עץ החיים
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
ערך זה עוסק בעץ המצוי בעץ החיים הוא עץ שהיה באמצע גן עדן[1], לצד עץ הדעת טוב ורע, אשר ממנו נאסר על האדם, לאכול שכן אכילה ממנו תגרום למוות. לאחר שהוא וחוה אשתו הפרו את האיסור ונענשו, הם גורשו מגן העדן על מנת שלא יאכלו גם מעץ החיים, אשר פירותיו היו גורמים להם לחיות לעולם. לאחר מכן הוצבה שמירה על הדרך אל העץ על מנת למנוע את גישתם אליו.[2]
בפרשנות המסורתית והקבלית
במקרא[3] נכתב שאם האדם היה לוקח מעץ החיים - "ואכל וחי לעולם", מה שנראה כהבטחה לחיי נצח. מספר פרשנים בני ימי הביניים (החל ברס"ג) סברו כי עץ החיים לא העניק חיי נצח, אלא רק אפשרות להירפא ממחלות ולחיות זמן ארוך. במדרש העץ מתואר כענק מימדים: ”אמר רבי יהודה בר אלעאי עץ חיים מהלך ת"ק שנה, וכל מי בראשית מתפלגין מתחתיו. רבי יודן בשם רבי יהודה בר אלעאי: לא סוף דבר נופו מהלך ת"ק שנה, אלא אפילו קורתו מהלך ת"ק שנה” (בראשית רבה, פרשה ט"ו, פסקה ו'.) יש המפרשים, שבניגוד לעץ הדעת, עץ החיים לא היה נחמד למראה ופרותיו היו נטולי טעם[4].
במדרש מכונה התורה כעץ החיים על פי הפסוק בספר משלי: "עֵץ חַיִּים הִיא, לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר." [5].
בקבלה ניתנת משמעות רבה לעץ החיים, והוא מפורש בפרשנות פרקטית, סמלית ואלגורית, אשר על טיבה המדויק נחלקו המקובלים.
לקריאה נוספת
- דב ברקוביץ, דרך עץ החיים - עולם חדש ממשמש ובא, הוצאת כרמל ירושלים, 2021 .
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עץ החיים |
- יונתן כהן, בין שני עצים, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2008
- דוב ברקוביץ וליאור טל שדה, דרך עץ החיים (פודקאסט), קולות של רוח, גל"צ, יוני 2020
הערות שוליים
