ישיבת שערי שמועות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת שערי שמועות
היכל בית המדרש של ישיבת שערי שמועות
היכל בית המדרש של ישיבת שערי שמועות
ישיבה
השתייכות הציבור הליטאי
תקופת הפעילות א' באלול ה'תש"ע – הווה
מייסדים הרב נפתלי צבי יהודה שפירא, הרב אריה שפירא
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב נפתלי צבי יהודה שפירא, הרב אריה שפירא
תלמידים
כ-350
שונות
ספרים בית שערים א-ג, שערי מיטב, שערי גירות
מיקום
מיקום מושב בית חלקיה
קואורדינטות 31°47′35″N 34°48′36″E / 31.793083°N 34.809917°E / 31.793083; 34.809917

ישיבת שערי שמועות היא ישיבה חרדית-ליטאית שהוקמה בשנת תש"ע ושוכנת במושב החרדי בית חלקיה.

בישיבה כארבע מאות וחמישים תלמידים וחמישים אברכים[1]. היא קרויה על שם סדרת הספרים שערי שמועות של הרב משה שמואל שפירא, ראש ישיבת באר יעקב, ודרך הלימוד בה מבוססת על שיטתו. בראשות הישיבה עומדים הרב נפתלי צבי יהודה שפירא, בנו של הרב משה שמואל, והרב אריה שפירא נכדו של הרב משה שמואל שפירא.

ראש הישיבה רבי אריה שפירא במסירת השיעור היומי בהיכל הישיבה
ארון הקודש בישיבה
בניין בית המדרש

הקמה

הישיבה הוקמה בזמן אלול ה'תש"ע במודיעין עילית. בגרעין התלמידים הראשון היו עשרים וששה בחורים, רובם מישיבת באר יעקב.

עם תחילת זמן חורף ה'תשע"א עברה הישיבה לבית חלקיה. בית המדרש וחדרי האוכל והשיעורים היו נמצאים במרכז המושב.

בשנת ה'תשע"ד הוקצה לישיבה מגרש בכניסה למושב. בעבר שכנו חלק מהפנימיות במבנים זמניים בשטח זה. לאחר מכן החלה במקום בנייה של קריית הישיבה. בשנת הלימודים תשפ"א נכנסה הישיבה לבית המדרש הקבוע.

דרך הלימוד בישיבה מבוססת באופן מובהק על דרכו הלימודית של הרב משה שמואל שפירא. בניגוד לרוב הישיבות, הבחורים המבוגרים, כולל בני הקיבוץ והאברכים, שומעים שיעור יומי מראש הישיבה הרב אריה שפירא.

צוות

ראשי הישיבה הם הרב נפתלי צבי יהודה שפירא, והרב אריה שפירא.

המשגיחים הם הרב אברהם רוזנבוים, והרב יעקב שמעון שטרנשוס.

הר"מים של שיעור א' הם הרב ישראל יעקב פינקוס[2], והרב משה אלעזר מרק[3]. הר"מים של שיעור ב' הם הרב יוסף פישהוף[4], והרב חיים וניט, והרב בן ציון רפאל שפירא[5].

בנוסף משמשים כרבנים בישיבה הרב משה צבי קפלן, הרב פנחס כהן, הרב אריה שפירא[6] הרב חיים זאב גפן, הרב דניאל ברויאר ורבנים נוספים.

קמפוס הישיבה

באלול תש"פ בצל התמודדות עם נגיף הקורונה חנכה הישיבה את המבנה החדש של בית המדרש. המבנה כולל בית מדרש גדול ומפואר, חדרים לראשי הישיבה, ומשרדי ההנהלה. ובינתיים גם חדרי שיעורים ואוכל זמניים. הבניין נחנך בהכנסת ספר תורה שנערכה בצורה מצומצמת עקב מגבלות נגיף הקורונה. בינתיים הפך מבנה בית המדרש הישן לפנימיות המשמשות את בני שיעור א' והקיבוץ. הישיבה מתעתדת להתחיל בקרוב בבניית מבני הקבע לחדר האוכל והפנימיות.


מכון מבקשי שמועה

הישיבה מחזיקה מכון להוצאת ספרים, שאותו מנהלים בחורים. המכון מוציא לאור שיעורים הנמסרים בישיבה ועוד. חלק מהפרסומים יוצאים לאור לקראת אירוע המתרחש בישיבה או כתשורה לתורמי הישיבה לקראת החגים.

במסגרת המכון יצאו לאור:

  • סדרת בית שערים – סדרה בת שלושה כרכים המכילים בעיקר את שיעורי ראש הישיבה הרב נפתלי צבי יהודה שפירא.
  • סדרת שמועות וביאורים – סדרת חוברות המחולקת לתורמי ולידידי הישיבה, ובה שמועות והנהגות מבית וולאז'ין ובריסק, על נושא מסוים. עד כה יצאו חוברות על ברכת המזון, סדר ההושענות, על מגילות קהלת, רות, אסתר, ושיר השירים, ועל סדר ההלל.
  • שיעורי ראש הישיבה רבי אריה שפירא. עד כה יצאו 2 כרכים: שערי גירות – על סוגיות במסכת כתובות, ושערי מיטב – על סוגיות במסכת בבא קמא.

פרוייקט אשירה עוזו

כחלק מתהליך בניית קמפוס הישיבה הופק על ידי קרן הבניין פרוייקט אשירה עוזו, לחידוש שירי ראש הישיבה הרב משה שמואל שפירא ורבותיו, מקבצי השירים מחולקים מידי פעם כתשורה לתורמים.

במסגרת הפרוייקט יצאו עד כה:

  • אשירה עוזו 1 - השלם זה הבניין - שהופק לרגל הנחת אבן הפינה לבניין בית המדרש, ובו יצאו לאור השירים: השלם זה הבניין, שירו לו, כי ביום הזה, מן המצר, צמאה לך נפשי, הנה ימים באים, ואתם הדבקים, ממקומך, שים שלום.
  • אשירה עוזו 2 - לפיכך - שהופק לרגל חנוכת הבית לבניין בית המדרש, ובו יצאו לאור השירים: לפיכך, כאיל תערוג, כי בשמחה, אלקי נשמה, אם רוח המושל, ניגון הגעגועים והתקווה, אז ישיר, הוי כל צמא, והיה כעץ שתול, ממקומך.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרשימה המלאה: עולם הישיבות הליטאי סגר רישום לשנת תשפ"א, באתר בחדרי חרדים, 28 ביוני 2020
  2. ^ רב הקהילה החרדית באופקים ובנו של הרב שמשון פינקוס
  3. ^ חתנו של רבה של מודיעין עילית הרב מאיר קסלר
  4. ^ לשעבר ראש ישיבת סלאנים בבני ברק
  5. ^ בנו של ראש הישיבה הרב נפתלי צבי יהודה
  6. ^ בנו הצעיר של הרב משה שמואל שפירא, ומחבר ספרי "אבני אש" על ספר המצוות ו"אש קודש" על סוגיות בש"ס, ועוד.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0