בישיבות ליטאיות). בחורי החסידות חברים בקבוצות קטנות המתכנסות מדי פעם. בשנת 2016 שינה האדמו"ר את מדיניותו בעניין והחל בפעילות להקמת ישיבה של החסידות, וכיום ישנם שני ישיבות בראשותו, ישיבה קטנה בבני ברק, וישיבה גדולה באלעד. האדמו"ר עוסק רבות בקירוב רחוקים. ברמת בית שמש ובצפת קיימים בתי מדרש של החסידות המורכבים בעיקר מחוזרים בתשובה דוברי אנגלית.
לחסידיו שני בתי מדרש בירושלים, שלשה בתי מדרש בבני ברק, שניים בביתר עילית ובבית שמש, וכן בתי מדרש בברכפלד, חיפה, צפת, אשדוד, אלעד, קריית גת ומעלה עמוס.
ספריו וכתביו
הרב רבינוביץ הוא מחבר פורה, ועד כה יצאו לאור למעלה מ-100 ספרים בסדרת ספריו "מבשר טוב". מלבד זאת הסכמותיו לספרים ידועות גם הן באריכותן הרבה. הן כוללות דברי חסידות והגות תלמודית ומהוות על פי רוב מעין מאמר בפני עצמו.
שמם הכולל של ספריו הוא מבשר טוב - ראשי התיבות של שמו מנחם בצלאל/בנציון, שמחה רבינוביץ. השם מבוסס על הפסוק בספר ישעיהו (נ"ב, ז'): ”מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹקָיִךְ”.
סדרת הספרים על הש"ס
שיטתו הלימודית היא כדרך ישיבות ליטא. הסדרה שעל הש"ס מיוסדת ברובה על שיעורים שמסר לפני תלמידים שנכתבו על ידי השומעים ועברו את הגהתו, וחלקם מבוסס על דברים שכתב בעצמו. הסדרה משלבת בקיאות ועיון, כאשר המחבר מקיף את דברי הראשונים והאחרונים בסוגיה ולאחר מכן מציג את שיטתו.
עד עתה הודפסו ספרים על מסכת ברכות, רוב סדר מועד, רוב סדר נזיקין וכרך על מסכתות זבחים ומנחות.
סדרת ספרי החסידות
ספרי "מבשר טוב" על התורה והמועדים, מבוססים בעיקר על דברי התורה והשיחות שאמר הרב רבינוביץ בטישים ובשיחות. אחרים כתב בעצמו כפרשנות לגדולי החסידות, בשילוב ראיות לדבריהם מדברי הש"ס והראשונים. בפתיחה לאחד מספריו הוא כותב: ”כל דברי הלא המה מיוסדים על דבריהם הקדושים, ובהקדמתם, וכל דברי הוא רק לבאר את דברי קדשם, ולהראות שורש דבריהם הקדושים בש"ס ואגדות חז"ל והפוסקים עד כמה שידי יד כהה מגעת, בעזרת השי"ת ובחמלת ה' עלי בזכות אבותינו הקדושים, ואין בהם כמעט חידושים...” (מבשר טוב - ישועות אברהם, פתיחה עמ' ג').
עד עתה יצאו לאור ספרי "מבשר טוב" על חמישה חומשי תורה ועל המועדים.
בנוסף, הודפסו סדרת ספרי הגות הכוללת 64 חלקים על עניינים שונים. כמו כן דברי תורתו יוצאים בעלון "מבשר טוב" מדי שבוע.
סדרת ספרי ההגות:
מבשר טוב בכרכים הבאים: ישועות אברהם, בין אדם לחברו, אדם לעמל יולד, שולחנו של אדם מכפר, קדושת ישראל, זכות נשים צדקניות (ב"כ), מאמר הכרת הטוב, אחדות ישראל, מאמר היהודי הקדוש, אם שמוע תשמע, סגולת התשובה בדורות אחרונים, ישועות אברהם, לעולם יהא אדם, מאמר התורה, כח איש ישראל, מאמר השבת, לישועתך קיויתי ה', תורת בין הזמנים, מאמר תחיית המתים, ספר החיים, תקוני תשובה וכפרה, יסודות עבודת ה', עבודת ישראל, נצחיות המקדש, כח תשובת ישראל, תיקון המידות, תורת בין הזמנים, ענווה ושפלות, שכינתא בגלותא, עקבתא דמשיחא, הילולא דצדיקיא, כח קיום ישראל, תפילה ב' חלקים, תורת ה' תמימה, שמחת נישואין, ויגבה ליבו בדרכי ה', ברכה של גלויות, קרבה אל נפשי גאלה, מעלת תפילת נשים, אור אלימלך (על רבי אלימלך מליז'נסק), חינוך.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ המודיע כט' שבט תשמ"ב
- ^ אתר המרכז
- ^ חותנו של הרב ברוך מאיר יעקב שוחט האדמו"ר מקרלין סטולין
- ^ האדמו"ר מביאלא מעתיק את משכנו, באתר JDN
