רבי קלונימוס קלמן אפשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מאור ושמש)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המאור ושמש
קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין
המצבה על קברו של הרב קלונימוס קלמן אפשטיין, בעל ה"מאור ושמש". משמאל, מצבת בנו רבי אהרן. 2016
המצבה על קברו של הרב קלונימוס קלמן אפשטיין, בעל ה"מאור ושמש". משמאל, מצבת בנו רבי אהרן. 2016
לידה 1751
ה'תקי"א
ניישטאדט, פולין
פטירה 1823 (בגיל 72 בערך)
א' בתמוז ה'תקפ"ג
מקום קבורה בית הקברות החדש בקרקוב
מקום מגורים קרקוב
מקום פעילות גליציה
רבותיו רבי אלימלך מליז'נסק, החוזה מלובלין, רבי מנחם מנדל מרימנוב
חיבוריו מאור ושמש
בת זוג מילכה ריידל לבית גוטגולד
אב אהרן הלוי אפשטיין
צאצאים ר' אהרן אפשטיין, ר' יוסף ברוך אפשטיין ("היהודי הטוב")
ה־ראשון
בנו ר' אהרן ←

רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין (ניישטאדט, פולין ה'תקי"א 1751 – קרקוב, א' בתמוז ה'תקפ"ג 1823), רב, ומקובל, מגדולי אדמור"י תנועת החסידות. נודע על שם ספרו מאור ושמש.

תולדות חייו

"קלמיש" נולד בנובה מיאסטו (ניישטאט) בשנת תקי"א למשפחה מעוטת אמצעים בת עשר נפשות, לאביו ר' אהרן הלוי אפשטיין, צאצא לכאורה משמואל הנביא ודוד המלך. כאשר היה כבן חמש עברה משפחתו לקרקוב כדי לחיות חיים טובים יותר, והוא נודע שם כעילוי מגיל צעיר. בילדותו, לאחר שמכר בייגל שנאפה בבית הוריו כדי לסייע בתמיכת משפחתו, היה מתגנב לבית המדרש ומאזין לדרשות ודברי התורה שנמסרו על ידי תלמידי החכמים בקרקוב. יום אחד לאחר אחת הדרשות ביקש הרב מרדכי גוטגולד, אחד היהודים העשירים ביותר בקרקוב, מאפשטיין בבדיחותא לחזור על הדרשה שזה עתה שמע, ולמרבה הפתעתו חזר הילד על כל הפלפול מילה במילה. גוטגולד הסכים לתמוך באפשטיין ולממן את השכלתו בישיבה, בתנאי שישא את בתו מלכה ראדל מיד כשיגיע לגיל מצוות.

זמן קצר לאחר נישואיו בגיל שלוש-עשרה, התוודע לרבי אלימלך מליז'נסק כאשר ביקר האחרון בקרקוב והלה פרס עליו את חסותו. רבי קלונימוס קלמן התגנב לליז'נסק עקב התנגדות חותנו, שם שהה כמה שבועות רצופים ועל אף גילו הצעיר, הפך לאחד מבכירי תלמידיו של רבי אלימלך. מסביבות שנת ה'תקמ"ה, החל להפיץ ברבים את תורת החסידות.
בקרקוב נתקל בהתנגדות עזה מצד הקהילה המקומית המתנגדים לחסידות ואב בית הדין בעיר, רבי יצחק הלוי ובית דינו, אף אסרו עליו בחרם להפיץ את תורתו. התנגדות זו מנעה מרבי קלונימוס קלמן להקים חצר חסידית גדולה ומהמוני חסידים להסתופף בצילו. בעקבות הרדיפות נגדו אף נאסר רבי קלונימוס לזמן מסוים בבית הכלא בטורנא בעקבות הלשנה, ועקב כך עזב את קרקוב לניישטאט, בה ישב בשלוה ללא התנגדויות.
ברבות השנים ועם התפשטות תנועת החסידות בגליציה המערבית, שככה ההתנגדות ושמו של רבי קלונימוס קלמן יצא לפניו כצדיק וכמקובל, מספר שנים לפני פטירתו אף חזר להתיישב בקרקוב ובה נפטר.
נסע גם לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מרדכי מנסכיז. לאחר פטירתו של רבי אלימלך מליז'נסק בשנת ה'תקמ"ז ראה את עצמו כתלמידם של החוזה מלובלין ושל רבי מנחם מנדל מרימנוב. עקב ההתנגדות לחסידות בקרקוב, לא הוקם אוהל על קברו לאחר פטירתו.

