מגפת הקורונה במלזיה
| תקופת המגפה | 25 בינואר 2020 – הווה (5 שנים) |
|---|---|
| במדינות או באזורים |
 מלזיה |
| פתוגן | נגיף ה-SARS-CoV-2 |
| מקור המגפה |
 ווהאן, סין |
| מקרי מוות | 37,070[1] |
| מקרי הדבקה |
5,094,448[1] • 19,122 מהם חולים פעילים • 36 מתוכם במצב קשה |
| הבריאו |
5,038,256 [1] רענון נתונים |
מגפת הקורונה, בה חלו רבים במחלת נגיף הקורונה במלזיה, התפשטה אל המדינה בסוף ינואר 2020.
רקע
ערך מורחב – מגפת הקורונה
ב-12 בינואר 2020 אישר ארגון הבריאות העולמי כי נגיף הקורונה החדש הוא הגורם למחלת נשימה בקרב אנשים בעיר ווהאן, מחוז חוביי, סין, אשר דווח בפני ארגון הבריאות העולמי ב-31 בדצמבר 2019.[2][3]
שיעור התמותה במקרה של מגפת הקורונה היה נמוך בהרבה ממגפת הסארס שהתפרצה בשנת 2003 בסין,[4][5] אך ההדבקה מאדם לאדם היא גדולה ומשמעותית המשפיע בצורה מכרעת על מספר מקרי מוות באופן משמעותי.[4][6]
התפשטות המגפה
2020
ב-25 בינואר 2020 דיווחה מלזיה על שלושת מקרי ההידבקות הראשונים בנגיף הקורונה, כולם של אזרחים סינים שביקרו במדינה. עד ל-30 בינואר עלה מספר המקרים לשמונה. בתגובה, משרד הבריאות המלזי פרסם הנחיות להתמודדות עם הנגיף, והקים בתי חולים ייעודיים בכל מדינות מלזיה ובטריטוריות הפדרליות שלה לצורך טיפול במקרים המאומתים. הרשויות המקומיות המליצו לאזרחי מלזיה הנוסעים לסין להימנע מביקור בחוות בעלי חיים ובשווקים. בעקבות מספר מקרים חשודים בסבה ובסראוואק, שבהם היו מעורבים אזרחים סינים, ממשלות המדינות הללו השעו את כל הטיסות הישירות לסין.
בעקבות גל מקרי הדבקה שמקורם בקוריאה הדרומית, הכריזה ממשלת מלזיה ב-26 בפברואר על איסור כניסה למבקרים מהמדינה. זמן קצר לאחר מכן, חוותה מלזיה עלייה חדה במספר מקרי הקורונה, בעקבות אירוע המוני שנמשך ארבעה ימים בקואלה לומפור. נכון ל-20 במרץ, 48% מכלל מקרי הקורונה במדינה (מתוך 3,347 מקרים) נקשרו ישירות לאותו אירוע. בתגובה לעלייה בתחלואה, הודיע ראש הממשלה מוחידין יאסין על כניסתה של מלזיה לסגר חלקי, החל מ-18 במרץ 2020.
יום לפני תחילת הסגר, ב-17 במרץ, דיווחה מלזיה על שני מקרי המוות הראשונים מהנגיף: כומר בן 60 מהכנסייה הבפטיסטית עמנואל בעיר קוצ'ינג שבסראוואק, וגבר בן 34 שהשתתף בכינוס דתי מוסלמי בסרי פטלינג, ג'והור בהרו שבמדינת ג'והור.
ב-3 באפריל דווח על תוספת של 217 מקרי הדבקה חדשים, שהעלו את סך המקרים ל-3,333. מנכ"ל משרד הבריאות, נור הישאם עבדאללה, ייחס את העלייה לאיתור פעיל של חולים באזורים שהושמו תחת צו בקרת תנועה, שנכנס לתוקף בתחילת ההתפרצות. בתגובה למגמת העלייה, האריכה הממשלה את צו בקרת התנועה עד ל-28 באפריל.
ב-1 במאי הודיע ראש הממשלה על התחלת הקלות בסגר, שייכנסו לתוקף ב-4 במאי, ויאפשרו פתיחה מחודשת של מרבית העסקים – תוך שמירה על מגבלות התקהלות. עם זאת, החל מ-21 במאי חלה עלייה חדה במספר המקרים בקרב עצירים במתקני מעצר מהגרים, במיוחד באצטדיון בוקיט ג'ליל ובעיירה סמנווין שבסלנגור, מה שהביא את מספר המקרים המצטבר ל-7,819 עד סוף מאי.
ב-22 במאי הודיע ראש הממשלה על הטלת סגר נוסף למשך 14 ימים, לאחר שפקיד ממשלתי שנכח בתדרוך יום קודם לכן נמצא חיובי לקורונה.
ב-1 במאי 2020 הודיע ראש ממשלת מלזיה, מוחידין יאסין, כי החל מ-4 במאי יוקלו הגבלות הסגר, מה שיאפשר לרוב העסקים להיפתח מחדש, תוך שמירה על איסור התכנסויות המוניות. עם זאת, החל מ-21 במאי נרשמה עלייה חדה במספר מקרי הקורונה בקרב עצורים במתקני מעצר מהגרים, במיוחד באצטדיון בוקיט ג'ליל ובעיירה סמנווין שבסלנגור. עד 31 במאי הגיע מספר המקרים המצטבר ל-7,819.
ב-22 במאי הכריז ראש הממשלה על סגר נוסף למשך 14 ימים, לאחר שפקיד ממשלתי, שנכח בתדרוך יום קודם לכן, אובחן כחיובי לקורונה.
ב-1 ביוני דווח על 7,857 מקרי הידבקות בסך הכול, מתוכם 6,404 מחלימים ו-115 מקרי מוות. ב-6 ביוני עודד מנכ"ל משרד הבריאות, נור הישאם עבדאללה, את הציבור לעטות מסכות פנים, בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי. עד 30 ביוני נרשמו 164 מקרים פעילים מתוך סך כולל של 8,639 מקרים, כאשר 8,534 החלימו ו-121 נפטרו.
ב-1 ביולי, היו במלזיה 144 מקרים פעילים מתוך סך כולל של 8,640 מקרים, עם 8,375 מחלימים ו-121 נפטרים. ב-20 ביולי הודיע ראש הממשלה כי נשקלת החובה לעטות מסכות בעקבות עלייה בהדבקות שנרשמה לאחר הקלת ההגבלות על תנועת אנשים ופעילות כלכלית. עד 31 ביולי, מספר המקרים הפעילים עלה ל-207 מתוך סך כולל של 8,976 מקרים, עם 8,644 מחלימים ו-125 נפטרים.
ב-1 באוגוסט נרשמו 213 מקרים פעילים מתוך 8,985 מקרים, עם 8,647 מחלימים ו-125 נפטרים. עד סוף החודש, ב-31 באוגוסט, מספר המקרים הפעילים ירד ל-160 מתוך 9,340 מקרים, עם 9,054 מחלימים ו-127 מקרי מוות.
מאז יולי 2020 נרשמו לפחות שתי התפרצויות אזוריות משמעותיות. בסוף יולי ובמהלך אוגוסט נרשם זינוק במספר הנבדקים בקדה ובסראוואק. בספטמבר, התפרצות משמעותית בסבה, שהתגלתה תחילה בבתי כלא, התפשטה לקהילה והביאה לעלייה חדה במספר המקרים הפעילים ליותר מ-1,000. תנועת האוכלוסייה לאחר הבחירות המקומיות בסבה תרמה להמשך ההתפשטות ברחבי מלזיה. הרשויות ייחסו את חלק מהעלייה גם לכניסת מהגרים בלתי חוקיים מאינדונזיה.
ב-16 בספטמבר חצתה מלזיה את רף 10,000 מקרי ההדבקה, כאשר בין סוף אוגוסט לספטמבר דווחו 11 מקרי מוות, בעיקר בקדה ובסבה. עד 30 בספטמבר, נרשמו 1,124 מקרים פעילים מתוך 11,124 מקרים בסך הכול, עם 9,967 מחלימים ו-136 נפטרים.
ב-1 באוקטובר 2020 נרשמו במלזיה 1,334 מקרים פעילים מתוך סך כולל של 11,484 מקרי קורונה. עד לאותו תאריך, 10,014 חולים החלימו ומספר הנפטרים עמד על 136. עד 31 באוקטובר, עלה מספר המקרים הפעילים ל-10,051 מתוך סך כולל של 31,548 מקרים. מספר המחלימים עמד על 21,248, ומניין הנפטרים עלה ל-249.
ב-18 בנובמבר חצה מספר מקרי הקורונה במלזיה את רף 50,000. למחרת, הודיע מנכ"ל משרד הבריאות, נור הישאם עבדאללה, כי מעל 9,000 מהמקרים אותרו באמצעות אפליקציית מעקב המגעים MySejahtera, שהושקה ב-20 באפריל. עד סוף נובמבר, נרשמו 10,578 מקרים פעילים מתוך סך של 54,759 מקרים, כאשר מספר הנפטרים הגיע ל-360.
ב-4 בדצמבר הגיע מספר המקרים המצטבר ל-70,000, ועד 10 בדצמבר חצה את ה-80,000. מספר מקרי המוות עלה ל-402. עד 18 בדצמבר, נרשמו יותר מ-90,000 מקרי הדבקה, וב-23 בדצמבר אישר משרד הבריאות כי אותר במדינה זן חדש של הנגיף, A701B, בעל רמת הדבקה גבוהה יותר, בדומה לזן שהתפשט בדרום אפריקה, אוסטרליה והולנד. ב-24 בדצמבר עבר מספר המקרים הכולל את רף 100,000.
בסוף השנה, ב-31 בדצמבר 2020, דיווחה מלזיה על סך של 113,010 מקרים, מתוכם 88,941 מחלימים ו-471 מקרי מוות.
2021
החל מ-15 במרץ 2020, מלזיה חוותה זינוק משמעותי במספר המקרים הפעילים של הקורנה. בתגובה, ראש ממשלת מלזיה ערך ב-16 במרץ שידור חי ארצי, שבו הכריז על יישום צו בקרת התנועה (MCO) החל מ-18 במרץ ועד 31 במרץ. במסגרת הצו הוטלו שישה צעדי הגבלה עיקריים:
- איסור על התכנסויות המוניות בכל התחומים – דתיים, ספורטיביים, חברתיים ותרבותיים; כלל המקומות הציבוריים נסגרו למעט חנויות חיוניות כמו סופרמרקטים, שווקים וחנויות מכולת.
- סגירת מקומות פולחן, כולל השעיית תפילות יום שישי במסגדים, בהתאם להחלטת מועצת הפתווה הלאומית.
- חיוב בדיקות ובידוד של 14 ימים לכל מלזי שחוזר מחו"ל.
- איסור כניסת תיירים ומבקרים זרים לשטח מלזיה.
- סגירת כלל מוסדות החינוך, לרבות גני ילדים, בתי ספר, מוסדות להשכלה גבוהה ומרכזי הכשרה.
- הפסקת פעילות שטחים ממשלתיים ועסקיים, פרט לשירותים חיוניים כמו מים, חשמל, בריאות, בנקאות, תחבורה ושירותי ביטחון.
בשל המשך העלייה במספר המקרים, הצו הוארך ארבע פעמים בשלבים נוספים:
- שלב 2 (הוכרז ב-25 במרץ) – הארכת ה-MCO עד 14 באפריל.
- שלב 3 (הוכרז ב-10 באפריל) – הארכה נוספת עד 28 באפריל, תוך הערכת צפי לשיא המגפה באפריל.
- שלב 4 (הוכרז ב-23 באפריל) – הארכה עד 12 במאי.
ב-1 במאי הודיעה הממשלה על תחילת תהליך הקלה הדרגתית במגבלות, מתוך מטרה להניע את הכלכלה מחדש. במסגרת ההקלות (Conditional MCO – CMCO) שנכנסו לתוקף ב-4 במאי:
- הותר לשני בני משפחה לערוך קניות יחד.
- תחבורה ציבורית חודשה באופן מדורג.
עם זאת, ההקלות עוררו התנגדות ציבורית רחבה: למעלה מ-420,000 אזרחים חתמו על עצומה הקוראת לדחות את פתיחת המשק. ב-10 במאי הוחלט להאריך את ה-CMCO עד 9 ביוני.
ב-7 ביוני הכריז ראש הממשלה מוחידין יאסין כי לאחר סיום ה-CMCO, תעבור המדינה לצו בקרת תנועת התאוששות (RMCO), שיימשך עד 31 באוגוסט 2020. מאוחר יותר, ב-28 באוגוסט, הוארך הצו עד 31 בדצמבר 2020.
הגל השלישי והחמרת ההגבלות:
בעקבות גל שלישי של תחלואה, ב-12 באוקטובר 2020 הוחלט להחיל את ה-CMCO על סלנגור, קואלה לומפור ופוטרג'איה, מ-14 ועד 27 באוקטובר.
בהמשך:
- ב-20 באוקטובר, עובדים במגזר הציבורי והפרטי ברמות הניהול והפיקוח באזורים אלו קיבלו הוראה לעבוד מהבית החל מ-22 באוקטובר.
- ב-7 בנובמבר הודיעה הממשלה על החלת CMCO בכל חצי האי מלזיה, למעט קלנטן, פרליס ופאהאנג, מ-9 בנובמבר ועד 6 בדצמבר. ה-CMCO בסבה, סלנגור, קואלה לומפור ופוטרג'איה הוארך בהתאם.
במקביל, מ-21 בנובמבר 2020, החלה הממשלה להטיל מחדש את מגבלות ה-RMCO באופן מדורג, בהתאם למצב התחלואה בכל מדינה. בחלק מהאזורים ה-CMCO הוארך עד 14 בינואר 2021.
2022–2023
בשנת 2022, עם התפשטות וריאנט האומיקרון, מלזיה חוותה גל משמעותי נוסף של תחלואה. בתחילת השנה נרשמה עלייה חדה במספר הנדבקים היומי, כאשר שיאים חדשים נרשמו בחודשים פברואר ומרץ. על אף העלייה המהירה במספר המקרים, שיעור האשפוזים הקשים והפטירות היה נמוך יחסית, הודות לשיעורי התחסנות גבוהים בקרב האוכלוסייה ולמבצעי החיסונים הנרחבים שכללו גם חיסוני בוסטר (מנת חיסון שלישית).
במרץ 2022, הממשלה הכריזה על מעבר לשלב חדש של ניהול מגפת הקורונה, תוך שימת דגש על חיים לצד הנגיף ("endemic transition phase"). ב-1 באפריל 2022, מלזיה פתחה מחדש את גבולותיה הבינלאומיים לאחר יותר משנתיים של סגירה כמעט מוחלטת, תחת תנאים מגבילים למניעת התפשטות מחודשת.
לאורך שנת 2022 נמשכו מבצעי החיסונים, כולל קמפיינים לחיסון ילדים בני 5 עד 11 ולחיסון רביעי (בוסטר נוסף) לאוכלוסיות בסיכון גבוה. עם הזמן נרשמה ירידה הדרגתית במספר הנדבקים הקשים והמתים.
בשנת 2023, מגמת הירידה נמשכה. רוב המגבלות הציבוריות, כולל חובת עטיית מסכות במקומות סגורים, בוטלו או הומתקו. החיסונים נותרו זמינים לאוכלוסייה, והדגש עבר מהגבלות כלליות להתמקדות בהגנה על קבוצות סיכון.
המערכת הבריאותית המשיכה לפקח על וריאנטים חדשים שהופיעו בעולם, אך מרבית האוכלוסייה במלזיה חזרה לשגרה מלאה. ממשלת מלזיה הכריזה רשמית על ניהול מגפת הקורונה כמצב אנדמי, תוך שמירה על מוכנות בריאותית להתפרצויות עתידיות.
תגובת הממשלה
החל מ-15 במרץ 2020 חוותה מלזיה עלייה חדה במספר המקרים הפעילים של הקורונה. בתגובה, ב-16 במרץ ראש ממשלת מלזיה שידר הודעה לאומה והכריז על יישום צו בקרת התנועה (MCO), שנכנס לתוקף ב-18 במרץ והיה מתוכנן להימשך עד 31 במרץ.
במסגרת הצו הוטלו שישה צעדי הגבלה עיקריים:
- איסור התכנסויות המוניות מכל סוג שהוא, לרבות אירועים דתיים, ספורטיביים, חברתיים ותרבותיים. כלל מקומות התפילה ושטחי העסקים הלא חיוניים נסגרו, למעט חנויות מזון ושירותים חיוניים.
- דחיית כל הפעילויות הדתיות במסגדים, לרבות תפילות יום שישי.
- חובת בידוד של 14 יום למלזים החוזרים מחו"ל לאחר בדיקת קורונה.
- איסור כניסת תיירים ומבקרים זרים.
- סגירת כל מוסדות החינוך, מגני ילדים ועד אוניברסיטאות ומכוני הכשרה.
- סגירת כל מקומות העבודה, למעט שירותים חיוניים בתחומי מים, חשמל, אנרגיה, בריאות, ביטחון, טלקומוניקציה, דואר, תחבורה, פיננסים ומזון.
בהמשך, הוארך ה-MCO בארבעה שלבים:
- שלב 2: הוכרז ב-25 במרץ והאריך את הצו עד 14 באפריל.
- שלב 3: הוכרז ב-10 באפריל והאריך את הצו עד 28 באפריל.
- שלב 4: הוכרז ב-23 באפריל והאריך את הצו עד 12 במאי.
ב-1 במאי הודיעה הממשלה על הקלות ראשונות במסגרת צו בקרת תנועה מותנה (CMCO), שנכנסו לתוקף ב-4 במאי, והיו חלק מתוכנית לפתיחת המשק בשלבים. בתחבורה הציבורית חודשה הפעילות, ושני בני משפחה הורשו להיכנס יחד לחנויות.
למרות ההקלות, נשמעה ביקורת ציבורית ויותר מ-420,000 אזרחים חתמו על עצומה הקוראת להמשיך במגבלות המחמירות. בעקבות זאת, ב-10 במאי, הוארך הצו המותנה עד 9 ביוני. ב-6 ביוני הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות כי הצו יישאר בתוקף במסגרת חוק המניעה והבקרה של מחלות זיהומיות מ-1988.
ב-7 ביוני הכריז ראש הממשלה על סיום ה-CMCO ב-9 ביוני ועל מעבר לצו בקרת תנועת התאוששות (RMCO), שייושם עד 31 באוגוסט 2020. בהמשך, ב-28 באוגוסט, הוארך ה-RMCO עד 31 בדצמבר 2020.
בעקבות התפרצות הגל השלישי, ב-12 באוקטובר, הודיע השר איסמעיל סברי יעקוב על החלת צו בקרת תנועה מותנית (CMCO) בסלנגור, קואלה לומפור ופוטרג'איה מ-14 באוקטובר עד 27 באוקטובר.
ב-20 באוקטובר נדרשו עובדים במגזר הציבורי והפרטי, ברמות ניהול ופיקוח, באזורים אלו, לעבוד מהבית החל מ-22 באוקטובר.
בהמשך, ב-7 בנובמבר, הורחב ה-CMCO לכל חצי האי של מלזיה, פרט לקלאנטן, פרליס ופאהאנג, לתקופה שבין 9 בנובמבר ל-6 בדצמבר. צעדי ה-CMCO בסבה, סלנגור, קואלה לומפור ופוטרג'איה, שהיו אמורים להסתיים ב-9 בנובמבר, הוארכו גם הם עד 6 בדצמבר.
מאז 21 בנובמבר, בהתאם לנתוני התחלואה, החלה הממשלה להחזיר בהדרגה את הגבלות ה-RMCO במדינות רבות, בעוד שחלק מהאזורים המשיכו להחיל את ה-CMCO עד 14 בינואר 2021.
סיוע
ממשלת מלזיה, בשיתוף פעולה עם ארגונים לא ממשלתיים (NGOs), חברות עסקיות וממשלות זרות, יזמה שורה של תוכניות סיוע להתמודדות עם ההשפעות הכלכליות של מגפת הקורנה. ב-23 במרץ 2020 הקצתה הממשלה 600 מיליון רינגיט למשרד הבריאות לצורך רכישת ציוד רפואי והעסקת צוותים רפואיים נוספים. באותה עת, אפשרה הממשלה לחוסכים בקרן הגמל לעובדים (EPF) למשוך עד 500 רינגיט לחודש במשך שנה.
ב-27 במרץ, הציג ראש הממשלה מוחידין יאסין את חבילת הסיוע הכלכלית "פריהאטין" (Prihatin – "חבילת אכפתיות"), בשווי כולל של 250 מיליארד רינגיט, שנועדה לתמוך בפרטים, עסקים וצוותים רפואיים.
בנוסף לפעולות הממשלה הפדרלית, גם 13 ממשלות מדינה במלזיה הכריזו על חבילות תמריצים וסיוע כלכלי משלהן, שכללו ויתור על דמי שכירות, דחיית החזרי הלוואות לסטודנטים ומתן הקלות לסוחרים קטנים ולנפגעים מהמשבר. במקביל, ראש הממשלה, סגנו, השרים וסגני השרים הודיעו כי יתרמו את משכורותיהם לחודשים מרץ ואפריל לקרן הסיוע הלאומית למאבק בנגיף.
בין ינואר למרץ 2020, ממשלת מדינת סבה וארגונים לא ממשלתיים שונים גייסו תרומות וסיוע רפואי עבור סין, שנפגעה קשות מהתפרצות הקורונה. בהמשך, בתגובה לעלייה בתחלואה במלזיה, סייעה סין למלזיה במשלוחי ציוד רפואי. גם מדינות נוספות כמו איחוד האמירויות הערביות, סינגפור, טאיוואן וטורקיה, וכן התאגיד הרב-לאומי מקדונלד'ס, תרמו ציוד וסיוע.
ארגונים כגון Mercy Malaysia ואגודת הסהר האדום המלזי, לצד בנקים וחברות תקשורת, העניקו לציבור תמיכות נוספות, כולל סיוע כספי, שירותים מוזלים והקלות נוספות במהלך המגפה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מגפת הקורונה במלזיה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 COVID-19 Coronavirus Outbreak, by Worldometer, מתוך אתר Worldometer, נכון לתאריך 22 במאי 2023, 11:03 שעון ישראל
- ↑ Elsevier, Novel Coronavirus Information Center, Elsevier Connect (באנגלית)
- ↑ Weiss, Matt Reynolds and Sabrina (2020-04-29). "How coronavirus started and what happens next, explained". Wired UK. ISSN 1357-0978. נבדק ב-2020-05-01.
- ^ 4.0 4.1 Crunching the numbers for coronavirus | Imperial News | Imperial College London, Imperial News (באנגלית)
- ↑ High consequence infectious diseases (HCID), GOV.UK (באנגלית)
- ↑ World Federation Of Societies of Anaesthesiologists - Coronavirus, www.wfsahq.org
מגפת הקורונה במלזיה40992960Q83873556