ירושלים של זהב (דימוי)
ירושלים של זהב הוא דימוי רווח לירושלים אשר מוכר החל מהמאה ה-12. התפרסם במיוחד בשירה של נעמי שמר ירושלים של זהב.
היסטוריה
רקע
ערך מורחב – ירושלים של זהב (תכשיט)
הגמרא מספרת שרבי עקיבא בתקופת עניותו הבטיח לאשתו רחל שיעניק לה "ירושלים של זהב"[1] הבטחה שקיים בהמשך.[2] התכשיט מוזכר גם במשנה בהקשר של תכשיט האסור להוצאה מרשות לרשות.[3] ותכשיט האסור בענידה סמוך לחורבן הבית.[4]
אזכורים ראשוניים
במאה ה-12 כתב המיסטיקן הנוצרי-צרפתי ברנר דה קלוגי שיר בשם "De contemptu mundi" (על הבוז לעולם), בחלק השלישי הוא מכנה את ירושלים - Urbs Syon Aurea (עיר-ציון של זהב).[5]
בישעיה, י"ד, ד' נאמר על בבל ש"שבתה מדהבה", בתנ"ך המלך ג'יימס מתורגם "the Golden City" לפי טוביה פרשל התרגום הביא ליצירת המיתוס של אל דוראדו, אך לא ליצירת הדימוי ירושלים של זהב (כהנגדה).[6]
בספרות התורנית
בספרות התורנית הדימוי מוזכר לעיתים נדירות בעיקר בארמית - "ירושלים דדהבא". הדימוי הוא פראפרזה לתכשיט ירושלים של זהב.
האזכור הראשון הוא אצל רבי יצחק צרפתי במכתבו למגורשי ספרד (1438): "ואף כי לא יבחרו לעלות לירושלים, צדק ילין בה, דבעו למיעבד בהו ירושלים דדהבא, כדעבד לדביתהו ר' עקיבא", בהמשך הוא מסביר שלא מדובר בזהב גשמי אלא רוחני (ולכן הוא ממליץ לעלות לטורקיה העשירה).[7]
רבני ירושלים (ר' ניסים חיים משה מזרחי, ר' רפאל מיוחס ועוד רבים) בהסכמה לספר חזון נחום כותבים "ארעא קדשא הדין – ירושלים של דהבא". בשנת תקכ"ב הוציא ר' אברהם בן אביגדור את ספרו של חמיו ר' יצחק בכר דוד – דברי אמת, בהקדמה לספר הוא כותב "אראה בנחמה – ירושלים דדהבא". רבי נתן בורגיל ורבנים תוניסאים נוספים בהסכמה לספר יכין ובועז (תקמ"ב) כותבים: "להחזיר עטרה עיטור סופרים, לעטר שוקי ירושלים דדהבא באכלוסא ממלכת כהנים". הדימוי מוזכר בעוד מספר ספרים.
בשנת תרנ"ז הוציא ר' יצחק באדהב בירושלים ספר בשם "עיר של זהב היא ירושלים דדהבא" העוסק בשבחי העיר,[8] בשנת תר"ע הדפיס בדרוהוביץ הרב בן ציון כ"ץ, ספר בשם "ירושלים דדהבא" העוסק בדרשה הלכתית על ירושלים.[9][10]
בשירה
שירה נוצרית
הדימוי מוכר באנגלית כ-"Jerusalem The Golden" או בצורה "Jerusalem of Gold".
במאה ה-12 כתב המיסטיקן הנוצרי-צרפתי ברנר דה קלוגי שיר בשם De contemptu mundi (על הבוז לעולם), בחלק השלישי הוא מכנה את ירושלים - Urbs Syon Aurea (עיר-ציון של זהב). ג'ון מייסון ניל תרגם קטעים מהשיר את השורה הנזכרת הוא תרגם בצורה "Jerusalem The Golden" הקטעים נעשו פופולריים יותר מהמקור והם מוכרים כהמנון בשם זה.[5]
הביטוי רווח גם בשירים כנסייתיים רבים.[11] ובספרות הנוצרית.
לפי טוביה פרשל הדימוי פחות נפוץ ביהדות בעיקר בגלל האבל על חורבן ירושלים, הוא נפוץ יותר עם החזרה לארץ ישראל במאה ה-20.[12]
שירה ישראלית
רבקה דוידית כתבה בשנות ה-50 את השיר "ירושלים של זהב": "אי שם עלי אדם רומזים על הסתיו, ירושלים כלה זהב".[13]
בספטמבר 1964 חיים באר פרסם את השיר "עיר של זהב" בו אומר: "בניתי לך עיר של זהב וענדתיה על צווארך[14] אחות".[15]
ב-1966 אורי צבי גרינברג בשירו "מסכת נופים" חותם: רְאֵה וְהַבִּיטָה: עוֹד אָנוּ מְיַחֲלִים לְךָ… הָאֵ-ל-הָאָב!, בִּשְׂדֵה תּוֹחֶלֶת הֶחָזוֹן גַּם כַּוָרוֹת בִּמְלֹא דִּבְשָׁן, וִירוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב.[16]
אצ"ג השתמש בדימוי קודם לכן בצורתו הארמית "ירושלים דדהבא" בשירו "מדמי אבותי בספרד"[17]: "ירושלים דדהבא... חומת אש מסביב לה, גבוהה!, הללויה, אחיי - הללויה אתי!".[18]
נעמי שמר
- ערך מורחב – ירושלים של זהב
נעמי שמר פרסמה את שירה "ירושלים של זהב" ב-15 במאי 1967 מעט לפני מלחמת ששת הימים לרגל פסטיבל הזמר והפזמון. פזמון השיר הוא: "ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור, הלא לכל שיריך אני כינור".
י' אורן כתב ששמר הכירה את הכינוי בזכות אצ"ג,[19] אך שמר עצמה סיפרה שהכירה את הכינוי בזכות הסיפור על אשת רבי עקיבא ותכשיטה.[20] מרדכי שטריגלר טען שענידת התכשיט על ידי אשת ר' עקיבא הייתה ביטוי של תקווה לאחר החורבן, לדבריו זו הסיבה שנעמי שמר השתמשה בתכשיט לתיאור השמחה בירושלים בתוך האבל על חורבנה.[21]
לאחר נעמי שמר הדימוי מופיע בספרות ובשירה בצורה נרחבת.[22]
לקריאה נוספת
- דן אלמגור, "איך נולד השיר 'ירושלים של זהב' ", הדאר, 75, ז', 1996
- טוביה פרשל, ירושלים של זהב, מאמרי טוביה, מוסד הרב קוק, ירושלים תשפ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)[23]
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס' עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף נ' עמוד א'
- ↑ אבות דרבי נתן, ו ג
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ז עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ט עמוד ב'
- ^ 5.0 5.1 The Source of "Jerusalem the Golden" etc. by Samuel Macourly Jackson (Chicago 1910).
- ↑ טוביה פרשל, עיר של זהב, הדואר, כ' בניסן תשל"ה, ושוב בספרו מאמרי טוביה, חלק ב, מוסד הרב קוק, ירושלים תשע"ז, עמ' רמד-רמו
- ↑ נדפס על ידי אהרון ילינק, ליפסיא תרי"ד
- ↑ יצחק באדהב, עיר של זהב, ירושלים תרנ"ז, באתר אוצר החכמה
- ↑ הרב בן ציון כ"ץ, ירושלים דדהבא, דרוהוביץ תר"ע, באתר אוצר החכמה
- ↑ בספרות הישראלית ניתן למצוא את חיים תורן המזכיר את הכינוי בהקדמתו לאנתולוגיה שלו "ירושלים ביצירת הדורות" (תל-אביב, תשי"ב)
- ↑ Charles G. Trumbull; A Pilgrimage to Jerusalem (Philadelphia, 1905) p. 416. Poetical Works of Christina Rossetti, London 1904, pp. 206-207.
- ↑ טוביה פרשל, ירושלים של זהב, הדואר, ח' כיסלו תשכ"ט.
- ↑ נתי גבאי, התגלה בארכיון: "ירושלים של זהב" של המשוררת רבקה דוידית, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 30 ביולי 2017
- ↑ התפיסה המקובלת כיום שירושלים של זהב הוא כתר נפוצה בזכות מחקרים שהתפרסמו כ-3 שנים לאחר כתיבת השיר, ההסבר של אבות דרבי נתן שמדובר בכתר היה פחות מוכר אז
- ↑ חיים באר, עיר של זהב, דבר, 4 בספטמבר 1964
- ↑ אצ"ג, מסכת נסכים מנופים מקודש" (מחזור שירים), ירושלים, שנתון לדברי ספרות והגות, כרך ב', ירושלים תשכ״ז – 1966, עמ׳ 16.
- ↑ אצ"ג, הקטרוג והאמונה, ירושלים-תל-אביב, תרצ"ז, גם בשיר "משא ערי הכתר" שבספר הוא כותב: "זה מזמן נהרסה ירושלים דדהבא שלי".
- ↑ גם בקינתו "קינת השה לבדד" שבספרו רחובות הנהר הוא אומר "ירושלים של סלע של זהב", כך גם בשירו "הנה הגוי-המגור במלואו שבאותו הספר
- ↑ י' אורן, מבקיעי השערים, האומה, תמוז תשכ"ז
- ↑
נתי גבאי, התגלה בארכיון: "ירושלים של זהב" - השיר שנגנז, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2017
- ↑ מובא אצל דב סדן, עיר של זהב: סודו של מוניטון, ולירושלים, עמ' 211
- ↑ דב סדן, עיר של זהב: סודו של מוניטון, ולירושלים, עמ' 211 והלאה
- ↑ מתוך מספר מאמרים שפורסמו בהדואר
ירושלים של זהב (דימוי)41163093