כד יתבין ישראל

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כד יתבין ישראל הוא שמו של שיר יהודי אשכנזי עממי הפותח במילים אלו. השיר מתאר את יחס הקדוש ברוך הוא לישראל בעת שעוסקים בתורה.

מילות השיר

השיר מכיל פתגם קצר בארמית. ונוסחו הוא "כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא דיליה חזו בני חביבי דמשכחין לצערא דילהון ועסקין בחדוותא דילי". ובתרגום ללשון הקודש: כאשר יושבים ישראל ועוסקים בשמחת התורה, הקב"ה אומר לפמליה (המלאכים) שלו, ראו את בניי חביביי ששוכחים מהצער שלהם ועוסקים בשמחה שלי.

מקור השיר

מקור המילים אינו ידוע בבירור. למרות שהמילים הם בסגנון ארמית זוהרית, מה שנותן מקום לטעות ולחשוב שמקור השיר הוא בספר הזוהר, השיר לא נמצא בספר הזוהר או בספרות קבלית אחרת קדומה. אך נוסח דומה מופיע בספר הזוהר[1]: "קודשא בריך הוא כניש לפמליא דיליה, ואמר חמו בני רחימי, דאינון דחיקין בגלותא, ושבקין צערא דלהון ותבעין לי על מטרוניתא".

אברהם וואלט (נולד במינסק, תרל"ב) מצטט שיר דומה ששרו בילדותו בשעת ההקפות[2]:

בשעה שישראל שמחים בשמחת התורה
קודשא בריך הוא אומר לפמליא של מעלה שלו:
חזו בני חביבי, חזו בני חביבי
שהם משתכחים בצרותא דלהון
ועוסקים ועוסקים בשמחה דלי.

על שיר זה הוא כותב (ביידיש): מהיכן נלקחו מילים מדהימות אלו - לא ידוע לי. חיפשתי וחקרתי ולא מצאתי. שמעתי את הזמר עוד במינסק, עיר מולדתי, ועוד בגם ב"בלומקעס קלויז", קלויז ישן שעברו עמוס בזכרונות של השאגת אריה ואחיינו ר' רפאל כהן, שמעתי שיר זה עוד ממתי שזוכר אני את עצמי, כשששרים אותו בחיות והתלהבות".

על הגאון מווילנה מעידים ששר שיר זה בשמחת בית השואבה בסגנון מעט שונה, ר' אברהם בן הגר"א מעיד בספרו "באר אברהם" (וילנא תרמ"ז) שנוסח הגאון היה "ראו בנים חביבים שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקין בדידי, מיד מתמלא רחמין על ישראל" ובספר מעשה רב מובא נוסח אחר (מעשה רב השלם עמ' רפ"ג): "אשריכם ישראל כשאתם עוסקין בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה ואומר ראו בנים החביבין שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקי בדידי".

בכמה קהילות אשכנזיות ובפרט קהילות בני הישיבות נוהגים לזמר שיר זה בשמחת תורה ובשבועות משום שהיא עוסקת בעניין שמחת התורה.

הלחן המפורסם על המילים[3], מיוחס לרבי מאיר שפירא מלובלין, אשר חיברו לרגל סיום הש"ס של מחזור הדף היומי הראשון בליל ט"ו בשבט ה'תרצ"א שנערך בהיכל ישיבת חכמי לובלין[4]. ויש המיחסים אותו להרב ר' ברוך בער מקאמעניץ.

לחן נוסף שזכה לפופולריות בציבור החרדי חובר על ידי משולם גרינברג והופק בביצועו של בני פרידמן[5].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ספר הזוהר, חלק ג', דף כ"ב, עמוד א'.
  2. אברהם וואלט (א' ליעסין), בספרו לידער און פאעמען, באנד איינס, ניו יארק 1938, עמ' 25-22: שיר 'שמחת תורה ביינאכט ...', ניו יארק 1933.
  3. לשמיעה, לחצו כאן.
  4. ראה כאן
  5. לשמיעה, לחצו כאן.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0