חיבורו

מאור ושמש - ליקוטי תורותיו ותורות רבותיו על התורה והמועדים. כתיבתו החלה בשנות חייו האחרונות על ידי בנו רבי אהרן ובפיקוחו של רבי קלונימוס קלמן. יצא לאור לראשונה בשנת ה'תר"ב. שמו של הספר ניתן על ידי רבי אריה לייב ליפשיץ מירוסלב, רב ואדמו"ר בוישניצא, שנתן את הסכמתו עליו. הספר נחשב לאחד מספרי החסידות החשובים ביותר ואף תואר על ידי אחדים ממנהיגי החסידות כ"שולחן ערוך של החסידות". בספר נידונים לעומק נושאים עיקריים בשיטת החסידות, מהות הצדיק ועוד. כיוון שהספר הודפס כפירוש על התורה במספר דפוסי חומשים, הוא זכה לתפוצה רבה ולפופולריות בציבור החסידי ואף מחוצה לו.

שושלתו

בניו היו; רבי אהרן ממלא מקומו בקרקוב ותלמידו של רבי שלמה מרדומסק, חתן רבי ישראל בן החוזה מלובלין. נפטר בו' בשבט תרמ"ב. ;רבי יוסף ברוך ('היהודי הטוב') מניישטאט. נפטר בי' באדר תרכ"ז. חתניו היו רבי דוד יצחק ברומברג ("ר' דוד'ל חריף") מפיוטרקוב[1] ורבי משה אב"ד קשונז (-י"ד בתשרי תקצ"ג) בנו של רבי יעקב מאפטא.

רבי קלונימוס קלמן בנו של רבי יוסף ברוך מניישטאט. נפטר בי"ד בתשרי תקצ"ג.

  • רבי מרדכי, רב בלודז'.
  • רבי משה. חותנו של רבי אלתר מריגליץ.
  • רבי חיים מאיר. היה מפורסם בגדלותו בתורה ובאהבת ישראל. נפטר בז' בטבת תרע"ד.
    • רבי אברהם מסטופניץ. נפטר בכ"א בתשרי תרצ"ג.
    • רבי נתן דוד מניישטאט. חתן רבי שמואל אליהו מזוואלין.
    • רבי אליעזר מזאלושיץ. נולד בשנת תר"מ. חתן רבי יעקב משה מקומרנה. מתרע"ד אדמו"ר בניישטאט ומתרע"ו בזאלושיץ. היה מפורסם בטוב ליבו. נרצח בשואה.
      • רבי יוסף דוד מסוקולוב. כיהן בחיי אביו באדמו"רות. היה חתנו של רבי דוד מפשצלה (גזע רופשיץ). נרצח בשואה.
      • חתנו רבי שמואל בומבך בן הרב אליהו אב"ד אושפיצין חתן רבי יעקב משה מקומרנה. כיהן בבנדין. נרצח בשואה.

רבי קלונימוס קלמן (תרי"ג - י' בסיוון תרפ"ה) מווידאמה. בן בתו של רבי יוסף ברוך מניישטאט. חתן רבי עמנואל מפשדבורז'. כיהן ברבנות ובאדמו"רות בוויאדמה.

  • רבי ישעיהו. חתן רבי אליעזר מחנטשין. היה לבוש טלית ותפילין כל היום. נרצח בקילץ.
    • רבי יוסף ברוך, חתן רבי לייבוש מטומשוב. כיהן בווידאמה ובפשדבורז' משנת תרצ"ד. נרצח בשואה.
  • חתנו רבי אביגדור מצ'נסטוכוב.

רבי משה אבא בעער מאיסטריק חתנו של רבי יוסף ברוך מניישטאט. חתנו היה רבי ישראל הורוביץ רבה של ויסלוביץ.

מנכדתו חנה ברכה בת רבי חיים שמואל הורוויץ מחנצ'ין נולדו רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצ'נה - מחבר ספר 'אש קודש', והאדמו"ר רבי ישעיהו שפירא שכונה האדמו"ר החלוץ.

נינו הוא הרב קלמן מאיר בר, רבה הראשי של נתניה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ היה תלמידם של החוזה מלובלין, רבי ישראל מקוז'ניץ, רבי יעקב יצחק מפשיסחא ורבי ישעיהו מפשדבורז'. בסוף ימיו עבר לאואזד. מתלמידיו היו רבי חנוך העניך מאלכסנדר, רבי שלמה מרדומסק ורבי יעקב דוד מאמשינוב. חיבר את הספר חידושי הרד"ח. נפטר בשנת תקפ"ז.


תקופת חייו של רבי קלונימוס קלמן אפשטיין על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן