ישיבת גרודנא (אשדוד)
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ישיבה ליטאית |
| מייסדים | הרב יוסף שלמה כהנמן |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב משה שמידע |
| תלמידים | |
| כ - 250 | |
| מיקום | |
| מיקום | אשדוד |
ישיבת גרודנא היא ישיבה גבוהה השוכנת בקריית פוניבז' שברובע ג' באשדוד. משתייכת לזרם החרדי-ליטאי.
בשנת תש"ס (2000) התפצלה הישיבה כאשר חלק מהרבנים והתלמידים פרשו ופתחו את ישיבת גרודנא באר יעקב. הישיבה באשדוד התפצלה שוב בשנת תשע"ה (2015), כאשר חלק מהתלמידים פרשו לישיבת מאירת שמועה הממוקמת אף היא באשדוד.
היסטוריה
הקמת הישיבה
הישיבה הוקמה בשנת תשכ"ו (1966) על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן, "הרב מפוניבז'", במסגרת תוכניתו להקמת 18 ישיבות ברחבי הארץ, ונקראה על שמה של ישיבת שער התורה - גרודנא בליטא. בתחילה שכנה הישיבה בבני ברק, ובי"ח בשבט ה'תשכ"ז עברה הישיבה לאשדוד ועמדה תחת חסות מוסדות פוניבז'. בראשות הישיבה כיהנו הרב דב צבי קרלנשטיין, הרב צבי דרבקין והרב יצחק הקר (חתנו של הרב רוזובסקי). גם ראשי ישיבת פוניבז', הרב שמואל רוזובסקי והרב אלעזר מנחם מן שך, נחשבו מראשי הישיבה והגיעו בקביעות למסור שיעורים בישיבה.
פיצול הישיבה
בשנת תש"ס (סוף 1999), בעקבות חיכוכים בין ראשי הישיבה וקבוצות תלמידיהם, התפצלה הישיבה באשדוד לשתיים. הרב דרבקין, הרב הקר ושאר הצוות, למעט הרב קרלנשטיין, עזבו עם קבוצת תלמידים והקימו ישיבה חדשה בקריית ישמח משה, שעברה לאחר מכן לבאר יעקב, בשם ישיבת גרודנא באר יעקב. מוסדות פוניבז' של אליעזר כהנמן עברו לפרוס את חסותם על ישיבה זו. באשדוד נשאר הרב דב צבי קרלנשטיין והישיבה המשיכה להתקיים בראשותו באופן עצמאי, ולאחר פטירתו בראשות חתנו הרב משה שמידע. מנהלה היה יעקב לבין, מנכ"ל העיתון "הפלס" לשעבר. לישיבה מסונפת ישיבת "קדוש יעקב - לצעירים", בראשות הרב אברהם מלאכי, הנקראת על שמו של יעקב כהנמן, בנו של הרב יוסף שלמה כהנמן, שנספה בשואה.
בעשור הראשון של המאה ה-21 התנהלו בעקבות הפיצול מאבקים משפטיים בין הישיבה באשדוד לבין הישיבה-האם, ישיבת פוניבז', לפי דרישת נשיא ישיבת פוניבז' אליעזר כהנמן לקבל את הבעלות על מבני הישיבה, השוכנים על קרקע עירונית שנחכרה על ידי ישיבת פוניבז'. פנייתו לערכאות עוררה את התנגדותם של כמה רבנים ליטאיים ובראשם הרב יוסף שלום אלישיב, שפרסם איגרת בנושא בעיתון יתד נאמן, הרב כהנמן השיב כי הוא מגובה על ידי הרב נסים קרליץ. בית המשפט קיבל את תביעתו והוציא צו המורה לישיבה באשדוד לפנות את המבנים עד מוצאי תשעה באב תש"ע (10 ביולי 2010)[1]. בעקבות צו בית המשפט התפנתה הישיבה ממקומה[2], והעתיקה את משכנה למבנה סמוך. בעקבות הסכם פשרה בין שני הצדדים מכרו מוסדות פוניבז' לישיבת גרודנא מבנה במתחם הישיבה שהרב יוסף שלמה כהנמן החל בבנייתו ולא השלימו, ואליו מיועדת הישיבה לעבור עם השלמת הבנייה. הוקצה לישיבה גם שטח נוסף שעליו יוקמו מבנים. כמו כן הוסכם שישיבת גרודנא תחדל מלהשתמש בשם זה[3], ולכן היא משתמשת כיום בשמה המקורי של ישיבת גרודנא בליטא "שער התורה". בתש"פ קיימה הישיבה אירוע התרמה להשלמת המבנה שהרב כהנמן החל בבנייתו קודם לכן[4]. באייר תשפ"א נכנסה הישיבה למבנה.
במשך כעשרים שנה מנהל הישיבה היה יעקב לבין, בשנת תשע"ט הוא פרש מתפקידו.
בעשור השני של המאה ה-21
בחורף תשע"ב (2012) הוקם סניף לישיבה ברובע א' באשדוד, בראשות חתנו של הרב קרלנשטיין, הרב אהוד אייזנטל. הסניף נקרא "זיכרון קדושים". עם מינויו של הרב אייזנטל בתשע"ד לר"מ בישיבת גרודנא משמש כראש הישיבה הרב נחום רוזנבלט.
סביב הישיבה התפתחה קהילה חרדית-ליטאית באשדוד.
בתשע"ד (2013) מינה הרב קרלנשטיין את חתנו הרב משה שמידע לכהן כראש ישיבה לצדו, ואת חתנו הרב אהוד אייזנטל כר"מ. ר"מים נוספים בישיבה הם הרב יעקב ונדרוולדה (עד לפרישתו בשנת תשפ"ד) והרב מיכאל פלס, המשגיח הוא הרב חיים יהודה ברינגר.[5]. בחודש אלול תשע"ה, בעקבות הוראת הרב שמואל אוירבך, עזב הרב נחום רוזנבלט שכיהן כראש הכולל בהיכל הישיבה, בעקבות זאת עזבה קבוצה מהתלמידים ועברה ללמוד בסניף "זכרון קדושים" שבראשות הרב נחום רוזנבלט כמו כן שונה שמו של הסניף ל"מאירת שמועה" והוא התנתק מהישיבה האם [6].
סדרי הישיבה ודרך הלימוד
הישיבה מדגישה את הלימוד בעיון ומבוססת על דרך הלימוד של רבי שמעון שקופ ותלמידו הרב שמואל רוזובסקי.
הישיבה באשדוד נחשבת בציבור הליטאי כשמרנית ותלמידיה משתייכים בדרך כלל לגרעין הקשה של חוג תלמידי הרב שך. כיום משתייכת הישיבה לפלג הירושלמי ונחשבת כגרעין הקשה שלו. תקנות הישיבה אוסרות על התלמידים להחזיק בטלפון סלולרי, ואף לא במכשיר כשר ולנסוע בטרמפים [דרוש מקור].
מבוגרי הישיבה (רובם לפני ההתפצלות)
|
|
ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
